1
ותלמי מלך מצרים הקהיל עם רב כחול אשר על שפת הים ויאסוף אניות רבות כי מלאו לבו לרשת את ממלכת אלכסנדרוס בערמה ולהוסיפה על ממלכתו.
2
וייסע כאוהב ארצה ארם, ויפתחו כל העם את שערי עירם ויצאו בשמחה לקראת חותן המלך ויכבדוהו, כי כן ציוה אותם המלך.
3
אולם בכל עיר ועיר אשר דרכה בה כף רגלו השאיר מצב בקרבה.
4
ויהי כי הקריב לבוא אשדודה, ויראוהו את בית דגון כי שורף, ואת העיר ומגרשיה מעי מפלה.
5
ואת פגרי החללים אשר נפלו חומרים חומרים על אם הדרך מבלי נתון להם קבר.
6
ויאמרו אליו הבט נא וראה את המהפכה אשר עשה יונתן בארץ.
7
ויאמרו כן למען הבאישו בעיני המלך. ויחרש המלך ולא ענה אותם דבר.
8
ויונתן יצא לקראת המלך עד יפו, וישאלו איש את אחיו לשלום וילינו שם בלילה ההוא.
9
ויהי בבוקר וילך יונתן עם המלך עד נחל הליטרון ואחרי כן שב ירושלימה.
10
ותלמי לכד את כל הערים עד סליקיא אשר על יד הים, כי נהפך לבבו על אלכסנדרוס.
11
וישלח מלאכים אל דימיטריוס לאמור.
12
בוא נא לקראתי ונכרות ברית יחדו, ואת בתי אשר נתתי לאלכסנדרוס אתן לך לאשה, ועזרתיך לרשת את נחלת אביך.
13
כי נחמתי את אשר עשיתי לתת את בתי לאיש אשר יבקש את נפשי.
14
וישם לו עלילות דברים רק למען היאחז בארצו.
15
ותגלה שנאתו את אלכסנדרוס לעיני כל העם, כי סר ממנו וייקח את בתו ויתנה לדימיטריוס.
16
ויהי כבוא תלמי לאנטוכיא וישם שני כותרים בראשו, את כתר אסיא ואת כתר מצרים.
17
והמלך אלכסנדרוס היה בעת ההיא בארץ קיליקיא, יען כי מרדו בו יושבי הארץ ההיא.
18
ויהי כשמעו את אשר עשה לו חותנו, ויפן להלחם בו, ויצא תלמי ביד חזקה לקראתו ויך אותו ויניסהו.
19
ויברח אלכסנדרוס ארצה ערב להימלט על נפשו, ותלמי היה הלוך וגדל.
20
ויכרות זבריאל הערבי את ראש אלכסנדרוס וישלח אותו אל תלמי.
21
ויהי מקץ שלושת ימים וימת תלמי, ויכו כל האנשים אשר הניח בכל ערי המבצר מאנשי המלחמה אשר היו בם מקדם.
22
ותיסוב המלוכה לדימיטריוס בשנת שבע וששים ומאה.
23
ויהי בעת ההיא ויקהל יונתן את אנשיו בארץ יהודה לכבוש את המצודה אשר בירושלים וישפוך סוללה עליה ויכן כלי מפץ לקראתה.
24
ויקומו אנשי בלייעל ושונאי בני ישראל וילכו אל המלך לענות סרה ביונתן, ויאמרו הנה יונתן הביא את המצודה במצור.
25
וישמע המלך ויתאנף בו ויאסור את רכבו וילך אל עכו ויכתוב לו לאמור.
26
הישמר לך פן תלחם על המצודה, אך קום מהר ואל תעמוד מבוא אלי לעכו ונדברנו יחד.
27
ויהי כשמוע יונתן את הדברים האלה ויצווה את אנשיו לבלתי סור מן הצור ויבחר לו מזקני ישראל ומכוהני העם וישם נפשו בכפו וילך.
28
וייקח בידו כסף וזהב ושמלות ומתנות יקרות, ויבא אל המלך לעכו וימצא חן בעיניו.
29
ואף אמנם הבאישוהו הפושעים בעם, כבדהו המלך כאשר עשו המלכים לפניו, וינשאהו לעיני שריו ועבדיו.
30
וישב ויקם אותו על משמרת הכהונה ויושיבהו על כנו הראשון, וישם את כיסאו מעל כל השרים אשר אתו.
31
ויבקש יונתן מידו להסיר המס מערי ארץ יהודה ומשלושת הנפות אשר בשומרון ובגליל, ויאמר לשקול במחירו שלוש מאות ככר כסף אל גנזי המלך.
32
ויאות לו המלך ככל אשר שאל וייתן לו ספר כתוב כדברים האלה.
33
המלך דימיטריוס ליונתן אחיו ולכל עם יהודה שלום.
34
הנה אנוכי שולח לכם את משנה הספר אשר שלחתי בגללכם ללסטינס אבי למען תדעון את הכתוב בו.
35
המלך דימיטריוס נותן את ברכתו שלום ללסטינס אביו.
36
הנה יש את נפשי להיטיב עם אוהבי עם עם יהודה עקב נפלאתה אהבתם לי ולבבם שלם עמי.
37
לכן גזרתי אומר כל גבולי ארץ יהודה ושלושת הנפות אפרימה ולוד ורמה הנוספות לה מאדמת שומרון וחצריהן למקריבי קרבן בירושלים תהיינה לאחוזת עולם.
38
והוסר מהם המכס אשר נתנו למלך מדי שנה בשנה מתבואת הארץ ומפרי העץ, ואת מכס המלח ואת מנת המלך ואת המעשר לא ישלמו עוד.
39
את כל אלה שמוט אשמוט, והייתה זאת להם לחוק לדורות עולם ולא יעבור.
40
ומשנה הספר הזה יינתן ביד יונתן הכהן למען הניחו לזיכרון במקום נאמן על הר הקודש.
41
וירא דימיטריוס כי שקטה הארץ ואין איש עומד לשטנו, וישלח את כל חילו את ילידי הארץ מעליו, וילכו איש איש למקומו.
42
ויוותר עמו רק החיל מבני הנכר אשר הביא מאיי הים. וירע הדבר מאוד בעיני אנשי חיל אבותיו, וישטמו את המלך.
43
ואיש היה בחצר המלך ושמו טריפון, והוא היה אוהב למלך אלכסנדרוס.
44
וירא את דימיטריוס רע בעיני החיל, ויקום וילך אל אמלכיאל הערבי, והוא היה אומן לאנטיוכוס בן אלכסנדרוס.
45
ויבקש ממנו לתת את הנער על ידו לרשת את כסא אביו ויספר לו את מעשה דימיטריוס ושנאת אנשי הצבא אותו וישב עם הערבי ימים רבים.
46
ויונתן שלח בעת ההיא אל דימיטריוס לאמור.
47
הואל נא וצו את אנשיך לצאת מן המצודה אשר בירושלים, ומן המבצרים, כי לא חדלו עוד מהרע לבני ישראל.
48
ויען דימיטריוס את יונתן ויאמר.
49
גם בדבר אשר שאלת בעדך ובעד העם אשא פניך, וגם הרבה ארבה את חסדי עמכם לעת נכונה.
50
אמנם כעת היטיב תיטיב אתה עמדי בשלחך לי מאנשי מלחמתך לעמוד לימיני כי כל צבאותיי סרו מעלי.
51
וישלח לו יונתן שלושת אלפים איש בחור, ויבואו אל המלך לאנטוכיא וישמח לקראתם.
52
ואנשי העיר נקהלו ברחובות, ומספרם כעשרים ומאה אלף איש, ויבקשו להרוג את המלך.
53
וימלט המלך אל תוך הארמון.
54
ויהי כי כבשו אנשי העיר את מבואי העיר, ויחלו להרעיש את החומות.
55
ויקרא המלך אל היהודים לקום לעזרתו, ויתקבצו אליו וישוטו על פני כל העיר.
56
ויהרגו ביום ההוא כמאה אלף נפש, ויציתו אש בעיר וישללו שלל רב ויפדו את המלך.
57
ויראו אנשי העיר כי גברה יד היהודים עליהם, וימס לבבם ויתחננו אל המלך ויבקשו רחמים ויאמרו.
58
תנה לנו ידך להצילנו, ולא ילחמו היהודים עוד בנו ובעירנו.
59
וישליכו איש איש את חרבו וישלימו, וליהודים הייתה יקר וגדולה בעיני המלך ובעיני עם הארץ וישובו ברכוש גדול ירושלימה.
60
ויהי כשבת דימיטריוס בטח על כסא מלכותו, ואין מכלים דבר בארץ, ויחל דברו כי לא שמר מאומה מכל הדברים אשר דבר ליונתן וישנאהו.
61
ויגמול לו רעה תחת טובה, וימעל בו רוב מעל.
62
ויהי אחר הדברים האלה וישב טריפון עם אנטיוכוס הנער, וישם את הכתר בראשו וימליכהו.
63
ויקבצו אליו כל אנשי הצבא אשר שלח דימיטריוס מעליו וילחמו בו, וינס, ותהי לו נפשו לשלל.
64
ויקח טריפון את הפילים וילכוד את אנטוכיא.
65
ויכתוב אנטיוכוס הנער אל יונתן לאמור.
66
הנני מקים אותך כהן הראש לעמך, וארבע הנפות תהיינה תחת ידך למען לא תסור אהבתך ממני.
67
וישלח לו כלי זהב רבים למנחה, וישליטהו לשרת בם על שולחנו וללבוש ארגמן ולחגור אזור זהב על מותניו.
68
ואת שמעון אחי יונתן שם לפקיד על הארץ מחבל צור ועד קצה ארץ מצרים.
69
ויצא יונתן מירושלים ויעבור בכל הערים אשר מעבר לנהר וינהרו אליו כל שולפי חרב מארץ ארם ויבואו לעזרתו.
70
ויהי כי הקריב לבא אשקלונה, ויצאו אנשי העיר לקראתו ויביאוהו בכבוד העירה.
71
ויעבור משם עזתה, וימאנו אנשי עזה לתתו בוא העירה, ויצר עליה ויבער אש במגרשיה וייקח את שללם.
72
ויקראו יושבי עזה לשלום, ויען להם יונתן שלום, ויבחר מבני קציני העיר לבני ערובה, וישלחם ירושלימה, ויוסף לעבור בארץ עד לבא דמשק.
73
וישמע שם יונתן לאמור הנה נציבי דימיטריוס באו בחיל גדול הגלילה והנם בקדש לגרשך מן הארץ.
74
ויצא לקראתם, ויעזוב את שמעון אחיו בארץ, ויצור שמעון על בית צור ימים רבים אין יוצא ואין בא.
75
ויקראו לו לשלום, וישלם שמעון עימהם ויוציאם מן העיר ויתן מצב בתוכה.
76
יונתן חנה את מחנהו על יד ים כינרת, וישכימו בבוקר ויבואו לפני ערבות חצר.
77
וישא את עיניו, וירא והנה חיל הגויים נוסעים לקראתו בערבה, ומקצתם שמו למארב בהרים.
78
ויהי בנוסעו לקראתם, וירד המארב מן המחבואים ויתגר בם.
79
וירא העם אשר את יונתן וינוסו, ולא נשארו אתו זולתי שרי הצבא מתתיהו בן אבשלום ויהודה בן כלבי עם אנשיהם.
80
ויקרע יונתן את בגדיו ויזרוק עפר על ראשו ויתחנן אל ה', ואחרי כן שב להלחם באויביו ויניסם.
81
וירא העם אשר נפוצו מעליו וישובו אליו, וידלקו כולם אחריהם עד בואם אל מקום מחניהם אשר בקדש ויחנו שם.
82
ויפלו מן הגויים ביום ההוא כשלושת אלפים נפש ויונתן שב לירושלים.