1מהו: "מלאך ה' אמר לה, הנה את הרה ותלדי בן ותקראי שמו ישמעאל, כי שמע אלהים לצרותַיך"?2... לפיכך הוא נקרא בצדק "ישמעאל", ותרגומו "ישמַע אֵל". והנה השמיעה היא בדרגה שנייה לראִייה. כי כפרָסים בתלאות מלחמות־החוּשים, העניק הטבע את הפרָס הראשון לעינים, ואת השני לאזנים, ואת השלישי לנחירים, ואת הרביעי לאיבר בו אנו טועמים. ___________3במקום אחר מבאר פילון את הסיבה לשנִיוּת של ישמעאל: "ובכך, עם צירים קלים, תלדי בן זכר ושמו ישמעאל, לאחר שתתמרקי בשָמעֵך לדבר אלהים. "ישמעאל" משמעו "להישמע לאל", והשמיעה שנייה לראִייה, והראייה היא מנת חלקו של ישראל הבן האמיתי והבכור, כי "ישראל" תירגומו "רואה את האל". אמנם, ניתן לשמוע דבר־שקר כדבר־אמת, כי השמיעה מטעָה, אך הראִייה היא ללא רמייה, ובאמצעותה ניתן להכיר כל דבר כהוויתו" על המנוסה והפגישה, רח.4פילון דורש ישמעאל לשון שמיעה, וישראל לשון ראייה, שוּר־אֵל, רואה את האל. ובסדר אליהו רבה, כח: "אל תקרי ישראל, אלא איש ראה אל". ובדרושו האלגורי נוקט פילון בשיטת מדרש ההלכה: "לא דומה שומע לרואה" מכילתא יתרו, פרשה ב; "אין הדיין רואה אלא מה שעיניו רואות" בבא בתרא קלא, א.
