1בני מעים של עוף שנשתנו מראיתם ולא ידעינן אי נפל לאור אי לא לפי דברי רבי' ומיי' משמע דכל היכא שאם מוצאים בני מעים שנשתנו מראיתם אפי' אין ידוע לנו אם נפל לאור או לאו אנו תולין לומר שבודאי נפל לאור ונחמרו בני מעיה וטרפה והאשר"י והר"ן והטור כתבו דכל מאי דטרפי' בשנוי מראה במעים היינו דוקא בידוע שנפל לאור אבל אי לא ידעינן וחזינן שנשתנו בני מעיה לא תלינן בנפילת האור דמלתא דלא שכיח היא אלא תלינן בשנוי הטבעים דפעמים מחמת רוב שומן או כחש משתנין ומן התימה על מיי' שבפי' המשניות כתב להדיא כדברי הרא"ש דכל מאי דטרפי' בשנוי מראה במעים הוא על תנאי שידוע לנו שנפל לאור ובחבורו פ"ז מהל' שחיטה משמע להדיא דכל שנמצאו בני מעים בשנוי תלינן שנפל לאור אפי' לא ידעינן שנפל וטרפינן ליה וצ"ע ובמרדכי כתוב בשם כמה גאונים כדברי הרא"ש וסיעתו:2בני מעים של עוף שנשתנו מראיתם הרא"ש ז"ל והטור כתבו דאפי' לא הגיע שנוי המראה עד החלל בלב וקורקבן וכבד דהוי טרפה שכיון שלקו מחמת מכות אש סופן לינקב והר"ן הביא דעת האומר דאין שנוי פוסל בהן עד שיגיע אל החלל דוקא:3יש מי שאומר דלא שנא ירוקין והאדימו ושלקו וחזרו והוריקו לא שנא אדומים שהוריקו ושלקו וחזרו והאדימו כשרה וכן לענין טרפות לא שנא אדומים שלא הוריקו ושלקו והוריק לא שנא ירוקים שלא האדימו ושלקו והאדימו דהוי טרפה ויש מי שאומר דלא מכשירין אלא בירוקין שהאדימו ושלקו וחזרו והוריקו אבל לא באדומים שהוריקו וחזרו והאדימו ע"י ששלקו וכן לא טרפינן אלא באדומים שלא הוריקו ושלקו והוריקו אבל בירוקין שלא האדימו ושלקו והאדימו לא. ויש מי שאומר בהיפך וזה תלוי בגי' הספרים עי' בדברי הר"ן והרשב"א תמצא שם טעם כולם והוראה זו היא ספק והדעת נוטה להחמיר בכולם:4לפי דברי רבינו ומיי' וסמ"ג והרא"ש והטור ורש"י דס"ל דשמוטת ירך היינו דין בוקא דאטמא דשף מדוכתיה לדידהו לא מטריף שמוטת ירך עד דאיעכול ניביה ושמוטת ירך לדידהו היינו עצם הירך המחובר לגוף והר"ן הביא דעת פוסקים אחרים דקים להו דשמוטת ירך ובוקא דאטמא תרי מילי נינהו דבוקא דאטמא שהוא עצם המחובר לגוף הוא דאינו טרפה אי שף מדוכתיה עד דאיעכול ניביה אבל שמוטת ירך שהוא עצם הנקרא שוק שנשמט ממקום חבורו בירך טרפה אע"ג דלא איעכול ניביה והראב"ד ז"ל כתב דשמוטת ירך הוא שנשמט העצם המחובר לגוף וטרפה אפי' לא איעכול ניביה ובוקא דאטמא הוא שנשמט ראש העצם של ירך למטה במקום שהוא מחובר לשוק ואינו טרפה עד דאיעכול ניביה ומעתה אם באנו לחוש לכל הפירושים נמצא דכל שנשמט השוק טרפה אפי' לא איעכול ניביה ושמוטת ירך דעוף רוב הפוסקים השוו לשמוטת ירך הבהמה והטור כתב בשם הר"ר אלחנן דדוקא בבהמה בעינן דאיעכול ניביה אבל בעוף טרפה אפי' לא איעכול ויש מי שפסק דשמוטת ירך בעוף כשרה בכל ענין וכ"כ מיי' בפי' המשניות שלו שם דשמוטת ירך בעוף כשרה ומן התימה עליו שהרי בחבורו כתב דדין שמוטת ירך שוה בין בבהמה בין בעוף:5ושמוטת גף בעוף ב"ה כתב שהיא טרפה ולא מהניא לה בדיקה וכ"כ סמ"ג והרבה משאר פוסקים ורבינו ומיי' והרא"ש והטור כתבו דשמוטת גף בעוף מועיל לה בדיקה דהיינו שנופחים הריאה לראות אם היא שלמה ואם נשבר גף העוף בעצם השלישי לפי מה שכתבו הרי"ף ומיי' והפוסקים נראה שהיא כשרה ולא חיישינן לנקובת הריאה אלא היכא שנשמט הגף כאשר האריך הר"ן בזה אבל המרדכי כתב דאפי' אם נשבר הגף והוא בעצם הגף הסמוך לגוף ברוחב גודל צריך בדיקה דחוששין שמא ניקבה הריאה וכן נוהגין עתה להטריף היכא שנשבר סמוך לגוף בפחות מרוחב גודל ועי' בהגהות מיי' פ"ח מהל' שחיטה:
