חדושי הלכות על קידושין י״א

1 בד"ה עד שתכנס כו' דקאמר התם בבתרייתא משום סמפון כו' עכ"ל כצ"ל:

2 בא"ד לאו דוקא אלא עד שיגיע זמן וכמשנה ראשונה כו' עכ"ל והשתא לא פליגי הנהו אמוראי דהתם אלא בפלוגתא דתנאי דהכא דהיינו במשנה ראשונה אי משום דעולא אי משום סמפון וצ"ל דהנהו אמוראי לא ס"ל כאוקימתא דרבינא אלא כאוקימתא דרב נחמן ב"י דלעיל ופליגי אמוראי דהתם אליבא דר"י ב"ב ודו"ק:

3 בא"ד וגם יש ספרים דגרסי הכא עד שתכנס לחופה משום דעולא ומשום סמפון כו' עכ"ל כצ"ל מת"י אבל התם ודאי ליכא למגרס הכי ע"ש הסוגיא וק"ל:

4 בא"ד ולפי' הרר"ם קשה מאי קאמר הא כולהו אית להו דעולא וההיא דסמפון כו' עכ"ל לכאורה קשה כיון דכולהו אית להו נמי דעולא אמאי לא תקשי להו דא"כ קבל נמי ליתא בינייהו ועוד במאי פליגי ויש ליישב דכולהו דאית להו דעולא היינו למשנה ראשונה ולא פליגי ר"י בן בתירא ובן בג בג אלא לפי משנה אחרונה דר"י ב"ב ס"ל משום דגזרו תחלה עד הגעת זמן משום דעולא גזרו אח"כ עד החופה משום סמפון ובן בג בג סבר דמשום סמפון לחוד גזרו אח"כ עד החופה ושפיר א"ב לפי משנה אחרונה קבל למ"ד משום דעולא גזרו במשנה אחרונה משום סמפון אע"ג דאיכא ק"ו דליכא סמפון מסברא נימא דגזרו נמי הכי מה"ט בקבל אע"ג דליכא סמפון ולא פלוג ומ"ד משום סמפון לחוד גזרו במשנה אחרונה בקבל דליכא סמפון לא גזרו אבל במסר והלך קשיא להו שפיר דבין למ"ד משום דעולא גזרו אח"כ משום סמפון ובין למ"ד משום סמפון לחוד גזרו אח"כ ליכא בינייהו מסר והלך דלכ"ע הא איכא למיחש משום סמפון ומיהו לפי תירוצם שכתבו דלפי משנה ראשונה בא לפרש מה לנו אי הוה טעמא משום דעולא אי משום סמפון עכ"ל ע"כ דלית לן למימר דלפי משנה ראשונה כולהו אית להו דעולא ולולי שיראתי להגיה בדבריהם אמרתי שטעות הוא שנפל בדבריהם הא שכתבו כולהו דאית להו דעולא דכצ"ל הא כולהו אית להו ההיא דסמפון לפי משנה אחרונה והשתא פליגי ר"י ב"ב ובן בג בג בתרתי דלמשנה ראשונה לר"י ב"ב הוה טעמא משום דעולא לחוד ולבן בג בג הוה טעמא משום סמפון ולמשנה אחרונה נמי פליגי לריב"ב הוה טעמא דמשום דגזרו מתחלה משום דעולא גזרו אח"כ משום סמפון ולבן בג בג משום סמפון לחוד גזרו בו גם אח"כ והשתא ניחא בפשיטות דקבל א"ב גם למשנה אחרונה עד הגעת זמן דלריב"ב דהוי טעמא משום דעולא איכא ולבן בג בג משום סמפון ליכא ואיך שיהיה קשה לי לפי' הרר"ם ולגרסתו דמשתעו ריב"ב ובן בג בג לפי משנה אחרונה ועד החופה היאך שלח לו שאתה אומר ארוסה אוכלת כו' ולא חיישת לסמפון הא איהו נמי חייש לסמפון וליכא בינייהו מסר והלך כלל ואדרבה לר"י ב"ב אינה אוכלת לפעמים כגון בקבל ועד הגעת הזמן משום דעולא ולבן בג בג אוכלת דליכא סמפון וצ"ע היטב בכל דבריהם ובת"י הך קושיא לפי' הרר"ם ולגרסתו ליתא ודו"ק:

5 בד"ה הנהו קלא אית להו כו' דפריך ולימא המע"ה אלמא משמע דהלוקח מוחזק עכ"ל ר"ל מהא דקתני נמצא גנב או קוביוסטוס הגיעו פריך הכי ודומיא דהכי ודאי דאיירי נמי הא דליסטים מזויין כו' א"ל הרי שלך לפניך ועיין בחידושנו בפרק אע"פ ודו"ק:

6 בד"ה שכן אשה מקפדת כו' ונראה דהכי פריך כו' וכ"ת ה"נ דלא כו' א"כ נתת דבריך לשיעורין עכ"ל מה שהוכרחו לפרש כן דברי המקשה משום דלא ניחא להו כפ"ה דפריך בבנתיה דר' ינאי משום דאין סברא דכיון דהוה קס"ד דמקשה דרבי זירא איירי אפילו בפשטה ידה אי בשאר בנות בדינר נמי אין סברא דלא ליקדש בפחות מדינר כיון דפשטה ידה בלאו בנתיה דרבי ינאי ה"ל למפרך כן ואי בשאר בנות סברא הוא א"כ לא תקשי מידי מבנתיה דרבי ינאי דהתם אין סברא אבל השתא ניחא דבתרוייהו ודאי אפשר דאיכא סברא אלא דמייתי מבנתיה דרבי ינאי דא"כ נתת דבריך לשיעורין ודו"ק:

7 בפרש"י בד"ה ורבותינו כו' דבהדיא אמרינן התם איפכא כו' אף כלים דבר חשוב כו' עכ"ל כתב מהרש"ל נ"ל טעות וצ"ל אף כל דבר חשוב כי רש"י לשם בהדיא גורס אף כל דבר חשוב כו' והוא דורש יצאו כלים למה שהן שאין צריך דבר חשוב לכן גרסינן אף כל דבר חשוב כו' עכ"ל גם שפירש"י כן לשם מכל מקום הכא א"א להגיה כן דבהדיא פירש"י לפי גרסתו הכא לעיל ה"ג ומה כסף דבר חשוב אף כל דבר חשוב שיהו שוים שתי כסף ולאפוקי ממ"ד התם טענו שתי מחטין חייב יצאו כלים למה שהן כו' עכ"ל וכן הביאו התוס' הכא פירושו דהכא וכ"ה בפרש"י ישן וא"א למחוק בכל זה כל הספרים אלא דפירוש רש"י דהכא אית ליה דהך דרשא דמה כסף דבר חשוב הוא כו' אתיא גם לרב ולרב אתיא סוגיא דהכא ושפיר קאמרינן אף כלים דבר חשוב דלא יצאו כלים למה שהן אליביה וזה שהקשו התוס' לפירש"י דהכא דזה אינו דלרב לא אתיא כסף להך דרשא אלא לכפירה הוא דאתא ושמואל דדריש הכי התם ומה כסף דבר חשוב אף כלים כו' עכ"ל לא למעט כלים למה שהן אתא דהא איהו מחייב בהו כדאמר התם בהדיא אלא כמו שפירשו התוס' שם לקיים הגירסא אף לשמואל אף כלים דבר חשוב היינו דבעינן ב' פרוטות ולמה שהן דקאמר היינו אע"פ שאין שוין ב' מעות כו' ע"ש בתוספות ואף שקצרו קצת התוספות הכא בדבריהם אלו מ"מ אין לכוין דבריהם הכא אלא כמו שכתבנו לקיים כל הפירושים בלי גמגום ודו"ק:

8 תוס' בד"ה והרי טענה כו' הקשה על פרש"י כיון דמטבע פחות שבצורי היא מעה כו' עכ"ל כן מוכח מפירושו שכתב נהי דמעה היא מטבע הפחותה שבצורי מיהו כו' גם ממה שפי' לעיל הלכך פרוטה לא מצית למימר כו' ובצורי של נחושת ליכא כו' דמשמע מזה מעה של כסף היה בצורי שהוא א' מו' בדינר אבל לפירוש רבותיו הוה מטבע הפחותה שבצורי דינר אלא לגבי טענה מהיקשא דמה כלים דבר חשוב אף כסף כו' ילפינן דלא בעי דינר וסגי במעה אע"ג דלא הוה כסף צורי ולכך לא קשה להו לפי' רבותיו אלא מעשרים גרה אפילו לפי האמת דמסיק כל כסף קצוב כו' ובת"י הקשו עוד לפירש"י למאי דמסיק דרב יהודה לא איירי בכסף סתם אלא בכסף קצוב הל"ל בטענה פרוטה לב"ה כמו בקידושין מיהו לפי' רבותיו נמי קשה לדברי המקשה דלא אסיק אדעתיה למימר מה כלים דבר חשוב אף כסף כו' תקשי ליה מהך מתני' דטענה דבעי ב' מעות ובקדושי אשה לא בעי רק פרוטה ויש ליישב ודו"ק:

9 גמ' והרי מעשר כו' ותנן הפורט סלע כו' הקשה מהר"י אב"ן לב דהרי ב"ש קאמר בדינר ושוה דינר ואימא דה"נ חילל מעשר שוה דינר בפעם אחד בפרוטות שהיו שוות דינר עכ"ל ע"ש ונראה דלק"מ דכל המחלל תחלה על פרוטות היינו משום שלא היו לו אז מעשר שוה דינר וכל מעט מעשר שיבא לידו מחללו דאי היה לו מעשר שוה דינר היה לו לחלל מתחלה על דינר ולא על פרוטות וכן בכל פעם שיבא לו שוה דינר מעשר היה לו לחלל על דינר ולהביאן עמו לירושלים דאין במשוי הדרך בד' דינרים יותר מבסלע שהוא ד' דינרין ודוחק הוא לומר כשלא היה לו דינר כשחללן על פרוטות שוה דינר והוא ברור ודו"ק:

10 בפרש"י בד"ה כסף כסף גמר פדיון הקדש כו' ועוד דהכא כספים יתירא כתיבי עכ"ל אין להקשות דאי כספים יתירא כתיבי ל"ל למימר כסף כסף לג"ש לימא כסף יתירא רבויא הוא די"ל דמלת כסף יתירא לא שייכא לרבות פרוטה של נחושת אבל ה' דהכסף הוי שפיר רבויא גבי מעשר ומיניה יליף שפיר ג"ש כסף כסף כאילו כתיב נמי גבי הקדש ה' יתירא וק"ל: