1
ויהי כשמוע דימיטריוס את מפלת נקנור וחילו, ויוסף לשלוח את בכחידס ואת אליקים על ארץ יהודה עם מבחר צבאו אשר עומד תמיד לימינו במערכה.
ספר מקבים א ט׳
מהדורה: כתובים אחרנים - יצחק זעקיל פרענקיל
2
ויסעו וילכו דרך הגלגל ויחנו על מסילות אשר בארבל וילכדוה, וישפכו שם דם רב.
3
ובחודש הראשון בשנת מאה וחמישים ושתים נסעו ירושלימה ויחנו עליה.
4
ומשם נסעו אל בארות, ופקודיהם עשרים אלף איש רגלי ופרשים אלפים.
5
ויהודה תקע את מחנהו בליש, ושלושת אלפים איש בחור עמו.
6
ויהי בראותם את מחנה האויב כי עצום הוא מאוד, וייראו, וינוסו רבים מן המחנה, ולא נשארו עם יהודה בלתי שמונה מאות איש.
7
וירא יהודה כי נפוץ העם מעליו, והמלחמה נגד פניו, ויפג לבו, כי קצרה העת להשיב את הנפוצים, וייצר לו מאוד.
8
ובכל זאת אמר אל הנשארים: קומו ונלחמה את אויבינו, אולי נוכל נכה בם.
9
וימאן העם ויאמרו: לא נוכל להם, אך את נפשנו נציל ונסורה הפעם.
10
כי אחרי הפרד אחינו מעלינו דל כוחנו מאוד, ואיך נוכל להלחם בם.
11
ויען יהודה ויאמר חלילה לי מתת עורף. כי אם קרבה עתנו, ומתנו כאנשי חיל ואל יהי כבודנו לכלימה.
12
ויצא החיל מן המחנה וייסע לקראתם.
13
תופשי הקשת והקלעים וכל גיבורי החיל הלכו בראשם, והפרשים משני עבריהם, ושר צבאם בכחידס מימינם.
14
כזאת נסעו משני קצותם לקראתם ויריעו בחצוצרות.
15
ויתקעו גם אנשי יהודה לקראתם, ותרעש הארץ מקול שאון המחנות, ותהי המלחמה מן הבוקר עד הערב.
16
וירא יהודה את בכחידס עומד מימין עם תוקף חילו, ויתקבצו אליו כל אבירי לב, ויינגף האגף הימין לפניהם, וירדפו אחריהם עד רגל הר אשדוד.
17
ויהי בראות העם משמאל כי ניגף האגף הימין, ויפנו וירדפו אחרי יהודה ואנשיו.
18
ותהי המלחמה חזקה, ויפלו חללים רבים משני עבריהם, וגם יהודה נפל בין החללים והנשארים נסו לנפשם.
19
וייקח יונתן ושמעון את גופת אחיהם, ויקברו אותה בקברות אבותיו בעיר מודעית.
20
ויבכו אותו כל בית ישראל ויתאבלו עליו ימים רבים ויקוננו ויאמרו:
21
הוי כי נפל גיבור במלחמה, חוסן ישראל ומגינו.
22
ויתר מעשי יהודה ומלחמותיו, וכל הגדולות אשר עשה, אינם בכתובים, כי עצמו מספר.
23
ויהי אחרי מות יהודה וירבו המתפרצים בכל גבולות ישראל וכל עושי עולה נשאו את ראשם.
24
ויהי כי כבד הרעב בארץ וילכו כל העם ויתענו תחת יד בכחידס.
25
ויבחר לו בכחידס אנשי בלייעל וייתן אותם לראשים על העם.
26
ויחקרו ויחפשו את הדבקים ביהודה, ויביאו אותם אל בכחידס להתעלל ולהינקם בהם.
27
ותהי שערורה גדולה בישראל אשר לא נהייתה כמוה מאז אפס נביא מארץ.
28
ויוועדו יחדו כל אוהבי יהודה, ויבואו אל יונתן ויאמרו לו.
29
אחרי מות יהודה אחיך אין כמוך בארץ, לצאת ולבוא לפנינו להצילנו מכף בכחידס ומכף כל דורשי רעת עמנו.
30
לכן בחרנו בך להיות לראש ולנגיד עלינו תחת יהודה אחיך, וללחום את מלחמותינו.
31
ויואל יונתן להיות להם לראש, ויקם תחת יהודה אחיו. וישמע בכחידס ויצווה לבקש אותו ולהמיתו.
32
ויוגד הדבר ליונתן ולשמעון, וינוסו עם כל הנלווים אליהם אל מדבר תקוע, ויחנו על שפת ים המלח.
33
וישמע בכחידס את הדבר ביום השביעי, ויסע עם כל חילו ויעבור את הירדן.
34
ויונתן שלח את אחיו את יוחנן אשר היה פקיד על העם, אל אוהביו אל אנשי נבו, לבקש מהם לשמור את קניינם ואת רכושם תחת ידם, כי רכוש רב היה להם.
35
ויוודע הדבר לבני ימברי, ויצאו ממדבא ויפלו על יוחנן ויתפשו אותו ואת כל אשר אתו וילכו.
36
ויהי אחר הדברים האלה, ויוגד ליונתן ולשמעון אחיו לאמור.
37
הנה יום משתה וחתונה לבני ימברי, ועתה הם מביאם את הנערה בתפארת רבה ממדבא, כי בת נשיא היא מארץ כנען.
38
ויזכרו את יוחנן אחיהם, ויעלו ההרה ויתחבאו במערת ההר.
39
וישאו את עיניהם ויראו והנה החתן בא עם אחיו וקרוביו ההולכים לקראתם בתופים ובנבלים ובהמון גדול, וקול המולה עולה עד לב השמים.
40
ויפרצו מן המארב עליהם ויפגעו בם, ויפלו חללים רבים, ויבוזו את כל רכושם, והנשארים נסו ההרה.
41
ותהפך להם התאווה לדאבה, ושיר הנבל לאבל.
42
ויהי אחרי הנקמם את דם אחיהם וישובו ויחנו על יד הירדן.
43
וישמע בכחידס ויסע לקראתם ויבא בחיל גדול על שפת הירדן ביום השבת.
44
ויאמר יונתן אל אנשיו לאמור:
45
קומו ונלחמה בעד נפשנו, כי לא כתמול שלשום היום הזה.
46
הנה האויב מפנים ומאחור, ומי הירדן מקצה מזה ויערות וביצות מקצה מזה, ומקום לנוס אין.
47
ועתה הרימו קולכם אל ה' להושיעכם מיד אויביכם.
48
ויהי כי החלו להלחם, וישלח יונתן את חרבו להכות את בכחידס, ויט בכחידס מפניו.
49
וירד יונתן ועמו אל תוך הירדן וישחו ויעבורו, ומאנשי בכחידס לא עבר איש אחריהם.
50
ויפלו מאנשי בכחידס ביום ההוא כאלף נפש.
51
ויפן בכחידס וישב ירושלימה, ויחל לחזק את ערי יהודה, ויסב את יריחו ואת אמה ואת בית חורון ואת בית אל ואת תמנה ואת פארן ואת טפו חומות גבוהות דלתיים ובריח.
52
וישם מצב בתוכם להצר לבני ישראל.
53
ויחזק גם את בית צור ואת גזר ואת המצודה, וייתן משמר בתוכה, וימלא את מסכנותיה בר ואוכל.
54
ואת בני נשיאי הארץ לקח לבני ערובה ויכלאם במצודה בירושלים.
55
ויהי בחודש השני, בשנת שלוש וחמישים ומאה, ויצווה אליקים להרוס את החומה התיכונה לדביר הבית אשר הקימו הנביאים לפנים.
56
ויהי בהחילם להרוס, ויד ה' נגעה באליקים - ולא יספו.
57
ויהי כאילם לא יפתח פיו, ולא יכול לצוות את ביתו, וימת בצירים וחבלים.
58
וירא בכחידס כי מת אליקים, וילך וישב אל המלך, ותשקוט ארץ יהודה שנתיים ימים.
59
ויוסדו כל רשעי הארץ יחד ויאמרו.
60
הנה יונתן ועדתו שלווים ושקטים המה ועתה לכו ונביא את בכחידס עליהם לצוד אותם בלילה אחד.
61
וילכו אל בכחידס ויגידו לו את עצתם.
62
ויזעק בכחידס חיל גדול, וישלח בסתר ספרים לכל הנלווים אליו לתפוש את יונתן ואת כל עדתו.
63
ויוודע הדבר ותישאר עצתם מעל ותהי להפך.
64
כי תפוש תפשו יונתן ושמעון חמישים איש מראשי הארץ הנועדים עליהם וישחטום.
65
וינוסו אחרי כן עם כל ההולכים אחריהם אל בין בשן אשר במדבר, ויבנו את הריסותיה וישבו שם.
66
וישמע בכחידס ויקהל את כל חילו וישמע גם את היהודים אשר בארץ.
67
ויסע ויבוא לפני בית בשן וילחם עליה ימים רבים, ויערוך כל כלי משחית לקראתה.
68
ויעזוב יונתן את העיר ביד שמעון אחיו, ויצא ממנה עם מקצת אנשיו, ויך את הדר ואת אחיו ואת בני פשרון באוהליהם.
69
ויהי בהחילו להכות בהם, וירבו עוזריו וילך הלוך וחזק.
70
ושמעון ואנשיו פרצו מן העיר ויציתו את כל כלי משחיתם באש, ויכו את חיל בכחידס וינגף לפניהם.
71
וירא כי תם לריק כוחו, ותבער חמתו ביהודים אשר הסיתוהו לבוא בארץ, ויהרוג רבים מהם, וייתן את לבו לשוב אל ארצו.
72
וישמע יונתן וישלח אליו מלאכים לקרוא לו לשלום, ולבקש מידו להשיב לו את השבויים.
73
ויואל בכחידס לעשות ככל אשר שאל, וישבע לו לבלתי הרע לו עוד כל ימיו.
74
וישב לו את כל השבי מארץ יהודה, ויפן וישב אל ארצו ולא יסף עוד לבוא בגבול ארץ יהודה.
75
ותשבות המלחמה בישראל וישב יונתן במכמש וישפוט את העם, ויכרת את הפושעים מקרב ישראל.