שלטי הגיבורים על עירובין כ״ג

1 וכתב הטור ואינו ניתר בלחי וקורה עד שיהו ב' חצרות פתוחים לתוכו ולכל חצר ב' בתים ואפי' כל החצרות פתוחות זו לזו ש"ד: לשון ריא"ז ואין המבוי ניתר בלחי וקורה עד שיהו ב' חצרות פתוחין לתוכו או יתר מכן וכל חצר יהיו פתוחין בו שני בתים או יתר מכן וכן ביארנו למעלה בפרק ראשון ואע"פ שחרבו הבתים ואין בהם דיורין הואיל והיו מתחילתן לדירה הרי הן כבתים מיושבין והוא שיהיה בכל בית שלש מחיצות קיימות אפילו שני בתים של אב ובנו או של רב ותלמידו שאוכלין מאכל א' ואין צריכין לערב ביניהם כשני בתים נחשבים בחצר שהרי שני בתים הן ודומים כמי שעירבו חצרות הפתוחות זו לזו הואיל וראויות לערב דרך פתח שביניהם הרי הן כחצר אחת נחשבו במבוי וכן נראה בעיני לומר בבתי החצר שאם היו פתוחין זה לזה הואיל וראוים לערב דרך פתח שביניהן כבית א' נחשבין בחצר כמבואר בקונטרס הראיו': בית הכנסת שיש בו דירה לחזן אם החזן אוכל בו הוא בית דירה ונחשב כאחד מבתי החצר וצריך לערב עם בני החצר אבל אם היה ישן בו ולא היה אוכל בו אינו נחשב ממנין בתי החצר וגם אין צריך לערב עם בני החצר:

2 אבל אם פתח ביניהם מותר לר"י ולרש"י אף אם פתח ביניהם אסור:

3 הי' א' דר בפנימית ואחד דר בחיצונה ולא היו עמהם דיורין אחרים כל אחד מותר במקומו ואין צריכין לערב זה עם זה. היו שלשה דיורין בשתי חצרות בין שהיו ב' בפנימית ואחד בחיצונה בין שהיו שנים בחיצונה ואחד בפנימית צריכה הפנימית לערב עכ"פ כיצד היו שנים בפנימית ואחד בחיצונה צריכין בני הפנימית לערב לעצמן שיהו מותרין במקומן ולא יהיו אוסרין החיצון ואם הי' אחד בפנימית ושנים בחיצונה צריך בן הפנימית לערב עם בני החיצונה שלא יאסור עליהן ולא מן הדין שהרי רגל המותרת במקומה אינה אוסרת שלא במקומה אלא גזרו שנים בחיצונה וא' בפנימית משום שנים בפנימית ואחד בחיצונה שצריכין הפנימיים לערב מפני שהיא רגל האסורה במקומה כדברי מז"ה ולי נראה שאם היה אחד בפנימית ושנים בחיצונה ולא עירב הפנימי עמהן אינו אוסר עליהן כמבואר בקונטרס הראיות: