תוספות רי"ד על נדה ג׳

1 ושניהם לא למדוה אלא מסוט' כו' פי' דמסקנ' אמרי' דרבנן לא מדמי לה לסוט' כלל וטעם דידהו משום דאיכ' תרתי לריעותא בוודאי טמא דמיא ור' שמעון הוא דפליג אדרבנן ויליף כל ספק טומאה מסוטה בין ספק מגע ובין ספק טומאה ואמרי' נמי דקסבר ר"ש דילפינן סוף טומאה מתחלת טומאה ורבנן אמרי הכא השתא כו' דאלמ' לא מדמו רבנן לסוטה אלא היכי דאיכא טומאה ודאית וספק מגע אבל ודיא מגע וספק טומאה לא:

2 אי אתה מודה בקופה שנשתמש בה טהרות בזוית זו ונמצא בה שרץ בזוית אחרת שהטהרות הראשונות טמאות פי' לקמן מוכיח שדרך עירוי הוציא הפירות משם שכפה הקופה על פיה והוציא הטהרות דרך פיה ואחר שעירה הפירות נמצא השרץ בתוך הקופה או בשוליה או בצדדיה הטהרות הראשונות טמאות דאמרי' דילמא האי שרץ הוה בקופה מעיקרא ונעשית הקופה ולד ראשון וטומאה כל הפירות שבתוכה ולא אמרי' אם איתא דהוה שרץ מעיקרא כשעירה הקופה על פיה היה נופל ובודאי השת' נפל אחר שעירה הפירות ממנה ויהו הפירות טהורין אלא מסתפקינן דילמא מעיקרא הוה שרץ וה"ה הכי נימא באשה דמעיקרא הוה דם ולא יצא: