מפרשים:
1 מהר"ם ואע"פ שמיד משעת שכירות הוא מתחיל ליפחת ממשקלה והלואה מתחלת מיד מיהו לא קיימי ברשות מקבל אלא לפחת תקלא וגוף הכלי ברשות מרא קיימא ליוקרא חילא שאף אם יוזלו דמיו ממה שהיה בשעת שכירות גוף הכלי הדר למריה ואינו משלם אלא פחת תקלא:
2 זו היא שפירש למעלה והשומא אינה לפי מה ששוה עכשיו אלא כמה תיזל משום הפחת אותו מנכה לו מדמי פגרא שכבר עלה בדמי אגרא: