טורי זהב על שולחן ערוך חושן משפט שצ״ח

מהדורה: שולחן ערוך, חושן משפט; לבוב (למברג), 1898

מקור שולחן ערוך, חושן משפט שצ״ח
1 הכניס שורו לחצר חבירו שלא ברשות או נתן לו רשות להכניסו. ובו ה סעיפים: הכניס שורו לחצר חבירו שלא ברשות ונגחו שורו של בעל החצר פטור וכן אם הזיקו בעל החצר פטור שיכול לומר כיון שהכניסו שלא לדעת לא ידעתי בו עד ששגיתי בו ומיהו אם הזיקו לדעת חייב לשלם נזק שלם שאע"פ שיש לו רשות להוציאו מרשותו אין לו רשות להזיקו:
2 הזיק שור הנכנס לבעל החצר או לשורו דינו כאלו הזיקו בר"ה ומשלם תם חצי נזק ומועד נזק שלם:
3 קלקל את החצר כגון שחפר בו בורות שיחין ומערות בעל השור חייב בנזקי החצר ובעל החצר חייב בנזקי הבור מפני שהיה לו לסתמו:
4 נפל לבור שבחצר והבאיש את מימיו אם הבאישם בשעת נפיל' חייב בנזקי המים ואם הבאישם אחר נפיל' פטור שהרי נעשה כשאר תקלה שחשוב כבור והמים חשובים ככלים ובור פטור בנזקי כלים:
5 אם הכניסו ברשות בעל החצר פטור בעל השור ואם הזיק שור בעל החצר לשור הנכנס ברשות פטור אא"כ קבל עליו בעל החצר שמירתו: הגה וי"א דכיון דנתן לו רשות ליכנס הוי כאלו קיבל עליו שמירתו ודוק' בנזיקין דאתו ליה מבעל החצר אבל בניזיקין דאתו ליה מעלמא אינו חייב עד שיקבל עליו שמירתו טור בשם ר"י והרא"ש:
פירוש טורי זהב על שולחן ערוך חושן משפט שצ״ח
1 ס"ג בנזקי החצר פי' במה שנתקלקל משוייו אבל במה שהזיק הבור לאחרים פטור בעל השור דכתיב כי יכרה איש בור ולא שור בור:
2 ס"ד בשעת נפילה חייב פי' סמ"ע תם א"נ כו' ולא נלע"ד כן דהא הכא לא חשבינן הך נפילה לאונס דא"כ היה פטור כמ"ש סי' שצד אע"פ אע"כ דהכא מזיד חשבינן ליה כיון שנכנס שלא ברשות א"כ ודאי חייב בכל הנזק כההיא דירדה כדרכה והזיקה ונחבטה בסימן שצד דמשלמת כל ההיזק והטעם שזה חשיב כשן ורגל דהזיקו מצוי ה"נ ממש כן ע"כ אפי' תם משלם נ"ש כנ"ל:
3 פטור מנזקי כלים הסמ"ע הקשה כאן ותירץ ולענ"ד דלק"מ דבסי' תג ותי מיירי דוקא אחר שנודע להניזק וכאן מיירי אפי' אם לא נודע לו שנפל השור אפ"ה פטור מטעם דהויין כלים ואין להקשות על מ"ש בס"ב דאם היזק שור הנכנס לשור בעל החצר דחייב ואמאי לא יאמר לו בעל השור היה הך להוציא השור שבא לחצירך שבעל לחצר יכול לומר סבור הייתי שלא יזיקני וע"כ לא הוצאתיו ביד חזקה וזה פשוט לענ"ד:
4 ס"ה וי"א דכיון כו' לענין הלכה אין להוציא ממון מאחר שאין כאן הלכה מבוררת כדברי מי קיי"ל ע"כ אין להוציא ממון נגד רי"ף ורמב"ם וכ"פ הש"ע בסי' רצא וכ"כ שם רמ"א שיש מחלוקת: