מפרשים:
1 מהר"ם התוס' כתבו טעם אחר כיון שגם הוא היה יכול לקבל מן המלך ולא חש אבל לוקח במעו' אית בזה דינא דבר מצרא לכ"ע דלא היה ליה לאסוקי אדעתיה דמצרן שהיו הבעלים רוצים למכור:
2 מהר"ם דאע"ג דבעלמא אין אונאה לקרקעות ה"מ היכא דטעה בעה"ב אבל טעה שליח מצי א"ל לתקוני שדרתיך ולא לעוותי והאי נמי שלוחיה הוא ויבטל המקח וא"ל מר קשישא כו' משמיה דר"נ אין אונאה לקרקעות על מעשה כזה וכההיא:
3 פי' שמא מתוך שאתה מטריח להחזיר אחר המצרן שמא יקנה כולן שמא יחזור בו הלוקח בתוך כך שזהו מילתא דלא שכיח למצוא לוקח שיקנה כולן יחד: