1המעלה האחת עשרה האונן והמחוסר כפורים צריכין טבילה לקדש אבל לא לתרומה פי' האונן הוא שמת לו מת באותו היום ואע"פ שלא נטמא אסור לו לאכל קדשים מן התורה מצד אנינותו ואף בלילה מדרבנן ולמחר הואיל ונאסר באכילת קדשים אע"פ שלא מצד טומאה נאסר אין רשאי לאכל בהן עד שיטבול שמא באותו זמן שנאסר בקדשים הסיח דעתו ונטמא אבל תרומה הרי אין אונן אסור בה אע"פ שאסור במעשר וכמו שאמרו זרות אמרתי לך ולא אנינות וכן מחוסר כפורים והוא מי שטבל ועלה והעריב שמשו שאסור לאכל בקדשים עד שיביא כפרתו למחר שאחר שהביא כפרתו צריך טבילה פעם אחרת מדברי סופרים הואיל ואף לאחר טבילה ראשונה נאסר מ"מ באכילת קדשים וטבילה ראשונה מ"מ צריכה לו להעריב שמשו בטהרה ולהבאת כפרתו בטהרה אבל לתרומה אין כאן צורך טבילה שניה שהרי אין הבאת כפרה מעכבת בה והערב השמש שמעכב בה תכוף הוא לטבילתו:2ונשלמו המעלות שיש לקדש על התרומה ויש שואלין מפני מה לא מנו מה שהוזכר בפרק ב' שלתרומה נוטלין ולקדש מטבילין וכבר פרשנוה למעלה אלא שיש מתרצים בה שלא מנו אלא דברים שהם בעקר טומאה אבל טומאת ידים אינה טומאה עקרית:3וזהו ביאור המשנה ודברים שנכנסו תחת כל מעלה ומעלה בסוגיית הגמ' אלו הן:
