ספר מקבים א ח׳

1 וישמע יהודה את שמע אנשי רומא כי אבירי לב המה, ונותנים יד לחפצי אהבתם, וכורתים ברית למבקשי שלומם וכי עצמו במאוד מאוד.

2 וגם שמע את המלחמות ואת הגדולות אשר עשו בארץ גלתי, כי הכניעו את העם למשמעתם ויתנו אותם למס עובד.

3 ואת המעשים אשר עשו באשפניא, ויכבשו את הרי הנחושת אשר ימצא שם זהב וכסף.

4 ואת הארצות הרחוקות מהם אשר כבשו וירדו בהן בדעת ובחוכמה.

5 וכל המלכים אשר יצאו מקצווי ארץ למלחמה לקראתם הוכו במגפה ויכניעום ויתנום למס.

6 כאשר עשו לשני מלכי הכתים, לפוליפוס ולבנו פרזיוס, אשר קמו עליהם, ויכו אותם עד הישמדם.

7 ואת אשר עשו לאנטיוכוס הגדול מלך אסיא, אשר יצא בחרב לקראתם ואתו מאה ועשרים שנהבים וסוס ורכב וחיל רב עד אין מספר ויינגף לפניהם.

8 ויתפשו אותו חי וישימו אותו ואת זרעו אחריו למס עובד, ויצוו לשלוח להם בני תערובות.

9 וייקחו את מיטב ארצותיו מידו, את ארץ הודו ומדי ולוד ויתנו אותם למלך אאומינס.

10 וכאשר התייעצו יושבי יון לנפול עליהם ולהכריתם ויוודע הדבר להם.

11 וישלחו אחד משלישיהם ויך אותם במערכה, ויפלו חללים רבים, וישבו מהם שבי וינהגו את נשיהם ואת טפם ואת רכושם.

12 ויירשו את ארצם ויהרסו את מבצריהם ויתנום לעבדים עד היום הזה.

13 וכן השמידו את כל הממלכות וכל איי הים המתקוממים בם הכניעו תחת ידם.

14 הקרובים והרחוקים שמעו לקולם, כי נפל פחדם על כל העמים.

15 אולם היטב היטיבו לכל אוהביהם ולאנשי בריתם.

16 את אשר יושיעו נושע והוקם על ממלכתו ואת אשר לא יחפצו בו יורידו מכיסאו כי עתקו גם גברו מאוד.

17 ובכל זאת אין בהם לא מעוטר עטרה ולא לבוש ארגמן להראות את גדלו.

18 כי אם בית משפט להם, וזקני הארץ שלוש מאות ועשרים ישפטו בו יום יום את העם.

19 ומדי שנה בשנה יבחרו להם איש אחד לנגיד עליהם ועל כל ארצותם ולו ישמעון וגאה וקנאה אין בינותם.

20 ויבחר יהודה את אאופולימוס בן יוחנן בן הקוץ ואת ישוע בן אלעזר וישלחם לרומא להקים ברית אהבה ושלום אתם.

21 למען הסיר את העול מעל שכמם, ובני ישראל לא ידוכאו עוד תחת רגלי היונים.

22 ויישאו את רגלם וילכו מהלך רב עד בואם לרומא, ויבואו לפני זקני העם ויאמרו.

23 יהודה המכבי ואחיו ועם היהודים שלחונו אליכם להקים ברית שלום אתכם.

24 ועתה הואילו נא כתוב זיכרון בספר, כי אחיכם ואנשי בריתכם המה.

25 וייטב הדבר בעיני זקני העם.

26 וזאת משנה הספר אשר כתבו על לוחות נחושת וישלחו אותו ירושלימה להיות להם לזכר הברית.

27 יצו ה' את ברכתו שלום לעם רומא ולעם יהודה גם בים וגם ביבשה, וחרב לא תעבור בארצם עד עולם.

28 אולם כי תקרה מלחמה ברומא או בכל ארץ ממשלתם או בארץ בעלי בריתם יעזרו אותם היהודים באמת ובתמים כפי מצב הדבר.

29 ולא יכלכלו את אויבי רומא לא בציד ולא בנשק לא בכסף ולא באניות כרצון הרומאים.

30 כל אלה ישמרו לעשות חנם בלי קחת דבר.

31 וכי תקרה מלחמה בארץ היהודים יבואו חיל רומא לעזרתם באמת ובתמים כפי מצב הדבר.

32 ונתון לא יתנו לאויבי היהודים לא אוכל ולא נשק לא כסף ולא אניות, כי זה רצון הרומאים, ואת אלה ישמרו לעשות בלי מעל ומרמה.

33 על פי הדברים האלה הוקמה הברית בין בני רומא ובין היהודים.

34 וכי יעלה על לב שניהם להוסיף על אלה או לגרוע מהם - כחפצם יעשו, וכל אשר יוסיפו או יגרעו יקום.

35 ועל אודות דימיטריוס אשר עשק את היהודים כתבו לו לאמור.

36 מה לך כי תסתולל ביהודים והם אחינו ואנשי בריתנו.

37 והיה כי ישובו אלינו לצעוק עליך בוא נבוא לעזרתם ונלחמה בך בים וביבשה.