25מדוע נאמר ששניהם, יציר האדמה ואשתו, היו ערומים ולא התבוששו?26ראשית, משום שהם קרובים לתֵבֵל שחלקיה ערומים, וכולם מגַלִים את תכונותיהם הם, ומשתמשים בכיסוייהם הם. שנית, בגלל נוהגי התמימות והצניעות, ומפני שבדרך הטבע היתה רק ענווה, כי עדיין לא נבראה היהירות =הגאווה. שלישית, מפני שגם מיזגו הנָעִים של המקום היה להם כיסוי מספיק ביותר, עד כדי כך שלא הפריע להם לא חום ולא קור. רביעית, בגלל קירבתם לתבל, לא ניזוקו על־ידי אף אחד מחלקיה, שכֵּן הם כביכול מקורבים אליהם ביותר. ___________27כעין הפירוש הראשון, וזה בנוגע לבהמות והחיות, הובא במדרש לקח טוב: "ולא היה להם בושת לעמוד זה בפני זה ערום, כמו הבהמות והחיות".28מקבילה לפירוש השני, נמצאת במדרש הגדול: "והיו שניהם ערומים, מלמד שלא היתה מחשבתן פנויה לדבר זה, ולא מתביישין שהן ערומין, אלא מחשבתן קשורה בידיעת אדון העולם ובעבודתו, שלא נבראו אלא תמימים חכמים מחוכמים, ומתוך כך שָרתה עליהם שכינה ונצטוו. וכשם שאין אדם מתבייש בזמן הזה אם היתה ידו גלויה או רגלו גלויה, כך לא היו מתביישים שמקום ערותן גלוי. וכיון שחטאו נשתנה זיו פניהם, ונהפכה מחשבתם לדבר אחר, והרגישו שהם ערומים ונתביישו זה מזה, עד שעשו להם חגורות".29עם כל ההבדלים שבין המה"ג ובין דברי פילון, משתקפת בשניהם המסורה המשותפת, שאדה"ר ואשתו היו "תמימים, חכמים מחוכמים" - כאילו היו חלקי העולם הנצחי, ולפיכך לא התביישו כשהיו ערומים. אבל אחר החטא באו לידי הכָּרָה, היינו, "וידעו כי ערומים הם". וראה להלן לבראשית ג, ז שו"ת בראשית א, מ.30כעין הפירוש השלישי, נמצא במדרש תדשא, ז: "שעד שלא עבר על ציווי, לא נגזר עמל ולא יגיעה ולא קור ולא חום ולא מכאוב ולא כל דבר רע שהיה יכול להזיקו. אבל משעבר על חוק גזירתו של מקום, התחילו כל הרעות נוגעות בו". וכזה גם באברבנאל: "ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם, כדמות הקדמה למה שיזכיר מגירוש האדם מגן עדן, שכאשר רצה יתברך לגרשם מאותו מקום שוה האויר והמזג, הוצרך להלבישם כתנות עור, ללכת בארץ לארכה ולרחבה, כדי שיגינו עליהם הכתנות ההמה לחום היום ולקרח הלילה" אברבנאל לפסוק ג, כא. וראה גם בפירושו בסוף פסוק ב, כד.
