חדושי הלכות על קידושין ל״ו

מהדורה: מהדורת וילנא

מפרשים:
1 גמרא ואביי מאי טעמא לא אמר כרבא אמר לך תפילין כו' עכ"ל קצת קשה ומאי קושיא דאימא דאביי בעי לאוקמא ההיא דאיסי אפילו כמ"ד תפילין הוי מצות עשה שלא הזמן גרמא ונשים חייבות בתפילין כדאי' בפרק המוצא תפילין וכמ"ש לעיל בשם התוספות וק"ל:
2 תוס' בד"ה אי לאו גזירה שוה כו' ויש לומר דסלקא דעתך אמינא כו' הפסיק הענין משום דכתיב כי עם קדוש כו' עכ"ל ולתנא דמתני' קושטא דהכי הוא דמחייב בקרחה לאביי משום דכתיב כי עם קדוש הפסיק הענין וק"ל:
3 בד"ה תפילין גופייהו כו' וי"ל דליגמר ג"ש נכתב עכ"ל אבל בתפילין ליכא למימר דליגמר גזירה שוה נכתב כיון דלא נכתב גזירה שוה אלא להך מלתא בגובהה של ראש בלחוד כמ"ש התוספות לעיל לא לכתוב לא בתפילין ולא בקרחה בין עיניכם אלא לכתוב בתפילין נמי בראשיכם אי לאו למעט בתפילין כל הראש וק"ל:
4 בד"ה הסמיכות והתנופות וההגשות נראה דמהגשות ואילך מיירי בכהנים כו' עכ"ל לכאורה מילתא דלאו צריכה קאמרי ויש ליישב דקשיא להו דלא ה"ל למיתני הכא ברישא דמיירי בעבודת מנחות הסמיכות דאיירי בעבודת קרבן אלא בסיפא הוה ליה למתני הסמיכות גבי המליקות וההזאות והקבלות ואהא תרצו דתני סמיכות גבי תנופות משום דהני תרתי לא איירי כלל בעבודת כהנים ומהגשות ואילך כו' וק"ל:
5 בד"ה הקבלות כו' ותנופה נמי אצטריך כו' כדמפרש לקמן חוץ ממנחת כו' וא"ת ת"ל דכל כו' עכ"ל כצ"ל והד"א וקצת קשה לדבריהם מי הכריחם לזה גבי תנופה הא שפיר אצטריך ליה כמו כל הני עבודות דקתני ואי פסיקא להו בשום מקום דלא מיתחלא בלא תנופה הו"ל למימר הכי בקושייתם שהקשו אסמיכה ואפשר משום דתנופה נמי בישראל הוא כמו סמיכה כמ"ש לעיל משמע להו דלא מיתחלא ביה נמי עבודה בלא תנופה כמו בלא סמיכה אבל כל אינך בכהנים מיתעבדא ומיתחלא עבודה וק"ל:
6 גמרא אלא הזאה דבן עוף דאתיא בקל וחומר כו' ומה בן צאן כו' ולכאורה הוה מצי למימר הזאה דבן צאן גופיה דכתיב ביה וזרקו בני אהרן דהיינו זריקה והיינו הזאה כמ"ש התוס' לעיל אלא דלרבותא נקט בן עוף אע"ג דלא כתיב ביה מפורש אתיא בק"ו מבן צאן ועוד י"ל דאי אבן צאן הוה ליה למיתני בלישנא דקרא הזריקות וק"ל:
7 תוס' בד"ה אי דפרה כו' תימה הניחא למ"ד לדורות נמי בעינן כה"ג דומיא דאלעזר כו' עכ"ל דבריהם תמוהים דהא אלעזר סגן הוה ולא כהן גדול והכי אמרינן בהדיא בפ' טרף בקלפי ונתתם אותה אל אלעזר אותה לאלעזר ולא לדורות א"ד לדורות בכה"ג וא"ד לדורות בכהן הדיוט ולכ"ע מדיוקא דאלעזר סגן הוה דייקינן ליה עיין שם וק"ל:
8 בד"ה אי דפנים כו' אפילו בכהן הדיוט דמרבינן ליה מן ה' דהכהן המשיח כו' עכ"ל לא מצאתיו כן אלא דבפ"ק דמגילה מרבינן מה' דהמשיח מרובה בגדים אבל כהן הדיוט לא מרבינן מיניה וכפרש"י הכא למעוטי כהן הדיוט וק"ל:
9 בד"ה ומה בן צאן כו' מה לבן צאן שקבע לו כלי ומ"ה בעי כהן כו' עכ"ל כצ"ל והכי איתא בפרק איזהו מקומן אהך ק"ו דבעי למילף התם צפון בבן עוף אבל עץ ארז ואזוב לא הוזכר שם ולא שייך למיפרך אלא כלי ע"ש ודו"ק:
10 בא"ד אבל כהן שצריך בכל הזבחים כו' ליכא למעוטי בפירכא כל דהו כו' עכ"ל ולמאי דמסיק שם אותו בצפון ולא בן עוף בצפון ליכא למיפרך אק"ו דהכא מה לבן צאן שטעונה צפון ולהכי בעי כהן מה שאין כן בן עוף דלא בעי צפון לא בעי נמי כהן מהאי טעמא כיון דכהן צריך בכל הזבחים מה שאין כן צפון ודו"ק:
11 בד"ה מכניס כו' גבי ביכורים שהכהן היה אוחז בשפתיו כו' והבעלים למטה ה"נ גבי מנחות איפכא שיד כו' עכ"ל והיינו לפי לשון הכתובים לשנות יד כהן מיד בעלים אבל בשותפים דשוים הם ליכא למימר הכי וק"ל:
12 בד"ה כל מצוה כו' ואין לומר לפי שאינה אלא מדרבנן דהא חלה כו' עכ"ל וה"ה דה"מ לדחויי דהא קתני ערלה דאינו אלא מדרבנן כמו שהוכיחו התוס' לקמן וק"ל:
13 בא"ד ואם ספק חייב והוא ניכר היטב כשיונק מן הזקנה כו' עליה נוטין לצד סדן הזקנה כו' עכ"ל רצה לומר לתנא דמתני' הוא ניכר היטב כשרואה האדם בשעת הבצירה להיכן עליה נוטין אבל אם הוא ספק בקונה מן העובד כוכבים לאחר שנבצר ביד עובד כוכבים ואינו רואה עליה נוטין חייב דרובן אינן מחוברין לסדן אבל בזמנו של הר"ש אינן חותכין הזמורה מן הסדן כלל והספק בהן פטור וק"ל: