שלטי הגיבורים על בבא מציעא ה׳

1 וכן פסקו מיי' וסמ"ג כריב"ל וכר' יוחנן וכ' סמ"ג דרבא שהוא בתרא שדוחה לרמי בר חמא דלא קנה דחוי ואינו סובר כן תדע שהרי במקום אחר איתביה רבא לר"נ ורוצה להוכיח דקנה: כתב הטור המגביה מציאה לחבירו קנאה אפי' לא אמר לו תחלה להגביה לו הגביהוה שנים כא' או אפילו הגביה הא' ראש האחד תחלה ובא השני והגביה ראש השני קנאוה שניהם:

2 והזוכה מן ההפקר א"צ שיגביהנה ג' טפחים אלא כשהוא מתכוין לזכות מן ההפקר אפי' הגביהה בפחות מג' קנה ואפילו הבטה בהפקר קנה ואי יהיב בכליו אין צורך להגביה כלל דכליו קנו ליה וכן אי יהיב בידיה קנה בכל מקום בפחות מג':

3 כתב הטור המוצא מציאה מיד כשהגיע לתוך ארבע אמותיו קנאה אפילו שלא באתה לידו שחכמים תקנו לאדם שיקנו לו ארבע אמותיו ואם באו שנים כא' לתוך ארבע אמות או שעומדים שניהם ונפלה המציאה בתוך ארבע אמותיהן קנו שניהם וכתב הראב"ד שלא תקנו ד' אמות אלא בעומד אבל במהלך לא והרא"ש היה אומר שאין חילוק:

4 ור"י פירש דבעומד בצד שדהו אפילו לא אמר לו קנה דאי תקון רבנן דלקנייה כי לא אמר מאי הוי ומה שאומר במתני' היה עומד בתוך שדהו שאינו משתמר ואמר זכתה לי שדי זכתה לו ה"ה בלא אמר נמי אלא משום סיפא שנה ברישא אמר זכתה לי ומתוך מסקנת ההלכות למדנו ג' חילוקין באינו עומד בתוך שדהו שזכייתו מטעם שליחות החלוק הראשון שאם היה חצר המשתמרת קונה בכל דבר חוץ מגט מפני שחוב הוא לה ואין שייך שליחות בע"כ ולכך אומר בפרק הזורק דאף במשתמרת צריך שתהא עומדת בצד חצרה. החילוק השני דחצר שאינ' משתמרת אינו קונה בשום דבר חוץ ממתנה ודעת אחרת מקנה אבל לא במציאה. חצר מהלכת אינה מועיל אפילו למתנה כדאמר גבי משוך בהמה זו וקני כלים שעליה אבל בעומד בצד שדהו דהוי דומיא דידו מועיל לכל דבר אפי' בגט שהוא בעל כרחה וכן ד' אמות של אדם שהוא בצדו הרי אלו קונות לו ואם הגיעה המציאה בתוך ד"א שלו בסימטא או בצד רה"ר או בשדה שאין לו בעלים זכה אבל ברה"ר או תוך שדה של חבירו אין ד"א קונות לו ואין קונה עד שתגיע המציאה לידו:

5 וכתב הטור ובשדה חבירו לא תקנו שיקנה לפיכך ראה את המציאה ברה"ר ונפל לו עליה לקנותה לא קנאו עד שיגיע לידו ואם קדם אחר והגביה קנאה וא"צ לומר שאם הגיע המציאה לחצרו שקונה לו אפילו אינו עומד אצלו כדאמר שמשתמרת בתוכו אבל אם אינה משתמרת בתוכו אינה קונה לו אלא א"כ עומד אצלו אפילו אם אמר תזכה לי חצרי בכל מציאות שיבואו לתוכו היום כיון שאינה משתמרת לא קנה ואם יצא לו שם מציאה בעיר והוא אומר כן אז קונה לו לפיכך אם היה צבי או גוזלות הפקר בתוך שדהו ואחרים באים ליטול ולזכות בהם אם הן בענין שיוכל לרוץ אחריהן וליטלן כגון שהצבי שבור וגוזלות שלא פרחו או שעומד בקרוב להם נמצא שנשמרים בתוך שדהו וזוכה לו שדהו אף ע"פ שאינו אומר תזכה לי שדי אבל אם אינו יכול להגיע או שאינן משתמרין בתוכו אינו קונה להם אפילו אמר תזכה לי שדי ומיי' כתב אפילו משתמר בתוכו אינו קונה אא"כ שיאמר תזכה לי שדי והרא"ש כתב כסברא ראשונה: