שלטי הגיבורים על עירובין כ״ט

1 וכן בית הכסא שעל פני המים מותר בהאי גוונא על ידי מחיצה תלויה ובלבד שתהא עשויה להתיר כגון שיחברנה למטה סביב אבל אם עשאה לצניעות כגון שעשאה למעלה לא ואם עשה דף שתפול הצואה עליו קודם שיפול למים אין צריך מחיצות דה"ל כחו בכרמלית ושרי אבל בית הכסא בולט חוץ לחומת העיר ונופלת בחפירה שהיא כרמלית אינו מותר ע"י מחיצה תלויה שלא התירו אותה אלא במים אבל ע"י דף שרי דכחו שרי בכרמלית:

2 לשון ריא"ז ונראה בעיני שאם הי' אויר ביניהם ג' טפחים יכולין להחלק ולערב אלו לעצמן ואלו לעצמן שהרי הן כאילו יש מחיצות ביניהם ואין אחת אוסרת על חברתה אע"פ שאין אחת גבוהה מחברתה י' טפחים הואיל ולא עשו המחיצה בשותפות ואם עשו לערב כאחת מערבין הואיל ואין אויר ביניהם ארבע' טפחי': היה ביניהם אויר ד' טפחים אע"פ שאין אחת גבוהה מחברתה י' טפחים אין אחת אוסרת על חברתה אע"פ שעשו מחיצה זו בשותפות שאין אדם אוסר על חבירו דרך אויר וכן אם עשתה גם התחתונה מחיצה לעצמה כדי למלאות מן הים דרך מחיצתה אף על פי שעשו מחיצת העליונה בשותפות אין התחתונה אוסרת על העליונה אע"פ שאין אויר ביניהם ארבעה טפחים הואיל ועשתה גם התחתונ' לעצמה סלקה עצמה מן העליונה:

3 ביב שמכוסה ד"א נמשך ברה"ר ויש בו ד' על ד' מותר לשפוך אפי' על פי הביב אפילו בימות החמה אף על פי שהמים יוצאים מיד מידו לחוץ ובלבד שיהיו של בנין אבנים שהמים ראוים ליבלע אבל אם הוא של עץ אסור והרמב"ם ז"ל פסק כחכמים דאפי' ביב ארוך ק' אמה וצנור ארוך מאה אמה לא ישפוך על פי הצנור ועל פי הביב אלא שופך על הגג והם יורדין לביב והרא"ש לא כתב כן: לשון ריא"ז ביב העומד ברה"ר והוא קמור כדי שיהא מקום פטור וראש אחד בשפת החצר אם יש בתוכו שיעור ארבע אמות על ארבע אמות בין שהיה מרובע בין שהיה ארוך וקצר שופכין לתוכו מן החצר בשבת אע"פ שראשו הא' פתוח לרה"ר הואיל ויש בו כשיעור זה ראוין המים להתבלע בו:

4 לשון ריא"ז האכסדרה שלפני הבית מצטרפת לחצר להשלימו לד"א שלא יצטרך לעוקה והגג הוא כחצר כמבוא' בקונטרס הראיות ונראה בעיני שלא הצריכו לעשות עוקה בחצר שאין בו ארבע אלא כשהוא פתוח לרה"ר אבל אם הוא פתוח לכרמלית אין צריך לעוקה אע"פ שהוא שופך בחצר ומתכוין שיצאו המים חוץ לכרמלית מותר שלא גזרו כחו בכרמלית כמבואר בקונטרס הראיות:

5 כתב הרא"ש ז"ל ז"ל דהלכה כרבי זירא דמתני' דייק כוותיה מדקתני חצר שפחותה מד' אמות ולא קתני חצר שאין בה ארבע אמות על ארבע אמות הלכך אפי' אריך וקטין ובלבד שיחזיק ברבוע ד"א על ד"א אבל רב האי והראב"ד ור"ח ז"ל כתבו דכשיש בו אורך ד"א אף ע"פ שאין ברחבו ד"א וסברא דרש"י ר"ל עיקר דעל כרחך צריך ליתן שיעור ברחב דלא מסתבר' דבאורך ד"א ברוחב טפח תיימי סאתים מים ועוד דלישנא דאריך וקטין משמע כפרש"י דלפי' הוה ליה למימר איכא בינייהו שאין בו רוחב ארבע אבל לישנא דאריך וקטין משמע ששיעור הקרקע שוה לשניהם אלא למר בעינן מרובעת ולמר אפי' אריך וקטין וכן אריך וקטין דגבי גינה וקרפף פ' עושין פסין:

6 רש"י פי' דאעוקה קאי והא דקבעוה בעלי התלמוד בתר מתני' דביב ולא קבעוה אעוקה משום דפריך עלה משופכין ור"ת ז"ל פי' דקאי אלא ישפוך ע"פ הביב והא דקאמר והני שופכין משום דרגילי' לשפוך בביב שופכין מאוסין ואדם רוצה שיבלעו מים במקומן:

7 כתב הרא"ש ז"ל ואם תאמר בלא עירבו תרוייהו ליתסרו וי"ל דמיירי כשאינו שופכן ממש לתוך העוקה בחצר אלא שופכן על דיוטא והן יורדין לעוקה ואע"ג דאז הוי כחו בחצר שאין מעורב לא אסרו חכמים אלא כחו בכרמלית אבל כחו בחצר שאינו מעורב לא אסרו כלל וכן פסק רשב"ם דמותר לשפוך מים בחצרו אע"פ שהולכין לרשות אחרת שאין מעורבת: