חידושי רמב"ן על בבא בתרא צ״ג

מהדורה: חדושי הרמב״ן, ירושלים תרפ״ט

מפרשים:
1 הא דאקשינן לאו משום דרוב' הכי איתנהו וכו'. משום דקים להו בגמ' דבשלא נתן דמים קאמר שמחייבי' אותו ליתן ממאי מדקתני סיפא אומר לו הרי שלך לפניך ולא קתני מקח טעות הוא ומיהו ודאי הוא הדין ואפי' נתן לו דמים שמקחו מקח טעות.
2 רבי אחא אומר גמל האוחר בין הגמלים וכו'. פי' לא מיבעי' מועד ליגח אלא אפילו גמל האוחר וכו' והא דאמרינן בקמ' כגון דאתו עדי' ואמרי ידענא דתורא נגחא אית לך בבקרך איבעי ליה לנטורי לכולה בקרך ומיעדי ליה לשלם מן העליה ולא יכול למימר לאו חד שור הוא שנגח כולן אלא שנים ושלשה שוורים נגחו אותן שלש נגיחות אלמא מחייבינן באומד ההיא רבי אחא היא איבעית אימא לעולם רבנן וכגון דהשתא בסוף שלש נגיחותיו אתו עדי' ואמרי הדין הוא תורא דאזיק ומשוין ליה למועד וכן פי' רבינו חננאל ז"ל. וההיא דתנן שני שוורין אחד תם ואחד מועד זה אומר תם הזיק וזה אומר מועד הזיק וכו' אפילו ר' אחא מודה שהרי אף התם היה רודף אחר שור המנוגח והוה ליה כמועד לגבי הך נגיחה.
3 אי תנא קמא ורבי יוסי אי ת"ק ואמרו. פי' דליכא למימר דתנא קמא היינו אמרו לו דא"כ מאי אפילו זרע פשתן דקתני מתניתין כיון דרובא דאינשי לאכילה זבני דין הוא שלא יהא חייב באחריותן ואי פליגא אמאן תרמיא אי נמי מדקא נסיב רישא זרעוני גנה שאין נאכלין חייב דכולהו לזריעה נינהו מכלל דבשאר פירי לא אזלינן בתר רובא.
4 הא דתנן הרי זה מקבל עליו וכו'. כתב רבינו הגדול ז"ל כל הני שיעורי באתרא דליכא מנהגא וכו'. ורבינו הגאון ז"ל פי' בה יותר בס' המקח, וכך אמר כל השיעורין הללו שהן במשנה הן לפי מנהג אותו מקום ששם נישנית המשנה וכן בשאר מקומות הולכין אחר מנהג אותו המקום ובמקום שאין שם מנהג ידוע אין דנין בו כאלו השיעורין שהזכרנו אלא רואין היאך מביאין אנשי אותו המקום הפירות מן השדה ולפי אותו ענין עושין כדאמרינן במתניתין ב"מ מ,א בכגון זה הענין יוציא לו שתות ליין רבי יהודה אומר חומש ואתמר בגמ' ולא פליגי מר כי אתריה ומר כי אתריה, ע"כ לשון הגאון ז"ל.