חידושי רמב"ן על שבת ק״ד

1 הא דאמרי' מנצפ"ך צופים אמרום. פי' צופים ר"א ור' יהושע שהם חזרו ויסדום ולפיכך אמרו מנצפ"ך ולא כמנפ"ץ כסדר כתיבתן לסי' הצופים כלומר מן צפך כלו' אלו אותיות שקבלן ישראל מן צופיך: ובירו' דמגלה מהו מנצפך ר' ירמי' בשם ר"ש בר' יצחק מה שתקנו לך הצופים מה ענין צופים מעשה הי' ביום סגריר שלא נכנסו חכמים לבית הוועד נכנסו תינוקות אמרין נעביד בית ועדה שלא יתבטל אמרין מהו דכתיב מ"ם נו"ן פ"ף צ"ץ כ"ך ממאמר למאמר מנאמן לנאמן מפה אל פה מצדיק לצדיק מכף לכף מכף ידו של הקב"ה לכף ידו של משה סימנו אותן חכמים ועמדו כולן בני אדם גדולים בתורה אמרו ר"א ור"י מנהון הוין. ומוחלפת שיטה זו מההוא דמס' מגילה דהכא משמע סתמא דעל הפתוחות אמרו ושם משמע דעל הסתומות אמרו אלא קאי הכא ומקשי קאי התם ומקשי כדפירש"י ז"ל:

2 הא דאמרינן נתכוין לכתוב אות א' ועלו בידו ב' חייב. ק"ל דהא אמרי' נתכוין לזרוק שתים וזרק ד' פטור וא"ל דש"ה דבכ"מ השתים נתכוין לכתוב אותה האחת אבל התם לא נתכוין לזרוק חוץ למקום השתים. ואיכא דפריק דהכא בשדעתו לכתוב שתים זה אח"ז אלא שנתכוין לכתוב אחת בתחלה ועלו בידו השתים כאחת והוא הי' רוצה שיכתוב אותן אחת אחת ולפיכך חייב דהו"ל כנתכוין לזרוק ד' וזרק ח' ואמר כ"מ שתרצה תנוח, זה תי' בעל התוספת ז"ל, ואינו נכון: