חידושי רמב"ן על בבא בתרא ק״ח

1 מתני': האב את הבנים והבנים את האב. איכא למידק כיון דתני האב את הבנים נוחלין ומנחילין אמאי איצטריך למיתני הבנים את האב ואיכא לתרוצי דבנים את האב מיות' למשמע מינה בן ולא בת לקדם כדאיתא בגמ' מנא לן וכו'. טעמא דאין לו בן הא יש לו בן בן קודם. ואיכא למידק הרי בני אחות דלא מייתר כלל ושמעינן מינה בגמ' בני אחות ולא בנות אחות. וכי תימא דלאו ממתני' שמעינן הכי אלא מדתנא בהדיא בני אחות ולא בנות אחות דהא ליכא למימר חדא דברייתא ממתני' קא דיק' הכי. ותו דאמרינן בגמ' לקמן לא מיתוקמ' מתני' כרבי זכריה בן הקצב וכו' וא"כ ברייתא היא דליכא לאוקמה כרבי זכריה אבל משנתנו שפי' מיתוקמא כוותיה אלא שמע מינה ממתני' דייקינן הכי בני אחות ולא בנות אחות. ואיכא למימר מכיון דבעי למיתני בסיפ' אחי האם לא הוי למיתני בני אחות אלא למידק נמי ולא בנות אחות נמי. ואיכא דאמרי דכיון דבני' דקתני ברישא מיתר בן ולא בת כל היכא דתניא במתני' בן דוקא הוא דהא בן דרישא דוקא הוא ואע"ג דבני אחות דסיפא לא מיית' ואחי האם דסיפ' הוא דמית' אלא דצריך למיתנייהו דתנ' אשה את בנה ואשה את בעלה. ואיכא דאמרי נמי דאלו הוה תני האב את הבנים לא הוה לן למידק ולא בנות דהא נוחלין קאמר כלומר שהאב נוחל את הבן ובודאי הוא הדין שנוחל את הבת וכיון דאנוחלין דפתח ביה תנא ליכא למימר ולא בנו' לא דייקינן הכי אמנחילין. וכי איכא דקשי ליה אמאי לא תנא אחי האב דכתיב בפרש' וניחא לי' דממשמוש נחלה נפק' לן אחי האב שהרי ממשמשת עד ראובן ותודה בה והרי אחין מן האב דנפקי לך נמי ממשמוש נחלה וקתני וניחא לן אי לא תנא אחין מן האב לאשמעינן מינה משמוש נחלה אלא מאחר דתנא האב את הבני' ואחין מן האב הרי בכלל זה יש אחין מן האב. ואי קשיא א"כ דממשמוש נחלה ידעינן אחי האב אחי האב דכתב רחמנא למה לי הא ממשמוש נחלה שמעינן להו. ואיכא למימר אי לא כתב רחמנא אחי האב משמוש נחלה למעלה לא ידעינן דהא אב לא כתיב' בהדיא ואחין י"ל מכח עצמ' הן באין ולא מכח אב אלא למטה הוא דנפקא לן מדכתיב ובן אין לו עיין עליו אבל למעלה לא ידעינן וכתב רחמנא אחי האב אבל במתני' ליכא למימר הכי. ועוד דתני והדר מפ' משמוש נחלה לקמיה אי נמי איכא למימר דכיון דכתיבי אחי האב בקרא בהדי' לא קתני מה שאין באחין דלא כתיב בהדיא אי מן האב אי מן האם ואם גופיה מדרש' אתי והא דקיימא ליה לתנ' דאב יורש את הבת ולא קא מפיק ליה מקרא משום דפשיט' ליה דמאי אולמיה דאב בנכסי הבן מבת אדרבה יפה כחו בבת שכן זכאי בכסף קדושי' ורשאי למוכרה לשפחות ושאר הדברים.

2 גמ' יכול יהא קודם לבן. דקראי שלא כסדרן כתיבי ושרי' להאי לשארו ואפי' מקמי' בן.

3 ומה ראית לרבות את הבן ולהוציא את האח. כלומר איפוך אנא ואיכא דקשיא והא בהדיא כתיב דקדם בן ובת לאח וכי תימא קראי שלא כסדרן כתיבי הא עד השתא לא קא סלקא דעתך ההוא טעמא דקראי שלא כסדרן כתיבי לא קשיא דאיכא דכותיה בתלמודא טובא דמעיקרא פשיטא ולבסוף מיבעי לי' כדי לפרשה בהדיא ומיהו אפסוקי קראי כולי האי לא אמרינן לקמן אלא בשארו לחוד דשרינן ליה מקודם מקומו משום שאין הכתוב מפ' בו אחר מי בא אבל בן ובת קודמין לאח קרא בהדיא הוא. והרב רבי אברהם בר רבי דוד ז"ל פי' הכי, מה ראית לרבות את הבן שיהא קודם לאב ולהוציא את האח כלומר שהאב קודם לו אנא אמינא אפילו אח קודם לאב דמאי רבותיה דבן מאח.

4 מרבה אני את הבן שיהא קודם לאח שבן קם תחת אביו וכו'. מה שאין כן באח ולא באב.

5 אדרבה מרבה אני את האח. שיהא קודם לאב, ולאו אדרבה יותר מבן קאמר אלא אדרבה יותר מאב, כמו שהבן קודם כך האח קודם ושקולין הן ויבאו שניהם דהא אח נמי קרוב הוא שכן קם תחת אחיו ליבום מה שאין כן באב כלום יש יבום אלא במקו' שאין בן הא יש בן אין יבום וכיון שלא מצינו כח באח שיקום תחת אחיו אלא במקום שאין בן לכך רביתי את הבן מן הקרוב ואין אני מרב' אח בכללו נמצא אביו בכלל שארו ואין קודם לו אלא הקרוב שהוא קרוב מכל צד דהיינו בן וזה קרוב ללשון הרב ז"ל ומתוקן ממנו. וקשיא לן, והא על כרחין אח קודם לאב לא אפשר דאי הכי אב אינו קודם אלא לאחי האב ולא צריכי קרא כדאמרי' בסמוך ואפשר דקושיא היא היאך הכתוב אומר כן ולא דייק כלל. ויש מפרשי' דה"ק: אימא כשם שאב קודם לאח כך יקדו' לבן ואי אפשר לומר כן דא"כ הקרוב מאי אהני לי'. ואני שמעתי דהכי פירושה: ודאי כי איכא בן ואח בן קודם לאח וכי איכ' אב בן ואח נימא שהאב קודם לבן וכל שכן לאח שהוא נדחה מחמת הבן אבל כי איכא אב ואח נימא שהאח קודם שזהו שאמר הכתוב הקרוב קרוב קודם נמצא בן ואב לחודייהו אב קודם אב ואח לחודיה אח קודם והטעם לפי שבמקום שאין בן ראוי האח ליבם הילכך אע"ג דליכא יבום יפה כחו שהוא דוחה את האב אע"פ שאין הבן דוחה אותו ואמר ליה הא לא אפשר הואיל ומצינו שהבן קרוב יותר מן האח שאין לו קורב' אלא מחמת הבן שאין לו אי אפשר לומר שיקדום האב לבן והאח יקדום לאב שאם תאמר האב דוחה לבן כל שכן שידח' את האח ואי אפשר שיקדים לכולן. ועל כרחך האי קרוב קודם מבן הוא דקאמר רחמנא. לשון אחר: ומה ראית לרבות את הבן משום הקרוב ולהוציא את האח משום שארו והלא בשניהם מצינו קורב' שקודמין בה לכל אדם והקרוב בשניהם הוא נדרש וכיון שאי אפשר לומר כך שאלו כן אין האב קודם אלא לאחי האב ולא צריך קרא לא תדרוש בן הקרוב להביא אחר אלא הכי קאמר רחמנא ונתתם את נחלתו לשארו שהוא קרוב ולהקדימו לשניהם בא הכתוב שאם משום שארו לא היה קודם אלא לאחד מהם וקא מהדר להקדי' האב לבן אי אפשר שהרי הוא קודמו ליעידה ולשדה אחוזה ובדידיה הוא דקרינ' ביה הקרוב אדרבה באח קרינ' ביה הקרוב שהוא קודם לכל אדם ביבום ואי מן הדין הוא ראוי לקדום לאב וכיון שלדרו' בן אי אפשר על כרחך שארו שהוא הקרוב קאמר רחמנא ולענין ירושה כלום יש יבום הילכך דרשינן הקרוב בן שיש לו צד קריבות שאין אדם קודמו בה כגון יעידה. והדר מקשי גמ' למה לי לתנ' למידק כולי האי ואימ' הקרוב היינו אחין דכל שהוא קרוב מאב משום קרוב אמר רחמנא דקדים ליה וכו'.