חידושי רמב"ן על בבא בתרא ק״א

1 ורחבן ששה. פי' שכך הוא עוביו של אדם בינוני עם דפני הארון ואי קשיא הא דאמרינן במסכת סוכה בירושלמי גברא ברמתא יתיב לא קשיא התם עם בגדים הרבה ואינו יכול לידחק כל כך תדע שהרי שיעור מקוה אמה על אמה ואם עוביו אמה היאך כל גופו עליהם בהן אמתא באמתא היכי יתיב.

2 גמרא: אי לחצר הא קא מפרשי בחצר. בדין הוא דהוה ליה לאקשויי שאין החצר מספיק להם שהרי שתי מערות זו כנגד זו יש והכוכין ארבע אמות נמצאו צריכין שמנה וחצר הקבר אינה אלא שם ואפשר דקס"ד שאינו עושה כוכין מימין הפתח ומשמאל אלא למערה אחת שאם אתה אומר לכל אחת ואחת אפילו לרחבן של כוכין אין החצר מספק' שהרי הן שמנה כוכין וצריכין שש עשרה אמה.

3 העומד בתוכו טהור. ואפילו מדרבנן, וכגון שנכנס שם בשידה תיבה ומגדל דאי לאו הכי הרי נטמא בכניסתו באותן מערות שסביבות החצר, וכן כתב הרב רבי שמואל ז"ל.

4 המוצא מת מושכב כדרכו נוטלו ואת תפוסתו. בנזיר סה,א אמרינן עלה בגמרא המוצא פרט למצוי יש שפירשו שזהו קבר ידוע שאמרו בסנהדרין מ"ז ב' קבר הידוע אסור לפנותו פינהו מקומו אסור ופירושו שהוא ידוע שהוא של ישראל וברשות נקבר שם לשם קבר עולם ויש לפרש מצוי שהוא ידוע שהוא ישראל אבל אינו ידוע אם ברשות נקבר אם לא ובא לומר לך שאה היה ידוע לא בעינן מושכב כדרכו אלא אפילו מצאו יושב יש לו תפוסה ולא דאיק דהא פשיטא דלא ממעטינן יושב מתפוסה אלא משום דאמרינן גוי הוא ובידוע ליכא למימר הכי. והרב ר' שמואל ז"ל פי' מצוי היינו ידוע שאמרו בסנהדרין לומר שאם היה א' מהם ידוע ושני תחלה אין שכונת קברות ואע"פ שאלו שלשה שאינן ידועין יש להן שכונת קברות והכי ודאי אתמר התם בפרק בתרא דנזירות ופירש הרב ז"ל דהלכתא גמירי לה. ואפשר שהטעם מפני שאנו אומרים גוים הם או לאקראי נקברו שם שאלו לשם קבר עולם נקברו שם היו יודעין כמו שהאחר ידוע.