חידושי אנשי שם על בבא מציעא ל״ז

1 מהר"ם נל"ק טעות סופר כל אלו המימרו' שלקחו מן הגמ' ונתלה בספר האלפס הך דרב הונא ור"נ והאיך דמר ינוקא. ומימרא קמיית' דרב פפא נמי תמה רבינו אשר בספרו למה השמיט רב אלפס מכלל דלא היתה כתובה בספרו וכ"ה הב"ח וגם בד"ק ליתא

2 ל' א"ז בהג"ה באשר"י והיכא שלא התנה שום תנאי פסקינן לעיל דעירבון כנגד כולו הוא קונה ובהגהות כתב הרב האי גאון לוקח מותר ומוכר אסור דא"ל קני מעכשיו רבים טעו ופירשו דהוא תנאי ואינו אלא כמו הבא מעות וטול את שלך והוא מוכר לו בסתם ונתן לו מקצת הדמים והשאר זקף עליו במלוה כדלקמן פרק האומנין ואי א"ל לכי מייתית קני קני מעכשיו והמפרש שהמכירה היתה בתנאי טועה הוא עכ"ל:

3 מהר"ם פי' ואפי' בדמי' שעתיד למכור והתוס' פירשו כפירש"י דלא חשיב אסמכתא אלא אי גזים אע"פ שבידו א"נ שאין בידו אע"ג דלא גזים והכא חשיב כמו גזים שלא הגיע זמן מכר היין ונתנו עתה בזול:

4 פי' שקנה בענין זה דליכא איסורא כמו דקל שקונה על הספק והחזיק בדקל לצורך פירותיו והוא מחל לו מדעתו אלא שהמכר בטל מאיליו לאפוקי זביני דאית ביה איסורא כי הא דאמר אי הוה לי זוזי חוזרת לי דמעיקרא אוקמינהו לזוזי בהלואה גביה כשיבא לפדותה ופירי דאכל לוקח שכר מעותיו הוא והוי כמשכנתא בלא נכייתא דהוא רבית קצוצה לרב אלפס באתרא דמסלקי אפילו מחילה גמורה לא הוי מחילה כיון דאיכא איסורא וכן הורו הגאונים אלא שהוסיפו שאפי' כבר קיבלו המלוה דלא מהניא ביה מחילה באשר"י ריש פירקין ובמרדכי סוף פירקין: