ספר מקבים א ט״ו

מהדורה: כתובים אחרנים - יצחק זעקיל פרענקיל

1
והמלך אנטיוכוס בן דימיטריוס שלח ספרים מאיי הים אל שמעון הכהן נשיא ישראל ואל כל העם לאמור.
2
המלך אנטיוכוס לשמעון הכהן הגדול ולעם יהודה שלום.
3
הנה יצאו אנשים בני בלייעל ויאחזו באחוזת אבותי, ועתה אקום לקחת אותה מידם ולהשיבה אל מכונה הראשון.
4
לכן אספתי לי חיל, והכינותי אניות לצאת למלחמה לקראתם, ולהינקם בפשעים אשר שמו שמות בארצי וישחיתו ערים רבות בקרבה.
5
ועתה הנה הניחותי לך כל אשר הניחו המלכים לפני, והכוח בידך לעשות מטבעות זהב וכסף בארצך כנפשך.
6
העיר ירושלים תהיה קודש וחופשית, והערים הבצורות אשר בנית וכל כלי קרב אשר אספת יהיו תחת ידיך.
7
ואת אשר חבתם למלך, ואת אשר יכון לתת לו, נטשתי מעתה ועד עולם.
8
והיה בשבתי על כסא מלכותי והפלאתי עוד את חסדי עמך ואת עמך, והוספתי כבוד וגדולה להיכל ה' והייתם לשם ולתפארת בכל הארץ.
9
ויהי בשנת מאה ושבעים וארבע, וישוב אנטיוכוס אל ארץ אבותיו, וכל אנשי המלחמה הלכו אחריו, ולא נותרו עם טריפון בלתי מתי מספר.
10
וירדוף אנטיוכוס אחריו, וינס טריפון אל דואר אשר על שפת הים, כי ראה כי כלתה אליו הרעה וכל גדודיו סרו מעליו.
11
ויצבא אנטיוכוס על דואר, ומספר פקודיו מאה ועשרים אלף רגלי וסוסים שמונת אלפים.
12
ויקף בחילו את העיר ואת האניות הקריב מפאת הים, ותהי העיר מסוגרת אין יוצא ואין בא.
13
ויהי בעת ההיא וישב נומיניוס ואשר הלכו אתו מרומא וספרים בידם לכל המלכים ולכל המדינות לאמור.
14
לוקיאש זקן אנשי רומא, למלך תלמי שלום.
15
שמעון ראש הכוהנים ועם היהודים בעלי בריתנו, שלחו מלאכים אלינו לחדש את ברית שלומם אתנו, ויגישו לנו מנחה מגן זהב אחד אלף שקל משקלו.
16
לכן חשבנו למשפט לכתוב לכל המלכים ולכל העמים לבל ירעו עם היהודים, ולא יצאו למלחמה על ארצם ועריהם.
17
גם לא יבואו לעזרת איש אשר יצא למלחמה עליהם, כי לקחנו את מנחתם את מגן הזהב מידם.
18
וכי ינוכו אנשי רשע אליכם אשר העוו בארצם, והסגרתם אותם ביד שמעון הכהן ליסרם כמשפטם.
19
אלה הדברים אשר כתב למלך דימיטריוס ואתלוס אריטה וארשקה ולכל המדינות מסביב.
20
ליושבי זמשקי ואשפרתא דילוס מנדוס שיקיאן קריאה וזמוש.
21
גם ליושבי פמפילה ליקיא הליקרנסא רודש פזילוס וקו.
22
ולאנשי זידוש הרדון קורתינא גנידוס קיפרי וקירני.
23
ואת משנה הספרים האלה שלח לשמעון ראש הכוהנים.
24
ואנטיוכוס חנה על דאר, ויערוך ביום השני כלי תותח ומפץ לקראתה וירעש אותה בלי חשך לבלתי תת יוצא ובא, וטריפון סגור בתוכה.
25
ושמעון שלח לאנטיוכוס אלפים איש בחור לעזרו, וגם כסף וזהב לרוב.
26
ולא שעה אליהם אנטיוכוס, ולא זכר את בריתו אתו, ויפן ממנו.
27
וישלח לו אחד מקרוביו את אתינוביוש לאמור לו.
28
אתם לכדתם את יפו ואת גזר ואת המצודה אשר בירושלים והם ערי מלכותי.
29
את גבולי הארץ השימותם ונחלתי שמתם לחרבה ועל ערי ממשלתי תשתררו.
30
ועתה השיבו לי את הערים אשר לקחתם ואת כל תרומות הערים אשר הרימותם מחוץ לגבולי יהודה.
31
ואם לא ונתתם לי את כסף מכרם חמש מאות ככר כסף בעד הערים וחמש מאות בעד השמות והתרומות.
32
ואם תמאנו ומריתם ויצאתי בחרב לקראתכם.
33
ויהי בבוא אתינוביוש אוהב המלך ירושלימה וירא את יקר גדולת שמעון ואת כל תפארת הזהב והכסף וכלי השרת, וישתומם ויגד לשמעון את אשר ציוהו המלך.
34
ויען שמעון ויאמר: הארץ אשר שבנו לרשתה אחוזת אבותינו היא, ואין לאיש זר חלק ונחלה בתוכה.
35
כי אויבינו שדדו נחלתנו ויאחזו בה באון ובעוול, ועתה כי הצליח ה' את דרכנו לקחנו את נחלת אבותינו וישבנו בה.
36
ועל אודות יפו וגזר אשר לכדנו, ידוע תדע כי הערים האלה הרעו לנו ולארצנו במאוד מאוד.
37
אולם שקול אשקול מאת ככר כסף במחירן. ולא ענה אתינוביוש אותו דבר.
38
וילך בחרי אף וישב אל המלך ויספר לו את דברי שמעון ואת יקר תפארת גדולתו ואת כל אשר ראו עיניו ויקצוף המלך מאוד וחמתו בערה בו.
39
וטריפון ירד באוניה וימלט דרך הים לארתושה.
40
וישם המלך את קנדיביוש לפקיד על כל חבל הים ויתן על ידו חיל גדול רגלי ופרשים.
41
ויפקידהו לחנות את צבאו על גבולי ארץ יהודה, ולבנות את קדרון ולחזק את שעריה, ולצאת למלחמה לקראת העם. והמלך רדף אחר טריפון לתפשו.
42
ויהי בבוא קנדיביוש ליבנה, ויחל להציק לעם הארץ וייפול על ארץ יהודה ויהרוג עם רב, וישב מהם שבי.
43
ויבן את קדרון וישם מצב פרשים ורגלי בתוכה, לעבור ולפשוט ממנה בכל אורחות הארץ כאשר ציוהו המלך.