שלטי הגיבורים על חולין ו׳

1 רש"י פי' דאפי' לא היינו מסופקים באותו לכלוך דם שהיה משום ספק דרוסה כי היינו תולין אותו בכלבא או קניא גרמו לאותו הדם שיצא מ"מ היה צריך בדיקה משום חשש נקובת הושט או פסוקת הגרגרת ומש"ה לא היה צריך בדיקה כי אם במקום הקנה או הושט ולא כנגד כל חלל הגוף וכן אם לא היה הקנה רובו פסוק לא היינו מטריפין אותו מה שלא היה הדין כן אילו היינו חוששין לספק דרוסה וריב"א כתב דהא דהצריך לאותה אווזא בדיקה היינו משום ספק דרוסה דאלולי כן לא היינו מצריכין בדיקה לסימנין משום ספק נקובה והלכך לדידיה עוף הבא לפנינו וצוארו מלוכלך בדם וברור לנו שאין לחוש לדרוסה כלל יש לנו להכשירו זולת בדיקה כלל דלא חיישינן לנקובה:

2 לדעת רש"י אם לאחר שהתחיל אחד לשחוט מעט הניח זת המקום ושחט למטה או למעלה ממנו באותו צד עצמו ויש רוב במקום אחד אפי' אין הרוב במקום הראשון אלא במקום השני או במקום השלישי כשר ואע"פ שאין השחיטה מפורעת ובתוס' פירשו דהיכא שלא שחט הרוב במקום אחד כגון שהתחיל לשחוט ונתהפך הסימן וגמר שם ובין שניהם רוב כשרה בין בקנה בין בושט ובין אם שני החתכים שוים בהיקף אחד בין אם היו שני בני אדם ששחטו בשני סכינין ואחד שחט הושט בלבד ואחד שחט הקנה בלבד זה שלא כנגד זה כשרה וזה דעת הרא"ש והטור וסמ"ג והר"ן והרשב"א ומרדכי והגהות מיי' ורוב הפוסקים כן הסכימו דכל עוד שרוב הסימן שחוט ברוב חללו או רוב היקפו אפי' אין הרוב כולו שחוט במקום אחד כשרה דמצטרף ברוב חללו וכן עשו מעשה הרבה מן הפוסקים להתיר כמבואר בהגהות אשר"י שם שבפראג ובמאגנצא היה מעשה שהתחיל הטבח לשחוט ונדחה ידו מאותו מקום וגמר השחיטה למטה והכשירו גאוני הדור: