חידושי אנשי שם על בבא מציעא ס״ה

« חידושי אנשי שם על בבא מציעא ס״ד ×¢×´×‘ חידושי אנשי שם על בבא מציעא ס״ו ×¢×´×‘ »

1 נימוקי יוסף פתח ↗

משכנתא לית בה. משכנתא וכו' אם מכרה למי שהיא ממושכנת לו לית בה משום דינא דבר מצרא דדין מצרן יש לו שכולה שכונה בידו וכי היכי דאין בעל המצר יכול לסלקו כן הוא אין יכול לעכב אם בא בעל השדה למכרה לאחר דמילתא פסיקתא קתני משכנתא לית בה משום דינא דבר מצרא לא לזה ולא לזה ואין צריך לומר שאם יבוא אחד ולקח שדה אחת שהיא סמוכה לזה שהיא ממושכנת בידו שאין הממשכן יכול לסלק משום דינא דבר מצרא דכיון דאיהו לית ליה בגופא דארעא מידי אלא זוזי הוא דאית ליה עלה לא עדיף מארעא דחד ובתי דחד דמרי בתי לא מצי מעכב אמרי ארעא וכן נמי בכלל זה שאם אדם רוצה למשכן שדהו אין בעל המצר יכול לעכב עליו למשכונו לו דמצי א"ל הוא נח לי ואתה קשה לי ואע"ג דאיכא למיחש דילמא זביני נינהו ומשום הערמה מסקו להו שמא דמשכנתא כיון דליכא למיקם עלה דמילתא ליכא משום ועשית הישר והטוב שנזקיק אותו לחרם ולשבועה. כ"כ הרמב"ן ז"ל. וכתב עוד דליכא משום דינא דבר מצרא אלא במוכר בדמים מיד אבל בהמתנה לא אא"כ בר מצרא רוצה לפרוע מיד שיכול לומר לו חברך נח לי יותר ממך ואני רוצה בחברך והסכימו לדעתו הרשב"א והרנב"ר ז"ל:

2 נימוקי יוסף פתח ↗

כתב הרמב"ם ז"ל פי"ג אין כח טורף קרקע בחובו גדול מכח הלוקח לגבי מצרן. ואם ירצה הנטרף ליתן הדמים שהיו עליו חוב יחזיר לו שדהו לעולם. עוד שם אשה שהיא מצרנא בעלה יכול לסלק הלוקח או לקיימו בע"כ כתב הרמב"ם ז"ל פ' י"ד אם אחר שלקח בא מצרן ולא מיחה ולא ערער על מה שראה ה"ז מחל ושוב אינו יכול לסלקו. עוד שם אם לקח בזול מה שאין דרכו של מוכר לזול כל כך מתנה הוא ונותן לו המצרן כל השוה לקח שוה ק' במאתים המצרן טען ברי לי קנוניא עשו מכל מקום יתן מאתים ואח"כ ישביענו היסת בד"א בשיש שם עדים שנתן מאתים ואם אין עדים נשבע הלוקח בנקיטת חפץ ונוטל מאתים ע"כ:

3 נימוקי יוסף פתח ↗

מרי בתי לא מעכב אמרי ארעא גם אמר המחבר במשכנתא שדר הוא שם דאמרן לעיל שאינו יכול לעכב על מארי ארעא ה"ה הכא אע"פ שהבנין ממש שלו כיון שאין לו שום קנין בגוף הקרקע שבנה עליו וברור הוא וזהו לפי מ"ש בפנים שהוא על דרך המפרשים ז"ל שאין מחלק בין משכנתא דאמרנא לעיל למארי בתי דהכא אבל רש"י ז"ל עדיף ליה משכנתא דלעיל מפני שכולה שכונה בידיה אבל האי מארי בתי אינו חשוב שכן בקרקע זו שאינה שכונה בידו ואי משום שהבתים שלו שוכנות עליו הרי הם עומדות להסתלק ממנו ונמצא שהוא לא שכן שם מ"מ נפקא לן לכ"ע שמי ששכן בבתים מפני שממושכנות בידו או מושכרות לזמן ידוע ובאותן בתים יש מרתף או בית א' שאינו ממושכן אינו יכול לעכב על בעליו למוכרו למי שירצה אבל המצרן ודאי מעכב הילכך אם מכרו הבעלים אותו בית לבעל המשכונא המצרן יעכב על בעל המשכונה שהוא לוקח משום דינא דב"מ לפרש"י ז"ל דלא מיקרי שכן בהאי קרקע וגם המפרשים ז"ל דמדמו בעל המשכונה למארי בתי היינו לענין הבתים ששוכן בהם ומושכנים לו כגון בתי דשכני בהא קרקע זה אפי' לזה לא עדיף ממרי בתי אבל במה שאינו ממושכן לו פשיטא ודאי דלא דמי למרי בתי שגוף הבתים שהם שלו שוכנות על הקרקע אבל זה שאין לו גוף קרקע כלל מה זכות יש לו במרתף שתחתיו מפני הבית הממושכן לו שעומד על גביו כיון שאין לו קנין בגוף כלל ועוד שהמצרן הוא ודאי שהרי יכול לעכב על הבעלים לגבי אחר מה שאין כן במשכנתא כמ"ש בפנים ולא אתי ספק ומוציא מידי ודאי וכ"ש שאין סברא להרבות בפלוגתא בין רש"י והמפרשים ז"ל אלא הפחות שנוכל ומיהו אם אין הבתים ממושכנים על המרתף אין בזה שום חשש כלל דאיכא דינא דבר מצרא כנגד הממשכן וכל זה לפי אותם שסוברים דאיכא דינא דבר מצרא אבתים אבל לקמן אפרש בע"ה שאין בהם דין בר מצרא. כן נ"ל:

1 מהר"ם רש"י והאשר"י בשם התוס' כ' לעיל בפ' איזהו נשך שיכול לעכב גבי מאי משכנתא דשכונ' גביה נ"מ לדינא דבר מיצרא ולמטה בסמוך מביאו:

2 וז"ל חו"מ סי' קעה בע"ח שטורף בחובו המצרן מסלקו ל"ש שמו לו ב"ד ל"ש הגבהו לוה מדעתו בד"א שאין הלוה חפץ בה אבל אם הלוה חפץ בה חוזרת לו כדקי"ל שומא הדרא לעולם ע"כ:

3 מהר"ם ואין שכן קרוב ממנו ואם בא לוה למוכרה אין בבעלי מצרן שכן וטוב לקנותה כזה ואם קנאה אחד מן המצרני' בעל המשכונא מסלקו:

« חידושי אנשי שם על בבא מציעא ס״ד ×¢×´×‘ חידושי אנשי שם על בבא מציעא ס״ו ×¢×´×‘ »