תוספות על חולין פ״ג ב:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« תוספות על חולין פ״ג ע״א:ז׳ תוספות על חולין פ״ג ע״ב:ה׳ »

1 חולין פתח ↗

מַתְנִי׳ כִּסּוּי הַדָּם נוֹהֵג בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ, בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת, בְּחוּלִּין אֲבָל לֹא בְּמוּקְדָּשִׁין, וְנוֹהֵג בַּחַיָּה וּבָעוֹף, בִּמְזוּמָּן וּבְשֶׁאֵינוֹ מְזוּמָּן, וְנוֹהֵג בְּכוֹי מִפְּנֵי שֶׁהוּא סָפֵק.

2 חולין פתח ↗

3 פתח עינים על חולין פתח ↗

תוס' ד"ה במזומן. הרב כנה"ג בתשובותיו שנדפסו מחדש בי"ד סימן כ"א תמה על תמיהת התוס' על רש"י וכתב דגם רש"י כונתו כמ"ש הם ז"ל עיין בדבריו באורך ושוב ראיתי שכ"כ בכנה"ג י"ד ריש סימן כ"ח ע"ש ודינא דחיי דף ע"ז ואני הדל אומר דמלבד שאין לתמוה על התוס' והר"ן והריטב"א שהקשו כך על רש"י אלא דקשה על הרב איך נתפייס בזה חדא דתורה מבחוץ ותו דל"צ לשלוח הקן רש"י כלל ואיך אכפל תנא במותב תלתא לזה ופוק חזי להריטב"א דמהדר ליתובי לרש"י לקושית התוס' וקרוב לדבריו י"ל דתנן חומר בכסוי וכו' ולבסוף כתב הריטב"א ובחנם דחק רבינו ע"ש ודוק כי קצרתי. ועלה על לב לומר דמ"ש רש"י הוא לס"ד כדאשכחן כמה זימני והוא דרש"י קשיא ליה דהש"ס הו"ל להקשות פשיטא ולתרץ מהו דתימא כי יצוד כתיב קמ"ל כדתניא אשר יצוד וכו' והיא הברייתא דמייתי בסמוך דף פ"ד ע"א דהכי ארחיה דהש"ס ואמאי מייתי הברייתא בסתם ומשו"ה לס"ד כתב דמשום דתני בשלוח הקן וכו' כלומר ומשו"ה לא מקשה ומתרץ הש"ס אך לפי האמת אחר שראינו הברייתא נתגלה טעם המשנה ומודה רש"י בזה ובהכי מתרצתא גם קושית הריטב"א על רש"י ע"ש ודוק הטב כי כעת דק קנה זה וקצר הדבר:

3 מתני' כסוי הדם:

4 ונוהג בחיה ובעוף - למעוטי בהמה קא אתי דלא תימא שיהא בכלל חיה:

5 במזומן ובשאינו מזומן - פי' בקונטרס דמשום שלוח הקן איצטריך למיתני דתנן לקמן דאינו נוהג אלא בשאינו מזומן וקשה לפירושו דאם כן בכל הני פירקין הוה ליה למיתני באותו ואת בנו לעיל חולין דף עח. ובגיד הנשה לקמן חולין דף פט: ובכל הבשר לקמן חולין דף קג: ונראה לפרש דאיצטריך למיתנייה הכא משום דכתיב ויקרא יז כי אשר יצוד דלא תימא דוקא באינו מזומן:

« תוספות על חולין פ״ג ע״א:ז׳ תוספות על חולין פ״ג ע״ב:ה׳ »