1רש"י כתב דאפי' לא נקב אלא חצי העור טרפה דחיישינן שמא נקב לחוץ וחזר לאחור ועלה בו קרום ואינו סתימה ואין לו תקנה בבדיקה אפי' שידוע לנו מקום הנקב דהא דאמרי' דהיכא שידוע לנו מקום הנקב שיש לו תקנה בבדיקה כדאמרי' לעיל גבי ושט שנקב היינו דוקא היכא דלא חיישינן שמא עלה בו קרום אבל הכא דחיישינן שמא עלה בו קרום אין לו בדיקה וה"ה דאפי' לא נמצא עליו קורט דם דהוי נמי טרפה מיהו אם עבר המחט מעבר אל עבר מועיל הבדיקה לראות אם קודם שחיטה נקב או לאו בטיפת דם בין בהמסס בין בבית הכוסות ור"ת כתב דבין בהמסס בין בבית הכוסות אם לא שנקבו לחוץ לגמרי אלא שנקב חצי העור כשר והאריך בראיות:2פי' על הלוקח להביא ראיה שברשות מוכר נטרפה ואע"פ שלא נתן מעות דכאן נמצאת כאן היה כדאמר בשילהי המדיר והא דקרי ליה המוציא משום דסתמא דמלתא הכי הוי דכל כמה דלא יהיב דמי לא יהיב ליה חפצא וכתב רבינו אפרים ובעל העיטור דדוקא טרפות דמחמת מכה וכיוצא בה דאינו מצוי ולא סליקא דעתא דאיניש לאתנויי אבל טרפות דמחמת סירכא דמשכח שכית ורמי איניש אדעתיה כיון דלא אתני ודאי אחולי אחיל ולא הוי מקח טעות והרמב"ן ז"ל הקשה על זה וכתב הרא"ש ול"נ כדברי רבינו אפרים ובעל העיטור דהכי נמי מפליגינן גבי טענת אונס בגיטין דבאונס דשכיח לכ"ע אין טענת אונס מדמיבעי ליה לאתנויי ולא אתני דהכלל כל דבר שאין המוכר יודע כמו שהלוקח אין יודע איבעי ליה ללוקח לאתנויי במידי דשכיח ומדלא אתני אחולי אחיל וקנה כדרך כל לוקחי בהמות שאין נמנעין לקנות בשביל ספק טרפות:3רוב הפוסקים הסכימו לפרש דר"ל עגל שנולד היום שיצא מבית הרחם אין לחוש שמא נדחק ונתרסקו אבריו וצריך להשהותו מעת לעת ובדקים לן שכלו לו חדשיו דאי לא הא איכא למיחש שמא נפל הוא ואפי' במקשה לילד אין חוששין לריסוק איברים כך פירשו רש"י והרא"ש והטור והר"ן ותוס' ורוב הפוסקים חוץ ממיי' פ"ט מהל' שחיטה ובפי' המשניות שלו שפי' דאם יש חשש ריסוק איברים בבהמה וצריכה בדיקה א"צ לבדוק בית הרחם דאין בו חשש ריסוק איברים וכבר תמה עליו הרשב"א בחדושיו דהאיך יפרש כל סוגיות ההלכה שם דלא מכוונה כלל אליביה:
