מפרשים:
1 בד"ה ומאי ניהו כו' ולא קונה עצמו בחליפין דמה שהוא קונה בכסף כו' עכ"ל לכאורה הוא מגומגם דמי הכריחם כאן להזכיר קנין עצמו גם מהאי קרא דמכסף מקנתו לא ילפינן שהוא קונה עצמו בכסף אלא שהוא נקנה בכסף כפרש"י וכדאיתא בהדיא לקמן ואפשר דנקטו הכי משום הא דמייתי מפ' השולח בעבד כנעני דאיירי במה שהוא קונה עצמו ושוין הן דין מה שהוא נקנה ומה שהוא קונה כפרש"י נמי לענין שוה כסף וק"ל:
2 בד"ה מנא אמינא לה דתניא עגל זה ללישנא קמא מייתי ראיה עכ"ל דבריהם צריכין ביאור והוא דבדאמר הכא בפדיון בכל דהו ודאי לכ"ע לא אמר כלום דגבי אשה לא צריכי שומא משום דבציר מפרוטה לא שוי כפרש"י לעיל אבל הכא הא בעי ה' סלעים אלא הא דאמר עגל זה לפדיון בני דהיינו לחמשה סלעים של פדיון כפרש"י והוה דומה ממש לדלעיל בדאמר חמשין ושוי חמשין וללישנא קמא ודאי דמייתי שפיר ראיה אבל ללישנא בתרא דפליגי לעיל באמר בכל דהו מאי מייתי הכא ראיה דהא ודאי לאו באמר כל דהו איירי הכא ומיהו קשה דמלישנא דקאמר א"ד בכל דהו נמי פליגי כו' משמע ללישנא בתרא נמי דבדאמר חמשין ושוי חמשין נמי פליגי ואם כן שפיר מייתי ראיה גם ללישנא בתרא ודוחק הוא לומר דה"ק דבמלתא דפליגי בלישנא קמא דהיינו באמר חמשין ושוי חמשין מייתי ראיה גם ללישנא בתרא אבל במילתא דפליגי בלישנא בתרא לחוד ולא בלישנא קמא דהיינו בכל דהו לא מייתי כלל ראיה אלא שהנראה מדבריהם דלקמן שכתבו בד"ה והלכתא שיראי כו' עוד י"מ מש"ה לא קאמר כו' לפי זה יתישב הא דאצטריך לפסוק כרבה אע"ג דבכל כו' עכ"ל דלא הוה גרסינן בגמרא דאיכא דאמרי אלא בכל דהו פליגי ול"ג מלת נמי דהשתא ניחא דלפי א"ד לא פליגי כלל באמר חמשין ושוי חמשין אלא בכל דהו בלחוד פליגי וליכא ראיה כלל ותו לא מידי ודו"ק:
3 בד"ה השתא כו' ואם תאמר דלמא הא קמשמע לן דבמנה זו אע"ג דלא חזרה כו' עכ"ל אבל לעיל דפריך הא מדסיפא במנה זו רישא במנה סתם כו' לא תקשי להו הכי ומאי קושיא דאימא דרישא במנה זו וחזרה וסיפא נמי במנה זו אע"ג דלא חזרה כיון שנמצא חסר די"ל דהכי פריך מדפריש בסיפא דאיירי במנה זו גבי נמצא חסר ע"כ רישא גבי חזרה דקתני סתם מנה לא איירי במנה זו מדלא פריש בה ברישא כדפריש לה בסיפא ולמאי דמוקי לה בפרושי קמפרש אין לחוש כיון דהסיפא פירושא דרישא הוא ודו"ק:
4 בד"ה תנם לפלוני כו' כיון דלא תנא אביך בברייתא לחודיה כו' עכ"ל ר"ל כיון דלא תנא אביך בבבא לחודיה בברייתא כדתני תנם לפלוני כו' בבבא לחודיה אלא דאביך בבבא דאבא תני לה ובהני תרי בבי חדא דתנא תנם לאבא כו' ואידך תנם לפלוני כו' בחדא ברייתא בתרי בבי תני להו ואצטריך למעבד בהו צריכותא סגי ליה בהאי צריכותא דאבא ופלוני ולית לן למיחש למיעבד צריכותא גם לאביך ולפלוני כיון דבבבא דאבא גופא תני לה ולא בבבא אחריתי ומיהו בהך בבא גופא דאבא ואביך אצטריך ליה למיעבד בהו צריכותא אבל אביך לגבי פלוני לא חש למיעבד ביה צריכותא כיון דלא בחד בבא תני להו וכבר עביד צריכותא מהך בבא להך בבא ודו"ק: