1
וישמע שמעון כי אסף טריפון חיל גדול לצבוא על ארץ יהודה ולשחתה.
ספר מקבים א י״ג
מהדורה: כתובים אחרנים - יצחק זעקיל פרענקיל
2
וכי נמוגו כל יושבי הארץ, ויקם ויעל ירושלימה ויאסוף את העם וידבר על לבם ויאמר.
3
אתם ידעתם את אשר עשיתי אני ואחי וכל בית אבי בעד תורת ה' ומקדשו, וגם ידעתם את המלחמות אשר נלחמנו, וכל התלאות אשר מצאונו.
4
ראו כי כל אחי שכלה החרב בעבור ישראל ואותר רק אני לבדי.
5
ועתה חלילה לי משמור את נפשי לעת צרה כי לא טוב אנוכי מאחי.
6
כי אם קום אקום לנקום את נקמת עם ה' ומקדשו, ואת נקמת נשינו וטפנו מאת הגויים אשר התאספו מסביב למחות את שמנו בשנאתם אותנו.
7
ויהי כשומעם את הדברים האלה, ותחי רוח העם, ויענו פה אחד ויאמרו, היה אתה לנגיד עלינו תחת יהודה ויונתן אחיך.
8
ועתה צא ולחם את לוחמינו, ושמענו ועשינו ככל אשר תצווה עלינו.
9
וישמע שמעון כל אנשי חיל וימהר לבנות את חומות ירושלים ולחזק את העיר מסביב.
10
וישלח את יונתן בן אבשלום בחיל כבד לצבא על יפו ויגרש את יושבי העיר ויאחז בה.
11
וטריפון נסע בחיל גדול מעכו להתנפל על ארץ יהודה וינהג את יונתן אתו אסור בנחושתיים.
12
ושמעון חנה נכחו בערבה אשר על פני חדידה.
13
ויהי כשמוע טריפון כי שמו את שמעון לפקיד תחת יונתן אחיו, וכי גם קרב להלחם אתו, וישלח אליו מלאכים לאמור.
14
החזק החזקתי ביונתן אחיך, עקב אשר שלח ידו באוצר המלך בפקודת משמרתו.
15
ועתה בשלחך לי מאת ככר כסף ושני בניו לבני ערובה, לבל יפשע בי אם אשלחנו לחופשי, השב אשיבנו לך.
16
ויצווה שמעון לשלוח לו את הכסף ואת הילדים, אף כי ידע כי בנבלה ידבר, ויעש כן לבל ילונו עליו העם לאמור:
17
יונתן נהרג על ידו יען כי לא שלח לו את הכסף ואת הילדים לפדיון נפשו.
18
ויהי אחרי שלחו את הילדים ואת מאת הכיכר ויחל טריפון את דברו ולא שלח את יונתן.
19
ויסע הלוך וקרב אל ארץ יהודה לשחתה, ויתהלך מנגד לארץ דרך אדר, ושמעון הלך למולו אל כל מקום אשר פנה שם.
20
ואנשי המצודה שלחו אל טריפון לאמור.
21
מהר ובא בסתר דרך המדבר אלינו למען נצטייד כי אפסה כל מחיה.
22
וימהר טריפון ויאסוף את כל פרשיו לשלחם, ויעצרו מלכת כי ירד בלילה ההוא שלג רב מן השמים.
23
ויפן משם וישם את פניו גלעדה.
24
ויהי בבואו לפני בית שאן, ויהרוג את יונתן ויקבר שם, ואחרי כן שב אל ארצו.
25
וישלח שמעון לקחת את עצמות אחיו, ויקבור אותם אל קבורת אבותיו במודעית.
26
ויספדו לו כל בית ישראל, ויבכו אותו ימים רבים.
27
ויקם שמעון על קברות אבותיו ואחיו מצבה גדולה, אבנים מהוקצעות משני עבריהן, ויצג עליה שבעה עמודים אחד מול אחד: לאביו ולאמו ולארבעה אחיו.
28
ויקף אותם קרנות גבוהות מעשה מקלעות, ועליהן מפותחים כל כלי מלחמה לזכר עולם, וגם תבנית אניות מחוטבות הנשקפות על פני הים.
29
והמצבה הזאת במודעית עד היום הזה.
30
וטריפון ארב במרמה לנפש אנטיוכוס הנער ויהי בהיותם בדרך ויקם עליו וימיתהו.
31
וישם את כתר אסיא בראשו, וירוצץ את העם במאוד מאוד.
32
ושמעון החזיק את מבצרי ארץ יהודה, ויסובב אותם חומות בצורות ומגדלים גבוהים דלתיים ובריח, וימלא את מסכנותיהם בר ואוכל.
33
ויבחר שמעון אנשים, וישלח אותם אל דימיטריוס ויבקש ממנו להסיר את המשאות מעל הארץ, כי כל מעשי טריפון רק שוד וחמס.
34
ויען דימיטריוס ויכתוב לו כדברים האלה.
35
המלך דימיטריוס לשמעון הכהן הגדול ואוהב המלך, ולזקני העם, ולכל בית יהודה שלום.
36
הנה לקחתי את עטרת הזהב ואת אדרת הארגמן אשר שלחתם אלי, והנני נכון לתת להם את בריתי שלום.
37
וציוויתי לכל פקידי ארצותי לנטוש כל משא אשר אסיר מעליכם.
38
והקימותי את אשר הבטחתי לכם, והערים הבצורות אשר בניתם תהיינה לכם לצמיתות.
39
ונשאתי לכם כל מעל אשר מעלתם בי עד היום הזה, ואת מנת המלך ואת התרומות אשר הורמו מירושלים שמוט אשמוט את ידי.
40
וכל איש בכם אשר יכשר להסתפח אל עבודתי יספח, והיה אך שלום ורעות בינינו.
41
ויהי בשנת שבעים ומאה, וישבר עול הגויים מעל בני ישראל.
42
ומאז החלו לכתוב בדברי הימים ובכל ספריהם, בשנה הראשונה לשמעון הכהן הגדול שר ונשיא ליהודים.
43
ויהי בימים ההם וייחן שמעון על גזר ויקף את העיר, ואחרי הגישו כלי מפץ לקראתה וילכוד המגדל.
44
ויהי כי ירדו אנשי המגדל אל תוך העיר, ותהי מהומה גדולה בקרב העם.
45
ויעלו כולם אנשים ונשים וטף על החומות ויקרעו את בגדיהם, ויקראו בקול גדול אל שמעון, אהה תן לנו ימינך.
46
ויאמרו אל נא כחטאינו תעשה לנו, אך עשה עמנו חסד ורחמים.
47
ויחמול שמעון עליהם ולא המיתם, ויגרש אותם מן העיר ויחטא את הבתים אשר שמרו בהם את אליליהם.
48
ויסע אחרי כן אל תוך העיר, ויתן תודה והלל לה', ויבער את השיקוצים ואת הגלולים.
49
וישכן אנשים שומרי תורת ה' בקרבה, ויחזק את העיר ויבן לו בית בתוכה.
50
ויושבי המצודה אשר בירושלים מסוגרים בתוכה, אין יוצא ואין בא לקנות או למכור.
51
ויהי כי נשבר להם מטה לחם וימותו רבים מרעב ומחוסר כל.
52
ויצעקו אל שמעון לתת להם את ימינו, וייתן להם את ימינו ויגרשם מעל המצודה, ויחטא אותה ויסר כל שקוץ מקרבה.
53
ויהי בשנת מאה ושבעים ואחת בחודש השני בשלושה ועשרים יום בו, ויבואו אל המצודה בזמירות ובכפות תמרים בכינורות ובעוגבים ובנבלים, ויהללו את ה' אשר פדם מיד הצר הצורר אותם.
54
ויצווה שמעון לחוג את היום הזה שנה בשנה.
55
ויקם חומות על הר הבית אשר על יד המצודה, וישב שם הוא וכל האנשים אשר אתו.
56
וירא את יוחנן בנו כי איש חיל הוא, ויפקד אותו לפקיד על כל אנשי הצבא וישב בגזר.