תוספות רי"ד על נדה מ״ד

מהדורה: תוספות רי״ד

« תוספות רי"ד על נדה מ״ג ×¢×´×‘ תוספות רי"ד על נדה מ״ה ×¢×´× »

1 נדה פתח ↗

תִּינוֹק בֶּן יוֹם אֶחָד כּוּ׳. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״אִישׁ אִישׁ״ — מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אִישׁ אִישׁ״? לְרַבּוֹת בֶּן יוֹם אֶחָד שֶׁמְּטַמֵּא בְּזִיבָה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.

2 נדה פתח ↗

אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: נוֹחֵל בְּנִכְסֵי הָאֵם לְהַנְחִיל לְאֶחָיו מִן הָאָב. וְדַוְקָא בֶּן יוֹם אֶחָד, אֲבָל עוּבָּר — לָא. מַאי טַעְמָא? דְּהוּא מָיֵית בְּרֵישָׁא, וְאֵין הַבֵּן יוֹרֵשׁ אֶת אִמּוֹ

3 גיטין פתח ↗

אָמַר רָבָא, שָׁלֹשׁ מִדּוֹת בְּקָטָן: צְרוֹר וְזוֹרְקוֹ, אֱגוֹז וְנוֹטְלוֹ – זוֹכֶה לְעַצְמוֹ, וְאֵין זוֹכֶה לַאֲחֵרִים; וּכְנֶגְדָּן בִּקְטַנָּה – מִתְקַדֶּשֶׁת לְמֵיאוּן.

1 פיסקא תינוק בן יום אחד כולי הכא במאיעסקינן בכהן שיש לו שתי נשים כולי האי דלא אוקמי' במתני' ב' דיבמו' דתנן בה יש' שנשא' לכהן ומת והניחה מעוברת לא יאכלו עבדיה בתרומה מני חלקו של עובר משום דלא מיתני ליה תינוק בן יום אחד פוסל דהתם עובר פוסל לר' יוסי אבל ילוד מאכיל:

2 ודוקא בן יום אחד אבל עובר לא מ"ט הוא מיית ברישא אי קשיא מאי איצטרך להאי טמא למיתני משום דהוא מיית ברישא אפילו אם תמצי לומר דאיהי מייתא ברישא כיון דא נפק לאויר העולם אין לו זכייה דהא אוקומנה מתניתין לאפוקי מר' יוסי חשובה האי טעמא ודאי לא צריך לתנא דידן אלא הכי קאמר אפילו ר' יוסי דאמר יש זכייה לעובר בהא מודה משום דעובר מיית ברישא אי נמי יש לומר דאפילו לתנא דידן איצטרך האי טעמא דהיכי אמרינן דעובר אין לו זכייה הני מילי במעי אמו חיה דאע"ג דכלו לו חדשיו כיון דמעורה במעי אמו לא חשבינן ליה כילוד אבל עובר במעי מתה אי קים לן בגויה דכלו לו חדשיו כדמוקמינן למתני' לקמן כילוד דמי דהא לא מעורה במעי אמו דכיון דמתה כמנח בדיקולא דמי והלכך אי לאו דקי לן דאיהו מיית ברישא הוה אמינא דיורש את אמו ומנחיל לאחין מן האב:

3 פיסקא בת שלש שנים מתקדשת בביאה כולי עד ניסת לכהן אוכלת בתרומה פי' בתרומה לא מתוקמא דהא יתומה שהשיאוה לדעתה בעינן וכל שאינה יודעה למשור קידושיה אינה צריכה למאן כדתנן ביבמות ולא מיקדשא למיאון אלא בת חמש ובת שש ובת שבע כדאמרינן בגיטין שלש מידות בקטן כולי ולא מתוקמיה מתני' אלא כשקידשה אביה שהן קידושי תורה ואפילו הכי באירוסין לא לא אכלה מדרבנן עד שתיכנס לחופה ואתא מתני' לאשמעינן דחופה הראויה לביאה שמה חופה ומאכלת בתרומה אעפ"י שלא נבעלה כדתנן בעדיות ועל קטנה בת ישראל שנישאת לכהן שהיא אוכלת בתרומה כיון שנכנסה לחופה אעפ"י שלא נבעלה אבל פחות' מבת שלש שאינה ראויה לביאה אין חופתה חשובה להאכילה בתרומה:

« תוספות רי"ד על נדה מ״ג ×¢×´×‘ תוספות רי"ד על נדה מ״ה ×¢×´× »