מדרשי פילון ח׳:ד׳

מדוע אומר הכתוב: "התבה נחה בחדש השביעי בעשרים ושבעה לחודש"?

מן הראוי לשים לֵב, שהמבול התחיל בעשרים ושבעה לחודש השביעי, וגם חסרון המים -כשהתיבה נחה על ראשי ההרים- שוב החל בחודש השביעי בעשרים ושבעה לחודש. על כן יש לומר, כי קיימת כאן שותפות של חדשים וימים. אכן, ראשית המבול היתה בחודש השביעי, ביום הולדתו של הצדיק, בזמן שוויון היום והלילה שבאביב, ואילו ההתמעטות החלה בחודש השביעי לתחילתו של המבול, בעת שוויון היום והלילה שבסתיו. ואמנם, שבעה חדשים מפרידים ומבדילים את שני השוויונות זה מזה, כשיש ביניהם חמשה חדשים. כי החודש השביעי של שוויון היום והלילה, הוא בכוח גם החודש הראשון, כי העולם נברא בו, ולכן הכל מלא בזמן זה. ובדומה לו שוויון היום והלילה בסתיו, שהוא השביעי לפי הזמן, הוא ראשון ליקָר, כי ראשית השביעי הוא מן האויר. אי לזאת, ירד המבול בחודש השביעי, אך לא שביעי לפי זמנו, אלא בשביעי כפי שהוא בטבע, וראשיתו בזמן האביב. ___________

כאן כותב פילון, שהמבול החל בתקופת ניסן, וכן שהעולם נברא בחודש זה. וראה גם בפסוק הבא, ולעיל בביאור לפסוק ז, יא שו"ת בראשית כ, יז וצרף לכאן.