שלטי הגיבורים על עירובין כ״ח

1 וכן אם נתנו אותו באכסדרה או במרפסת או בבית שער של תצר שהיא יציאה וביאה לבני החצר אינו עירוב שאינו מקום הראוי לדירה והדר שם אינו אוסר על בני החצר ואינו צריך לערב עמהם נתנו אותו בבית שער של יחיד שהיחיד נכנס ויוצא בו לביתו ה"ז עירוב שמקום הראוי לדירה והדר שם אינו אוסר שאם השכיר בעל הבית בית השער שלו לאחד שלא עירב עם בני המבוי הרי הוא כאילו הוא עצמו דר שם הואיל ויוצא ונכנם עליו כמבואר בקונטרס הראיות:

2 סמ"ג פסק כר' יהודה שם דאמר נכרי אינו אוסר והביא ראיות דגבי נכרי הלכה כר' יהודה ורבינו פסק דהנכרי אוסר שמא יבא בשבת ומיי' פסק בהלכות עירובין כרבינו וטור או"ח סימן שע"א כתב כסמ"ג וכתב ומיהו אם בא בשבת אוסר: לשון ריא"ז אחד מבני המבוי שהניח את ביתו והלך לו לשבות אצל בתו אע"פ שהיא באותה העיר אינו אוסר על בני החצר בין שהיה נכרי בין ישראל שכבר הסיח דעתו מאותה דירה באותו שבת בד"א כשהלך אצל בתו אבל אם הלך לשבות אצל בנו לא הסיח דעתו מדירתו שמא יקפיד על כלתו ויחזור אצל דירתו והרי זה אוסר עליהן:

3 וכתבו מיי' וטור דה"ה אם עשו קורה רחבה ד' טפחים בפי הבור שמועיל כמו מחיצה ורבינו השמיט דין הקורה ולרש"י שרי במחיצה אפי' המחיצה למעלה בפי הבור בתוכו: לשון ריא"ז היתה הקורה רחבה ד' טפחים על פי הבור אע"פ שהיתה גבוהה אמרינן בה פי תקרה יורד וסותם וכאילו מחיצה מפסקת לכל הבור אבל אם לא היתה רחבה ד' אין אומרים פי תקרה יורד וסותם שאין מחיצות לפחות מד' כמבואר בקונ' הראיות:

4 לפי שיטת רש"י ז"ל לא קי"ל כרב יהודה ויש לתמוה עליו דהא רב ור' חייא ובריי' דיעקב קרחאה כוותיה קיימי וגם צריך לומר דרב יהודה דאמר קורה ארבע' מתרת בחורבה לית ליה דרב נחמן דאמר מתרת במים משום דעריבי מיא ולכאורה נראה דאדרבה ר"נ לא שרי אלא במים דליכא אלא בקיעת דגים אבל בחורבה לא הלכך נראה לפרש קל הוא שהקילו חכמים במים בקורה ארבעה בלא שיקוע משום דפי תקרה יורד וסותם חשיבא טפי אבל במחיצה תלויה קי"ל כר"י דבעי שיקוע ורבינו חננאל ז"ל פירש דקי"ל כרב יהודה דסוגיא דשמעתין כותיה וזה לשונו רבי יהודה חייש שלא יהא מוליך מחצי הבור שהוא רשות חבירו וכן זה משל זה לפיכך מצריך שיהיו ראשי הקנים בולטים למעלה מן המים טפח או חוצצין ראשי הקנים במים טפח למנוע הדלי מלילך ולחצוב המים מרשות חבירו אלא הא דאמר רב יהודה קורה ארבעה מארת בחורבה ר"נ אמר קורה ארבעה מתרת במים הא קאזיל דלי ומייתי מיא לאידך גיסא דבור ומשני קים להו לרבנן דאין דלי מהלך תותי קורה חוץ לארבעה טפחים תותי קורה מיהא עריבא מיא וקחציב דלי מיא דביני וביני. קל הוא שהקילו חכמים במים דאין מחיצה תלויה מתרת אלא במים אע"פ שאין מגעת עד הקרקע רק שיהא הקנים שוקעים טפח בבור שלא יכנס הדלי בהדיא לחלק חבירו הכי נמי כיון דלא אזיל דלי טפי מד' טפחים ואע"ג דעריבי מיא תותי קורה לא חיישינן וקיימא לן כרב יהודה דסוגיא דשמעתי' כוותיה וכן פסק רב אלפס ז"ל דכיון דסוגיא כרב יהודה והראב"ד והר"ז הלוי ז"ל פירשו על דרך רש"י ואני אומר לרבינו חננאל ורב אלפס בתי כסאות סגי להו במחיצה תלויה ממש דדוקא בבור שבין ב' חצירות מצריך רב יהודה שיקוע ראשי הקנים בבור שלא ילך הדלי להדיא לרשות חבירו לשאוב מים אבל בבית הכסא מודים דלא בעיא שיקוע דעדיף בית הכסא מקורה ארבע שמתרת במים: אמת המים שעוברת בחצר אין ממלאין ממנה בשבת אא"כ עשו לה מחיצה גבוהה י' בכניסה ויציאה רבי יהודה אומר כותל שעל גבה תדין משום מחיצה א"ר יהודה מעשה באמה של אובל שהיו ממלאין ממנה בשבת על פי זקנים אמרו לו מפני שלא היה בה כשיעור: תנו רבנן עשו לה מחיצה בכניסה ולא עשו לה ביציאה ביציאה ולא עשו לה בכניסה אין ממלאין ממנה אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוהה עשרה בכניסה ויציאה: