שלטי הגיבורים על עירובין י״א

1 והיכא שיצא לדעת וחזר לדעת כתב רבינו מאיר דכל העיר היא לו כד' אמות ומהלך את כולה כיון ששבת בה בה"ש ומדקדק מהא דקאמ' תנינא הוציאוהו נכרים והחזירוהו הוא כאילו לא יצא אבל יצא לדעת והחזירוהו נכרים לא מ"ד לצדדין קתני וכו' וא"ת דאי כל העיר לו כארבע אמות הוה ליה לשנויי דאצטריך ליה לשמואל לאשמועינן דיצא לדעת והחזירוהו נכרים לעירו דאין לו אלא ד"א בעיר ואי ממתני' ה"א הוציאוהו נכרי' והחזירוהו הוא דכאילו לא יצא ויש לו כל העיר כולה ואלפי' אמה לכל רוח הא יצא לדעת וחזר לדעת אין לו אלפים אמה לכל רוח מיהו כל העיר כולה שלו דכולה כד' אמות ולהכי אצטריך שמואל לאשמועינן דאין לו אלא ד"א בעירו ומדלא משני הכי ש"מ דכל כה"ג יש לו כל העיר כולה ולהכי פריך שפיר אי הכי מאי קמ"ל שמואל אי הא קמ"ל שהוא מפסיד אלפים אמה לכל רוח מדיוקא דמתני' שמעינן לה ואין לדחות ולומר לעולם אין ד"א בעירו והא דלא משני הכי משום דהא נמי ממתני' שמעינן לה דכיון דדייקנה דהחזירוהו נכרים הוא דכאילו לא יצא לדעת הא יצא לדעת וחזר לדעת לא וכיון דהפסיק תחומו חשבינן ליה כאילו לא שבת בכאן א"כ גם העיר לא תהא לו כד"א זה אינו שהרי בספינ' מודה שמואל שהלכה כר"ג דמהלך את כולה הואיל ושבת מחיצותיה ואעפ"כ אין לו חוצה לה אלפים אמה לכל רוח וא"כ הכי נמי אי לא דאשמועינן שמואל ה"א הכי ביצא לדעת וחוזר לדעת ונהי דיש לחלק בין ספינה ובין יצא לדעת וחזר לדעת מ"מ לא הוה לאקשויי מאי קמ"ל דהא מדיוקא דמתני' לא שמעינן לה:

2 ולא יערים כדי שיכנס בתוך התחום. וצרכיו דאמרינן דוקא גדולים ולא קטנים כך כ' הרא"ש והר"י ברצלוני ור"ח כתב אפילו לקטנים וכ' הטור דמותר לצאת עד שימצא מקום צנוע אבל אם מצא מקום צנוע קודם לא יכנס אלא יפנה שם ויתרחק ממקום שנפנה עד שכלה הריח ושם יש לו ד"א אם בהתרחקו מן הריח נכנס בתחומו כאילו לא יצא: לשון ריא"ז מי שהוציאוהו חוץ נ"א לתחומו למקומו אע"פ שאין לו אלא ד"א אם הוצרך לנקביו הולך למקום הצנוע לו ואע"פ שהוא חוץ לד"א לפי שגדול כבוד הבריו' שדוח' את ל"ת שבתורה כגון לא תסור מכל הדבר אשר יגידו לך וגו' כמבואר בקונטרס הראיות. אם הי' פקח אינו מתרחק מתחומו אלא נכנס לתוך תחומו כשבא לבדוק עצמו והרי הוא כאילו לא יצא מתחומו הואיל ובהיתר נכנס:

3 לשון ריא"ז ונראה בעיני שאע"פ שהעיר אינה מעורבת או שאינה מוקפת מחיצות שהיא ככרמלית ואין מטלטלין בה אלא בד' הואיל ויש בה ישוב בתים שהן לדירה הרי היא כולה כד"א וכן עבורה של עיר שהן בתים שהן חוץ לעיר כל אותו הישוב כד' אמות הוא ויכול להלך בכולו כמבואר בקונטרס הראיות:

4 וכתב סמג וצריך להתיישב בנכנס בספינה לדעת בשבת ומפליגה חוץ לתחום אם מותר להלך כולה או אם אין לו אלא ד"א וכבר כתבתי לעיל בשם ר"י שמותר להלך את כולה וכן דעת רבינו וטור:

5 לשון ריא"ז והבא בספינה בשבת ונכנס הספינה בתוך הנמל שהוא תוך עבורה של עיר הרי זה רשאי לירד מן הספינה ולהלך בכל העיר שהרי בהיתר יצא חוץ לתחומו כמבואר בקונטרס הראיות ואם נכנסה הספינה בתחום העיר עד שלא קדש היום הרי זה מותר לירד מן הספינה ולילך בעיר אע"פ שהיה הנמל חוץ לעבורה של עיר והרי הוא כבני העיר להיות לו אלפים אמה לכל רוח סביב העיר ואם לא נכנסה הספינה בתחום העיר עד שלא קדש היום הרי זה אסור לו לירד מן הספינה אם לא היתה בתוך עבורה של עיר שאין לו אלא ד"א הואיל והוציאתו הספינה חוץ לתחומו ומותר לו לילך בכל הספינה שכל הספינה הוא לו כד"א בין אם היתה מהלכת בין אם היתה עומדת ואפי' קפץ מספינה לספינה בשבת עד שלא יצא חוץ לתחומו והספינה השניה הוציאתו חוץ לתחומו הרי זה מהלך את כולה ואע"פ שלא שבת תוך מחיצו' השניה בשעה שקדש היום: תוספות שיטה ספינה הבאה מחוץ לתחום בתוך הנמל כעין נהרות שלנו אומר היה ר"י שמותר לצאת ממנו בשבת אע"ג שאינה מוקפת מחיצות דכל העיר כולה כד"א דהלכה כר"ג בדיר וסהר כמו שפסק בפנים וכמו שמוכיח בדברי מברכתא ועוד דמהלך כל העיר כד"א וחוצה לה אלפים ואע"ג שאינה מוקפת מחיצות הכי נמי לענין לטלטל בתוכן אם נתנוהו בתוכן ולהאי פי' נכרי המביא מחוץ לתחום מותר לישראל אחר בכל העיר ואפילו אינה מוקפת מחיצות דהא אין דלתותיהן נעולות ובקעי בהן רבים ואותן רבים מבטלים מחיצה ואפי' הוי ככרמלית לא הוי כארבע אמות הואיל ואתו לטלטל בתוכן ולא דמי לדיר וסהר דרשות היחיד גמור הן דמטלטל בכולן ודכרי מברכתא עיר מוקפת מחיצה הואיל ומערבין בה ורשות היחיד גמור לטלטל בכולן ועוד עיירות שלנו אין לנו כיון שאינן נעולות בלילה ואתו רבים ומבטלין מחיצתן כיון שרבים בוקעים בהם והא דאמרינן ראויות לנעול אע"פ שלא ננעלו היינו דוקא במבואות המפולשות שאין רבים בוקעים בו להדיא הלכך עירות שלנו לא הוי כארבע אמות לענין בא מחוץ לתחום ולענין פירות של נכרים הקונים שביתה שבאו מחוץ לתחום: