תוספות על יבמות צ״ז

1 מתני' נושאין על האנוסה - איידי דתנא בהאשה רבה לעיל יבמות צה. דאין שכיבת אחותה אוסרתה תנא נמי בהאי פירקא דאם אנס אשה מותר לישא קרובותיה:

2 וכל היכא דאיכא איסורא דרבנן תני נושאין לכתחלה - ה"ה דה"מ למיפרך מברייתא דקתני דמותר אלא דניחא ליה למיפרך ממתניתין:

3 הראוי לקיחה קיחה - מדלא כתיב בלשון שכיבה משמע דלדרשה דדרך ליקוחין הוא דאתא לכך בא למעט אונסין אבל כי יקח את אחותו התם ליכא למיטעי שר"ל קיחה אלא שכיבה דכ"ע ידעי דאין קדושין תופסין באחותו:

4 ואיפוך אנא - דאונסין יש לאסור יותר כיון דעבד איסורא ועבר על ומלאה הארץ זמה ויקרא י״ט:כ״ט אבל בנישואין דלא עבד איסורא אין לאסור בקרובותיה:

5 עריות שאר כתיב בהו - וא"ת כיון דאיסור אשה ובתה מערות אשה ובתה לא תגלה נפקא אימא שלא אסר הכתוב אלא היכא דגלי ערות שתיהן אבל נכנסה לחופה ולא נבעלה מותר לגלות ערות האחרת ואר"י דסברא היא כיון דכתב שאר בקרא ועל ידי הנישואין באה השארות:

6 איבעית אימא לאחר מיתה - וכנף אביו הוא היינו כנף שראוי לאביו בחייו:

7 אח הוא ברי הוא - כל אלו המעשים לא משמיעין לך מידי אלא לתשובות הצדוקים:

8 דדלו דוולא - פי' בקונטרס פועלין המשקין שדות ובערוך פי' חכמים דולי מים מבורות עמוקים כלומר מבינין הכל בחכמה:

9 מן האם ולא מן האב כ"ע לא פליגי דאסירי - פי' דלמא אתי לאיחלופי בישראל ולעיל בפ' שני יבמות דף כב. ד"ה ערוה פירשנו:

10 והשני הורתו ולידתו בקדושה אפ"ה אסור - וא"ת מאי אפילו אדרבה כיון דלידתו של ראשון בקדושה דומה שהוא אחיו גמור שדומה יותר כישראל וי"ל דמ"מ דמיא כשתי אמהות ולכך הוה ס"ד דשרי טפי וליכא למימר דלשמעינן רבותא טפי ואפי' הורתו ולידתו של ראשון שלא בקדושה דהתם יכול להיות דשרי: