חידושי רמב"ן על שבת ק׳ א

מהדורה: חדושי הרמב״ן, ירושלים תרפ״ט

« חידושי רמב"ן על שבת צ״ט ע״ב חידושי רמב"ן על שבת ק׳ ע״ב »

1 תוספתא כפשוטה על שבת פתח ↗

30-31. קופה ברשות הרבים גבוהה עשרה טפחים, וכן גומה וכו'. בבבלי ח' א' אמר רבא שגומא פחותה מעשרה טפחים אין דינה כרשות הרבים עיין בתוספות שם ד"ה אמר ליה. והקשו שם: היתה קופתו מונחת ברשות הרבים גבוהה עשרה ורחבה ארבעה אין מטלטלין לא מתוכה לרשות הרבים, ולא מרשות הרבים לתוכה. פחות מכאן פירש"י: או בגובה, או ברוחב מטלטלין. וכן בגומא. מאי לאו אסיפא פירש"י: האי וכן, אסיפא נמי קאי, דפחות מכאן מטלטל לכתחילה, אלמא רה"ר חשיב ליה. לא ארישא. ופירש"י: אגבוהה י' ורחבה ד', דהוי רה"י, קתני וכן בגומא, וכבר העירו מפרשי התוספתא שהברייתא שלנו מסייעת לפתרון הבבלי.והראשונים שם עיין בתוספ' רי"ד ובחידושים המיוחסים להר"ן הקשו מאי וכן בגומא, "דהשתא בקופה דלא קביעא, גבוהה עשרה ורחבה ארבעה הויא רשות היחיד, גומא דקביעא לא כל שכן" המיוחסים להר"ן, או "אטו מקופה מביא ראיה לגומא" תוס' רי"ד. ופירש בתוס' רי"ד: וכן בגומא, וכן דין קופה זו כמו הקופה הגומא, מה גומא עשרה הויא רשות היחיד, אף קופה נמי הויא רשות היחיד, ואע"ג דהוי כלי. ותירוץ זה, אעפ"י שהוא דחוק יתכן גם בתוספתא, אבל התירוץ שבמיוחסים להר"ן אינו הולם את לשון התוספתא.ולולא דברי רבותינו הראשונים היה נראה לפרש שבקופה וגומא שיש בהן פירות עסיקינן, כמפורש להלן: אבל יורד לתוכן ואוכל. ובבבלי ק' א': אמר אביי בור ברשות הרבים עמוקה עשרה ורחבה ארבעה וכו' מלאה פירות, וזורק לתוכה פטור, מ"ט וכו' פירות מבטלי מחיצתא. ועיי"ש בתוספות ד"ה פירות שלאו דוקא מלא, אלא אפילו אם חציו מלא ג"כ ממעט את השיעור. ולפ"ז יש כאן רבותא בגומא יותר מבקופה, שאעפ"י שיש בה פירות אין הפירות ממעטים את העומק, מפני שהניח אותם שם על מנת לאוכלם, וכדברי רב האיי מובא ברשב"א שם והר"ח ק' ב': אי אצנענהו לפירי בבור למהדר ולמיכל מינייהו לבתר הכי, לא ממעטי בבור. ועיין בתוספות שם ד"ה פירות הנ"ל וברמב"ן ק' א' שלא הסכים לפירוש רב האיי והר"ח ולפירוש התוספות הנ"ל.22ובירושלמי פ"י ה"ב, י"ב ע"ג: שמואל אמר קופה שהיא מליאה פירות ונתנוה ברשות הרבים, גבוהה עשרה ורחבה ארבעה ומשתמש מתוכה לרשות הרבים, או מרשות הרבים לתוכה, פטור. ושואל הירושלמי: מה ופליג? כלומר, האם הוא חולק על ר' יוחנן שאמר לעיל שם: אבן שהיא נתונה ברשות הרבים וכו' חייב. ומתרץ הירושלמי: כאן בשהפכה על צדה כלומר, את הקופה והשתמש ממנה, וכאן כלומר, באבן בשלא הפכה על צידה. ושמואל לא הזכיר גומא, ואפשר שבגומא הפירות ממעטים את השיעור, כדברי אביי בבבלי, וכפירוש הרמב"ם והרמב"ן. ועיין גם ברמב"ם פי"ד מה' שבת הכ"ג ובמגיד משנה שם.23ולשיטת הרמב"ם, הרמב"ן ושאר פוסקים הברייתא כאן היא בשיטת ר' יוחנן בבבלי שם. ופשיטא שכל זה אינו שייך כלל בקופה, שמחמת גובה אתינן עלה, ואפילו מלאה עפר רשות היחיד היא.

1 פירות מיבטלא מחיצה. פי' לא שאם זרק פירות לבור שיהא פטור שיהיו הן עצמן מבטלין המחיצות דהא אמרן לעיל שבת צט: דפירות דלא מבטל להו לא מבטלי מחיצתה ול"א בהו הנחת חפץ וסילוק מחיצה בהדי הדדי אתו דהא איכא מחיצות ניכרות בשעת זריקה אלא דכיון דמעיקרא ממלא פירות הזורק שם פטור שהרי נתבטלו קודם זריקה זו מתורת מחיצות שאין עומקו ורחבו ניכר ואינו משתמש לו. ואיכא לפרושי הא דאמר התם לא מיבטל לה משום שסופו ליפול משם ואינו בנין והנחה גמורה שתתקיים לעולם כדי שיבטל המחיצות אבל הנך פירות בבור ודאי מבטלי מחיצות ובתוס' פירשו דהכא מבטל להו שאינו יכול להעלותן מן הבור עד לאחר השבת ואינו כלום. ור"ח ז"ל כתב אבל פירות שכבר הושמו בבור אם נתן כלום למעלה פטור דפירי מבטלי מחיצה וה"מ דבטלינהו לגבי בור אבל אי אצנעינהו לפירי בבור למיהדר ולמיכל מינייהו לבתר הכי לא ממעטי בבור וגם זה לא נתחוור לי דאין ביטול פירות בבור כלום דבטלה דעתו אצל כל אדם אלא מעצמן הם מבטלין מחיצות מאחר שכבר הושמו שם כדפי'. יש מקשים מההוא דגרסי' בפ' חלון חריץ שבין ב' חצרות מערבין שנים ואין מערבין א' ואפי' מלא תבן או קש דתבן וקש לא מבטלו מחיצה וכ"ש פירות ומתרצי לה בכה"ג הכא בקופה של טבל עסקינן דאינן ראויין לטלטל ולאו מילתא הוא דודאי פירות לא מבטלי למהוי אינהו מחיצה ולשוויי ב' רשויות רשות א' ולצרפן אבל מ"מ לענין רשות שבת מבטלי מחיצה דעמוק י' ורחב ד' בעי' ומחיצות ניכרות בעי' והא ליכא וכדאמרן וכן נמי גבי סוכה גבוהה פירות לא מבטלי גובהה שהן אינן עושין מחיצות אלא דשבת שאני כטעמא קמא דאמרן, וטעם נכון הוא:

« חידושי רמב"ן על שבת צ״ט ע״ב חידושי רמב"ן על שבת ק׳ ע״ב »