מקור בבא מציעא נ״ז א
1 מַהוּ לְמִינְקַט וּמֵיכַל מִינַּיְיהוּ: כְּמַאן דְּשַׁדְיָין בְּכַדָּא דָּמֵי, וּשְׁרִינְהוּ עוֹמֶר, אוֹ דִלְמָא בַּטְּלִינְהוּ אַגַּב אַרְעָא? תֵּיקוּ.
2 אָמַר רָבָא: אָמַר רַב חַסָּא, בָּעֵי רַבִּי אַמֵּי: אוֹנָאָה אֵין לָהֶם, בִּיטּוּל מִקָּח יֵשׁ לָהֶם אוֹ אֵין לָהֶן? אָמַר רַב נַחְמָן: הֲדַר אָמַר רַב חַסָּא, פָּשֵׁיט רַבִּי אַמֵּי: אוֹנָאָה אֵין לָהֶם, בִּיטּוּל מִקָּח יֵשׁ לָהֶם. רַבִּי יוֹנָה אָמַר אַהֶקְדֵּשׁוֹת, רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר אַקַּרְקָעוֹת, וְתַרְוַיְיהוּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן אָמְרוּ: אוֹנָאָה אֵין לָהֶם, בִּיטּוּל מִקָּח יֵשׁ לָהֶן.
3 מַאן דְּאָמַר אַהֶקְדֵּשׁוֹת, כׇּל שֶׁכֵּן אַקַּרְקָעוֹת. מַאן דְּאָמַר אַקַּרְקָעוֹת, אֲבָל אַהֶקְדֵּשׁוֹת לָא. כְּדִשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: הֶקְדֵּשׁ שָׁוֶה מָנֶה שֶׁחִילְּלוֹ עַל שָׁוֶה פְּרוּטָה – מְחוּלָּל.
4 תְּנַן הָתָם: אִם הָיָה קוֹדֶשׁ בַּעַל מוּם, יָצָא לְחוּלִּין, וְצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לוֹ דָּמִים. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: יָצָא לְחוּלִּין – דְּבַר תּוֹרָה, וְצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לוֹ דָּמִים – מִדִּבְרֵיהֶם. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: אַף צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לוֹ דָּמִים מִן הַתּוֹרָה.
5 בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא בִּכְדֵי אוֹנָאָה, בְּהָא לֵימָא רֵישׁ לָקִישׁ: צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לוֹ דָּמִים דְּבַר תּוֹרָה? וְהָתְנַן: אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם אוֹנָאָה: הַקַּרְקָעוֹת, וְהָעֲבָדִים, וְהַשְּׁטָרוֹת, וְהַהֶקְדֵּשׁוֹת!
6 אֶלָּא בִּיטּוּל מִקָּח, בְּהָא לֵימָא רַבִּי יוֹחָנָן צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לוֹ דָּמִים מִדִּבְרֵיהֶם? וְהָאָמַר רַבִּי יוֹנָה אַהֶקְדֵּשׁוֹת, וְרַבִּי יִרְמְיָה אָמַר אַקַּרְקָעוֹת, וְתַרְוַיְיהוּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן אָמְרִי: אוֹנָאָה אֵין לָהֶם, בִּיטּוּל מִקָּח יֵשׁ לָהֶם! לְעוֹלָם בְּבִיטּוּל מִקָּח, וְאֵיפוֹךְ דְּרַבִּי יוֹחָנָן – לְרֵישׁ לָקִישׁ, וּדְרֵישׁ לָקִישׁ – לְרַבִּי יוֹחָנָן.
7 בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? בְּדִשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: הֶקְדֵּשׁ שָׁוֶה מָנֶה שֶׁחִילְּלוֹ עַל שָׁוֶה פְּרוּטָה – מְחוּלָּל. מָר אִית לֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל, וּמָר לֵית לֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל.
8 אִיבָּעֵית אֵימָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא אִית לְהוּ דִּשְׁמוּאֵל, וְהָכָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי: מָר סָבַר שֶׁחִילְּלוֹ – אִין, לְכַתְּחִילָּה – לָא. וּמָר סָבַר: אֲפִילּוּ לְכַתְּחִלָּה.
9 אִיבָּעֵית אֵימָא: לְעוֹלָם בִּכְדֵי אוֹנָאָה, וְלָא תֵּיפוֹךְ, וּבִדְרַב חִסְדָּא קָמִיפַּלְגִי, דְּאָמַר: מַאי אֵין לָהֶם אוֹנָאָה? אֵינָן בְּתוֹרַת אוֹנָאָה,
פירוש חידושי אנשי שם על בבא מציעא נ״ז א
1 מהר"ם וזו היא גי' אשר"י ובספרים שלנו בגמרא גרסינן מה שאין כן במזיק וקאי אמזיק הקדש שאין משלם חומש אלא האוכל:
2 פירוש ואיכא למימר תוב וזבין היאך אבל אי הוה ליה חמרא מצי א"ל עכשיו יש לי יין למכור משלי ואילו לא שברתה הייתי מוכרו מאז נמצא יום השוק זה הוא לגבי דידיה כשאר ימים ל' הרא"ש ול' הר"ן איבעי לך לזבוני לא ידעתי לישבו ולעניותי שהוא טעות סופר וכן צ"ל איבעי לי לזבוני דאמר ליה הלא יש עלי לטרוח ולמכור ייני: