6מדוע פתח הצדיק נח את חלון התיבה אחר ארבעים יום?7עיין וְדַע, שהבקי באלהות, משתמש באותו מספָּר גם לזרמי המבול, גם להפסקתם וגם לישועה המוחלטת מן הרעה. ובכן, בעשרים ושבעה לחודש השביעי בשנה השש מאות לחיי נח, דהיינו ביום הולדתו, התחיל המבול באביב. יתר על כן, בעשרים ושבעה לחודש השביעי נחה התיבה על ראשי ההרים בתקופת שוויון היום והלילה בסתיו. ומשלושה אלה ברור, שהמבול לא נראה עוד בשנת שש מאות ואחת, ושוב בעשרים ושבעה לחודש השביעי לשנה 601. כי למועד השנה, שוב הוא המבול התרַסֵן, והציב את התבל כפי שהיתה בשעת ההשחתה, דהיינו שתפרח ותלבלב באביב ותמלא בכל פרי. מכל מקום, כך ארבעים יום שטפו זרמי המבול, כשנפתחו המפָּלים משמים ונבקעו המעיינות מתהום הארץ, ושָבָה שנית תקווה ליציבות ביום הארבעים לאחר הפסקה ארוכה, כשהוא נֹח פתח את החלון. ועוד, תקופת ימי המבול היתה חמשים ומאת יום, כמו כן התמעטות המים נמשכה חמשים ומאת יום. אי לזאת, יש להתפלא על שוויון זה, הואיל והשוֹאָה גברה ופסקה במספר ימים שווה בדומה לירח. שהרי הוא הירח, משתמש באותו מספר ימים לגידולו מן המולד עד שהוא זורח במלואו, ולחיסורו כשהוא שָב שנית למולד, לאחר שהיה קודם מלא. בדומה לכך, בימי פקודה, שומר הבורא על הסדר הנחוץ, ומסלק לחלוטין את אי־ הסדר מחוץ לתחומים האלהיים. ___________8עיקרי הדברים שבפילון הם, שיש משטר וסדר במעשיו של הבורא, וגם בתקופת עונש והשחתה נשמרים כללים אלה. המבול ירד לארבעים יום, ומקץ ארבעים יום, כשהמים הלכו וחסרו, פתח נח את חלון התיבה. תקופת שהות המבול היתה מאה וחמשים יום, ולעומתם נמשכה התמעטות המים באותו מספר ימים.
