ספר מצוות קטן, רמזים רפ״ז

מהדורה: עמודי הגולה, קאפוסט תק"פ

« ספר מצוות קטן Introduction ספר מצוות קטן א׳ »

287 שואל ומשיב מהדורא תנינא פתח ↗

והנה כל מ"ש בזה לא כתבתי כי אם בראשית ההשקפה ולא צרפו הדברים וע"כ צ"ע לדינא כל מ"ש ואם יזכיני ד' אשובה אעבור על דברי בל"נ. והנה בהא דכתב רש"י בנדה דף ט"ז דהא דווסתות דאורייתא דהוא הלכה למשה מסיני דמחזקינן טומאה מספק ופירשתי בחידושי דמה ענין טומאה מספק משום דבאמת חזקת דמים שבא בהרגשה וע"כ דאמרינן שמא סברה דהרגשת עד הוא ולפ"ז אינו רק ספק ומחזיקין טומאה מספק ובזה נחלקו דזה ס"ל ווסתות דאורייתא וזה ס"ל ווסתות דרבנן ומדאורייתא אמרינן דכל שלא הרגישה בודאי לא ראתה ולא חיישינן להרגשת עד ושמש וכדומה. ובזה נראה לפענ"ד ליישב קושית התוס' בכמה מקומות בהא דאמרו והזהרתם אזהרה לבני ישראל שיפרשו מנשותיהן סמוך לווסתן והקשו דהא ווסתות דרבנן ועיין נוב"י מהד"ק חלק יו"ד סי' נ"ו וסי' נ"ז מ"ש והבית מאיר שם ועיין בתורת הבית בית שביעי שער שני האריך בדיני הפרישה מ"ש הרא"ה בבדק הבית והמשמרת השיג עליו ועיין בסמ"ק שחשב למ"ע דוהזרתם שיפרשו מנשותיהן ומשמע דסובר דהיא מן התורה ולפמ"ש יש לומר דכל שהוא סמוך לווסתה שפיר חיישינן שמא תראה ותרגיש אבל כל שעברה הווסת ולא הרגישה שוב הווסת אינו רק דרבנן ודו"ק:

287 משנה תורה, מצוות לא תעשה פתח ↗

שלא לגלות ערוות נידה, שנאמר "ואל אישה, בנידת טומאתה--לא תקרב" ויקרא יח,יט.

287 ספר החינוך פתח ↗

שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אִשָּׁה נִדָּה – שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אִשָּׁה בְּעֵת שֶׁהִיא נִדָּה, שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא יח יט וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב. וּזְמַן נִדּוּתָהּ נִמְשָׁךְ שִׁבְעָה יָמִים, דִּכְתִיב שם טו יט שִׁבְעַת יָמִים תִּהְיֶה בְנִדָּתָהּ. וּבֵין שֶׁתִּרְאֶה פַּעַם אַחַת בָּהֶן אוֹ שׁוֹפַעַת כָּל הַשִּׁבְעָה נִדָּה הִיא נדה עג א. וְכָל זְמַן שֶׁלֹּא תִּטְבֹּל אַף אַחַר הַשִּׁבְעָה הִיא נִדָּה לְעוֹלָם, כִּי בְּיָמִים וּטְבִילָה תָּלָה הַכָּתוּב, שֶׁנֶּאֱמַר בַּטְּמֵאִים וְרָחֲצוּ בַמַּיִם. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, בִּנְיַן אָב לְכָל טָמֵא, שֶׁהוּא בְּטֻמְאָה עַד שֶׁיִּטְבֹּל עי' רבינו בחיי מצורע טו יט בשם הגאונים. וְכֵן גַּם כֵּן דָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שבת סד, ב תִּהְיֶה בְנִדָּתָהּ תְּהֵא בְּנִדָּתָהּ עַד שֶׁתָּבוֹא בַּמַּיִם. וְעִנְיַן הַנִּדּוּת הוּא, כִּי יֵשׁ בַּנָּשִׁים עִנְיָן שֶׁיָּזוּב דָּם מֵהֶן דֶּרֶךְ עֶרְוָתָן בְּכָל חֹדֶשׁ וְחֹדֶשׁ שְׁנֵי יָמִים אוֹ שְׁלֹשָׁה אוֹ יוֹתֵר עַד שִׁבְעָה. וְצִוָּה הַכָּתוּב, דְּבֵין שֶׁיָּזוּב הַדָּם מִמֶּנָּה יוֹם אֶחָד לְבַד אוֹ אֲפִלּוּ כָּל הַשִּׁבְעָה יִהְיֶה הַדִּין שָׁוֶה בָּהֶן, שֶׁאִם זָב כָּל שִׁבְעָה וּפָסַק מִבְּעוֹד יוֹם בַּשְּׁבִיעִי, טוֹבֶלֶת לָעֶרֶב שֶׁהוּא לֵיל שֶׁמָּחֳרָתוֹ יוֹם שְׁמִינִי וּטְהוֹרָה. וְכֵן אִם לֹא זָב אֶלָּא יוֹם אֶחָד מִכָּל הַשִּׁבְעָה וַאֲפִלּוּ דָּם טִפָּה כַּחַרְדָּל מְצַפָּה שִׁבְעַת יָמִים, וְלָעֶרֶב שֶׁהוּא לֵיל שְׁמִינִי טוֹבֶלֶת וּטְהוֹרָה לְבַעְלָהּ. מִשָּׁרְשֵׁי הַנִּדָּה. כָּתַבְתִּי בְּפָרָשַׁת זֹאת תִּהְיֶה עַל עִנְיַן זָבָה מצוה קסו קפב מָה שֶׁיָּדַעְתִּי. וּכְלַל הָעִנְיָן כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַרְחִיק מֵעַמּוֹ אֲשֶׁר בָּחַר כָּל טֻמְאָה וְכָל לִכְלוּךְ וְכָל נֶזֶק, גַּם כֵּן אָמַרְתִּי שָׁם מָה יִהְיֶה הָעִנְיָן לְפִי הַדּוֹמֶה שֶׁהֶחֱלִיאָן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לַנָּשִׁים בְּחֹלִי זֶה. מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה נדה לב, א שֶׁהָאִשָּׁה מִטַּמְּאָה בַּנִּדָּה וַאֲפִלּוּ בְּיוֹם לֵדָתָהּ, מַה שֶּׁאֵין הַדִּין כֵּן בְּזָבָה שֶׁאֵין הָאִשָּׁה מִטַּמְּאָהּ בְּזִיבָה עַד עֲשָׂרָה יָמִים, וְדָבָר זֶה מִפִּי הַשְּׁמוּעָה. וְכָל הַנָּשִׁים בִּכְלַל אִסּוּר זֶה וַאֲפִילּוּ שְׁפָחוֹת כְּנַעֲנִיּוֹת, מִכֵּיוָן שֶׁהֵן בִּכְלַל הַמִּצְוֹת הֲרֵי הֵן כְּיִשְׂרְאֵלִיּוֹת לְעִנְיַן זֶה ספרא מצורע ה א. אֲבָל שם לד, א הַנָּשִׁים שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם מִן הַתּוֹרָה אֵינָן בִּכְלַל אִסּוּר נִדּוּת וְזִיבוּת, אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן, שֶׁגָּזְרוּ עֲלֵיהֶן בֵּין בִּזְכָרִים בֵּין בִּנְקֵבוֹת שֶׁיִּהְיוּ כְּזָבִין לְכָל דִּבְרֵיהֶם. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ בַּגְּמָרָא עבודה זרה לו, ב, שֶׁהַבָּא עַל הַגּוֹיָה חַיָּב עָלֶיהָ מִשּׁוּם נשג"ז, פֵּרוּשׁ, נִדָּה, שִׁפְחָה, גּוֹיָה, זוֹנָה. וְזֶה הַחִיּוּב אֵינוֹ אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן בְּאִישׁ יִשְׂרָאֵל, אֲבָל בְּאִישׁ כֹּהֵן תמורה כט, ב חַיָּב עָלֶיהָ מִדְּאוֹרַיְתָא מִשּׁוּם זוֹנָה, וְלוֹקֶה עָלֶיהָ. וּמָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה גַּם כֵּן נדה יט, א שֶׁחֲמִשָּׁה מַרְאוֹת דָּמִים הֵן שֶׁטִּמְּאָה הַתּוֹרָה, וּשְׁאָר מַרְאוֹת הַדָּמִים טְהוֹרִים, הָעִנְיָן הוּא, לְפִי שֶׁחֲכָמִים יָדְעוּ בְּחָכְמָתָן שֶׁכָּל דָּם שֶׁאֵינוֹ מֵאוֹתָן חֲמִשָּׁה מַרְאוֹת, אֵינוֹ בָּא מִמָּקוֹם טָמֵא, כִּי מָקוֹם יָדוּעַ בָּאִשָּׁה שֶׁהַדָּם הַבָּא מִמֶּנּוּ בִּלְבַד טָמֵא הוּא הַנִּקְרָא מָקוֹר, וּבִלְשׁוֹן חֲכָמִים קָרוּי חֶדֶר. וּבִימֵיהֶם שֶׁהָיוּ בְּקִיאִים בְּכָל חָכְמָה, הָיוּ הַנָּשִׁים מַרְאוֹת דָּמָן לַחֲכָמִים וּמְטַהֲרִין אוֹתָן אוֹ מְטַמְּאִין לְפִי מָה שֶׁהֵן, וּבְאוֹתָן הַיָּמִים הָיוּ כָּל הַנָּשִׁים נוֹהֲגוֹת בְּדִין תּוֹרָה לְנִדּוּת וּלְזִיבוּת, שֶׁהַזָּבָה הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת שִׁבְעָה יָמִים נְקִיִּים, וְהַנִּדָּה טוֹבֶלֶת בְּלֵיל שְׁמִינִי, וַאֲפִלּוּ שׁוֹפַעַת כָּל שִׁבְעָה, מִכֵּיוָן שֶׁפָּסַק הַדָּם בַּשְּׁבִיעִי מִבְּעוֹד יוֹם. וּמִשֶּׁרַבּוּ הַצָּרוֹת נִתְמַעֵט לִבָּן שֶׁל חֲכָמִים וְיוֹדְעֵי הַתּוֹרָה וְלֹא רָצוּ לִסְמֹךְ בְּדַעְתָּן לָדוּן מַרְאוֹת הַדָּמִים בִּכְלָל, וּלְפִיכָךְ עַכְשָׁו בַּזְּמַן הַזֶּה כָּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַרְאֶה אַדְמוּמִית כְּלָל אוֹ מַרְאֶה שַׁחֲרוּת, בֵּין שֶׁהוּא עָמֹק הַרְבֵּה אוֹ כֵּהֶה, כְּלוֹמַר, שֶׁאֵינוֹ עָמֹק טָמֵא, אֲבָל הַיָּרוֹק וְהַלָּבָן, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עָבֶה כְּמוֹ דָּם הֲרֵי זֶה טָהוֹר. וְנֶאֱמֶנֶת שם כ, ב אִשָּׁה לוֹמַר כְּמַרְאֶה זֶה רָאִיתִי וְאִבַּדְתִּיו וְאִם אָמְרָה יָרוֹק אוֹ לָבָן הָיָה מְטַהֲרִין לָהּ. וּכְשֶׁבָּא רַבִּי וְרָאָה שֶׁנִּתְמַעֲטָה הַחָכְמָה בָּעוֹלָם וְאֵין הַחֲכָמִים בְּקִיאִין בְּמַרְאוֹת הַדָּמִים, וְכִי הַנָּשִׁים הָיוּ נוֹהֲגוֹת בְּדִין תּוֹרָה שֶׁהָיוּ מוֹנוֹת יְמֵי הַנִּדָּה לְנִדָּה, וִימֵי זִיבָה לְזִיבָה, חָשַׁשׁ לַדָּבָר שֶׁמָּא לִפְעָמִים תִּרְאֶה הָאִשָּׁה דָּם שֶׁהוּא מִן הַתּוֹרָה טָהוֹר, וּמִפְּנֵי שֶׁלֹּא תִּמְצָא חָכָם שֶׁיַּכִּיר בּוֹ, תָּחוּשׁ לוֹ מִן הַסָּפֵק וְתֵשֵׁב עָלָיו, וְאִם אַתָּה מַנְהִיגָהּ בְּדִין תּוֹרָה הֲרֵי שֶׁתִּהְיֶה מוֹנָה מֵאוֹתוֹ יוֹם שֶׁתַּתְחִיל לִרְאוֹת שִׁבְעָה יָמִים, וּבְלֵיל שְׁמִינִי אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁפְעָה כָּל שִׁבְעָה, אִם פָּסְקָה בְּיוֹם שְׁבִיעִי, טוֹבֶלֶת לָעֶרֶב, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ לְמַעְלָה. וְנִמְצָא לִפְעָמִים שֶׁבָּאִים עָלֶיהָ לִידֵי אִסּוּר כָּרֵת, כִּי יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא כָּל הַדָּם שֶׁרָאֲתָה כָּל שִׁשָּׁה יָמִים הוּא דָּם טָהוֹר וְשֶׁל יוֹם הַשְּׁבִיעִי הָיָה דָּם טָמֵא, וְהִיא הִתְחִילָה לִמְנוֹת שִׁבְעַת יְמֵי נִדּוּת מִיּוֹם רִאשׁוֹן שֶׁרָאֲתָה וְהָיָה לָהּ לְהַתְחִיל וְלִמְנוֹתָם מִיּוֹם שְׁבִיעִי כִּי הוּא הַתְחָלַת נִדּוּתָהּ, שֶׁהָיָה דָּם טָמֵא. וְעַל יְדֵי טָעוּת זוֹ בָּאָה לִטְעוֹת הַרְבֵּה פְּעָמִים מִנִּדָּה לְזָבָה וּמִזָּבָה לְנִדָּה, שֶׁתְּהֵא סְבוּרָה לִהְיוֹת בִּימֵי נִדּוּת וּתְהֵא בִּימֵי זִיבוּת. לְפִיכָךְ עָמַד רַבִּי וְתִקֵּן שם סו, א שֶׁכָּל אִשָּׁה שֶׁרוֹאָה יוֹם אֶחָד תֵּשֵׁב שִׁשָּׁה יָמִים נְקִיִּים, וְכֵן אִם רָאֲתָה שְׁנֵי יָמִים תֵּשֵׁב גַּם כֵּן שִׁשָּׁה נְקִיִּים. שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאֵינָהּ רוֹאָה יוֹתֵר מִשְּׁנֵי יָמִים, כְּשֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת עֲלֵיהֶן שִׁשָּׁה יָמִים נְקִיִּים אֵין בָּהֶן מְקוֹם סָפֵק מֵעַתָּה, שֶׁאִם אוֹתָן הַיָּמִים שְׁנֵיהֶם בִּימֵי נִדָּה הֵם לְסוֹף שִׁבְעָה טְהוֹרָה הִיא, וְאִם שְׁנֵיהֶן בִּימֵי זִיבָה הֵם לֹא הָיְתָה צְרִיכָה אֶלָּא יוֹם אֶחָד, וַאֲפִלּוּ הָרִאשׁוֹן בִּימֵי זִיבָה וְהַשֵּׁנִי בִּימֵי נִדָּה אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, שֶׁהֲרֵי הִיא יוֹשֶׁבֶת אַחַר מִכֵּן שִׁשָּׁה נְקִיִּים, וְהָאֶחָד מֵאוֹתָן שִׁשָּׁה נְקִיִּים עוֹלֶה לְאוֹתוֹ יוֹם שֶׁל זִיבָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁכֻּלָּן בִּימֵי נִדָּה הֵן, שֶׁהֲלָכָה הִיא יְמֵי נִדָּה שֶׁאֵינָהּ רוֹאָה בָּהֶן עוֹלִים לִימֵי זִיבָה. וְאִם רָאֲתָה שְׁלשָׁה יָמִים, תִּקֵּן הוּא שֶׁתְּהֵא יוֹשֶׁבֶת שִׁבְעָה נְקִיִּים, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ שֶׁכָּל הַשְּׁלֹשָׁה בִּימֵי זִיבָה הָיוּ, וַהֲרֵי הִיא זָבָה גְּדוֹלָה שֶׁצְּרִיכָה לֵשֵׁב שִׁבְעָה נְקִיִּים מִדִּין תּוֹרָה. זֹאת הָיְתָה תַּקָּנָתוֹ שֶׁל רַבִּי. וְעִם תַּקָּנָה זוֹ לֹא נִשְׁאַר שׁוּם סָפֵק בָּעִנְיָן. וְאַחַר תַּקָּנָה זוֹ הוֹסִיפוּ עוֹד בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל וְהֶחְמִירוּ עַל עַצְמָן שם סו, א שֶׁאֲפִלּוּ רוֹאוֹת טִפַּת דָּם כַּחַרְדָּל, כְּלוֹמַר אֲפִלּוּ בִּרְאִיָּה אַחַת, הָיוּ יוֹשְׁבוֹת שִׁבְעָה נְקִיִּם, שֶׁלֹּא רָצוּ לְחַלֵּק בֵּין רוֹאָה דָּם יוֹם אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם לְרוֹאָה שְׁלֹשָׁה יָמִים. וְאֵין עִנְיָן הַחֻמְרָא שֶׁהֶחְמִירוּ הֵם מִשּׁוּם דָּם מוּעָט כַּחַרְדָּל, כִּי מִדִּין תּוֹרָה אֵין חִלּוּק לְעִנְיַן יְמֵי נִדּוּת בֵּין דָּם מוּעָט לְדָם מְרֻבֶּה, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכָה לֵישֵׁב שִׁבְעַת יָמִים רְצוּפִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. אֲבָל הַחֻמְרָא הִיא שֶׁעָשׂוּ עַצְמָן כְּזָבוֹת אֲפִלּוּ בִּרְאִיָּה אַחַת. וְחֻמְרָא זוֹ שֶׁקִּבְּלוּ עַל עַצְמָן הִיא מֻזְכֶּרֶת בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת בַּתַּלְמוּד. וְנִרְאֶה מִתּוֹךְ כָּךְ, שֶׁחֲכָמִים רָאוּ חֻמְרָתָן טוֹבָה וּצְרִיכָה, וְהוֹדוּ לְדִבְרֵיהֶם. וְנִמְצָא שֶׁכָּל הַנָּשִׁים הַיּוֹם, אֲפִלּוּ בִּרְאִיָּה אַחַת דִּינָן כְּזָבוֹת גְּדוֹלוֹת וּצְרִיכוֹת לִסְפֹּר שִׁבְעָה יָמִים נְקִיִּים, וְכֵן כָּל אִשָּׁה שֶׁמָּצְאָה כֶּתֶם בְּמָקוֹם שֶׁרָאוּי לָחוּשׁ לוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהַכְּתָמִים מִדְּרַבָּנָן שם נח ב, כִּי מִן הַתּוֹרָה אֵין אִשָּׁה מִתְטַמְּאָה עַד שֶׁתַּרְגִּישׁ בְּעַצְמָהּ דַּם טֻמְאָתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא טו יט דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ. כְּלוֹמַר, שֶׁתַּרְגִּישׁ אוֹתוֹ, אַף עַל פִּי כֵן כְּבָר הֶחְמִירוּ חֲכָמִים עַל הַכְּתָמִים וְהִצְרִיכוּ סְפִירַת שִׁבְעָה עֲלֵיהֶם וְהֶפְסֵק טָהֳרָה. וּלְפִיכָךְ אִם מָצְאָה כֶּתֶם כַּשִּׁעוּר הָאוֹסֵר בְּמָקוֹם שֶׁרָאוּי לָחוּשׁ בּוֹ, צְרִיכָה לֵשֵׁב עָלָיו גַּם כֵּן שִׁבְעָה נְקִיִּים. וּמֵאֵימָתַי הָאִשָּׁה מוֹנָה שִׁבְעָה יָמִים נְקִיִּים? מִמָּחֳרַת יוֹם שֶׁפָּסַק הַדָּם לְגַמְרֵי. כֵּיצַד, רָאֲתָה שְׁנֵי יָמִים אוֹ שְׁלֹשָׁה בּוֹדֶקֶת עַצְמָהּ תָּדִיר, אִם פָּסַק הַדָּם בְּיוֹם שֵׁנִי אוֹ בְּיוֹם שְׁלִישִׁי אֲפִילּוּ בְּשַׁחֲרִית, אֵינָהּ מוֹנָה שִׁבְעָה מֵאוֹתוֹ יוֹם שֶׁפָּסַק הַדָּם בּוֹ, אֶלָּא לְמָחָר בּוֹדֶקֶת עַצְמָהּ פַּעַם אַחֶרֶת וּמַתְחֶלֶת לִסְפֹּר שִׁבְעָה מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם. וּבַמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁרָאֲתָה שְׁנֵי יָמִים אוֹ שְׁלֹשָׁה אוֹ עוֹד, אֲבָל אִם לֹא רָאֲתָה אֶלָּא יוֹם אֶחָד אַף עַל פִּי שֶׁבְּאוֹתוֹ הַיּוֹם בָּדְקָה עַצְמָהּ וְהִפְסִיקָה בְּטָהֳרָה אֵינָהּ מוֹנָה מִיּוֹם הַמָּחֳרָת, שֶׁחֶזְקַת הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן כֻּלּוֹ טָמֵא, וְהֻחְזַק מַעְיָן פָּתוּחַ כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם, וְחוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא דָּמֶיהָ חָזְרוּ לָהּ לְאַחַר בְּדִיקָתָהּ וְשָׁפְעָה כָּל הַלַּיְלָה, וְאֵין יוֹם שֵׁנִי זֶה לִרְאִיָּתָהּ מִן הַמִּנְיָן, וַאֲפִילּוּ בָּדְקָה עַצְמָהּ מִבָּעֶרֶב חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא עִם סִלּוּק יָדֶיהָ רָאֲתָה, אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ יָדֶיהָ בֵּין עֵינֶיהָ כָּל בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת עי' רמב"ם איסורי ביאה פ"ו ה"כ, כְּלוֹמַר, שֶׁבָּדְקָה עַצְמָהּ וְהִנִּיחָהּ הָעֵד בִּפְנִים מִבְּעוֹד יוֹם וְעָמַד שָׁם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת עַד הַלַּיְלָה וְלֹא מָצְאָה עָלָיו דָּם כְּלָל, בְּעִנְיָן זֶה אֶפְשָׁר שֶׁנֹּאמַר שֶׁתַּתְחִיל לִמְנוֹת מִיּוֹם הַמָּחֳרָת. וְהַמּוֹצְאָה כֶּתֶם, אֵין מַחְמִירִין בָּהּ כָּל כָּךְ שֶׁנַּצְרִיךְ אוֹתָהּ יוֹם הֶפְסֵק טָהֳרָה מִלְּבַד הַיּוֹם שֶׁמָּצְאָה בּוֹ הַכֶּתֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ בְּרוֹאָה יוֹם אֶחָד לְבַד, אֶלָּא וַדַּאי מִכֵּיוָן שֶׁבָּדְקָה עַצְמָהּ אַחַר שֶׁמָּצְאָה הַכֶּתֶם וּמָצְאָה טָהוֹר, מוֹנָה שִׁבְעָה נְקִיִּים חוּץ מֵאוֹתוֹ יוֹם שֶׁמָּצְאָה הַכֶּתֶם, כְּלוֹמַר, שֶׁמַּתְחֶלֶת מִנְיָנָהּ לְמָחֳרָתוֹ שֶׁל יוֹם שֶׁמָּצְאָה בּוֹ הַכֶּתֶם, כְּדִין אִשָּׁה שֶׁרָאֲתָה דָּם שְׁנֵי יָמִים אוֹ שְׁלֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ לְמַעְלָה. כָּל שִׁבְעָה יָמִים שם סח, ב צְרִיכָה הָאִשָּׁה בְּדִיקָה לְכַתְּחִלָּה בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וּבְדִיעֲבַד אִם בָּדְקָה יוֹם רִאשׁוֹן בִּלְבַד, שֶׁהוּא מָחֳרַת יוֹם שֶׁהִפְסִיקָה, וְשׁוּב לֹא בָּדְקָה אֲפִלּוּ עָבְרוּ עָלֶיהָ כַּמָּה יָמִים אַחַר הַשִּׁבְעָה בּוֹדֶקֶת עַצְמָהּ בִּשְׁעַת טְבִילָה וְדַיָּהּ, שֶׁכְּבָר הִפְסִיקָה בְּטָהֳרָה קֹדֶם לָכֵן. לֹא בָּדְקָה עַצְמָהּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן אֶלָּא בְּיוֹם הַפְסָקָה בִּלְבַד, לְיוֹם שְׁבִיעִי בּוֹדֶקֶת עַצְמָהּ וְדַיָּהּ וְטוֹבֶלֶת בְּלֵיל שְׁמִינִי. לֹא בָּדְקָה עַצְמָהּ לֹא בְּיוֹם רִאשׁוֹן וְלֹא בְּיוֹם שְׁבִיעִי, אֲפִלּוּ בָּדְקָה בְּלֵיל שְׁמִינִי, אַף עַל פִּי שֶׁהִפְסִיקָה בְּטָהֳרָה מִקֹּדֶם לָכֵן, אֵין עוֹלִין לָהּ כְּלָל אוֹתָן שִׁבְעָה יָמִים שֶׁעָבְרוּ, מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא בָּדְקָה בָּהֶן לֹא בַּתְּחִלָּה וְלֹא בַּסּוֹף. וּצְרִיכָה לִמְנוֹת מֵעֵת שֶׁבָּדְקָה שִׁבְעָה יָמִים נְקִיִּים. וְאֶפְשָׁר שֶׁעִקַּר דָּבָר זֶה מִכֵּיוָן שֶׁהַתּוֹרָה צִוְּתָה שם כח וְסָפְרָה לָהּ וְאַחַר תִּטְהָר. וּמִכֵּיוָן שֶׁלֹּא בָּדְקָה לֹא בַּתְּחִלָּה וְלֹא בַּסּוֹף אֵין כָּאן סְפִירָה. וּבְדִיקָה זוֹ צְרִיכָה הָאִשָּׁה לַעֲשׂוֹתָהּ בְּצֶמֶר גֶּפֶן נָקִי הַנִּקְרָא בְּלַעַז קוטו"ן אוֹ בְּצֶמֶר לָבָן נָקִי וְרַךְ אוֹ בְּבֶגֶד פִּשְׁתָּן יָשָׁן שֶׁמֵּחֲמַת יָשְׁנוֹ הוּא רַךְ, וְכֻלָּן יִהְיוּ לְבָנִים, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נִכָּר יָפֶה בָּהֶן כָּל מַרְאֶה אַדְמִימוּת נדה יז א. וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים שֶׁבּוֹדֶקֶת בָּהֶן, נִקְרָא בַּתַּלְמוּד עֵדִים. וּכְשֶׁבּוֹדֶקֶת, צְרִיכָה לְהַכְנִיס הָעֵד בְּכָל חוֹרִין וּסְדָקִין שֶׁבְּאוֹתוֹ מָקוֹם, וְאִם מָצְאָה עָלָיו אַחַר כֵּן שׁוּם מַרְאֶה אָדֹם טְמֵאָה. כָּל בְּדִיקָה שֶׁאֵינָהּ עֲשׂוּיָה כָּךְ אֵינָהּ בְּדִיקָה, אֲפִלּוּ הִכְנִיסָה הָעֵד בְּאוֹתוֹ מָקוֹם וְלֹא בָּדְקָה בַּחוֹרִין וּבַסְּדָקִין, אֵינָהּ בְּדִיקָה יָפָה, שֶׁאֵין זֶה קָרוּי אֶלָּא קִנּוּחַ, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאֵין שִׁנּוּי חֲלוּקָהּ עוֹלֶה לָהּ לַבְּדִיקָה. שִׁבְעָה יָמִים נְקִיִּים אֵלּוּ צְרִיכִין שֶׁיִּהְיוּ רְצוּפִים שֶׁלֹּא תִּפְסֹק טֻמְאָה בֵּינֵיהֶם, אֲפִלּוּ יָשְׁבָה לָהּ כָּל הַיָּמִים וְלֹא רָאֲתָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי אֲפִלּוּ מִבָּעֶרֶב רָאֲתָה, הֲרֵי זוֹ סוֹתֶרֶת כָּל מִנְיָנָהּ וּצְרִיכָה לִסְפֹּר אַחַר כָּךְ שִׁבְעָה יָמִים נְקִיִּים רְצוּפִין. וְדִינֵי שִׁעוּרֵי הַכֶּתֶם שם נח, ב וּבְאֵיזֶה עִנְיָן תּוֹלָה בַּכֶּתֶם אוֹ אֵינָהּ תּוֹלָה, וּמִי שֶׁיֵּשׁ לָהּ מַכָּה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם אִם תּוֹלָה בָּהּ דָּמֶיהָ עַד שֶׁתִּחְיֶה הַמַּכָּה, וְעִנְיַן קְטַנָּה שֶׁנִּבְעֲלָה וְהַדָּם שׁוֹתֵת מִמֶּנָּה מָה דִּינָהּ שם סד ב, וְדַם בְּתוּלִים שֶׁדָּנוּ אוֹתוֹ חֲכָמִים כְּדַם נִדָּה שם סה ב, וְדִינֵי הַוְּסָתוֹת רַבִּים, וְדִין פְּרִישָׁה מִן הָאִשָּׁה סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ שֶׁהִיא הָעוֹנָה, כְּלוֹמַר, אוֹתוֹ הַיּוֹם אוֹ אוֹתוֹ הַלַּיְלָה שֶׁהִיא רְגִילָה לִרְאוֹת בָּהֶן אֲסוּרָה בְּתַשְׁמִישׁ, מִדִּכְתִיב שם לח וְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִטֻּמְאָתָם, וּבָא הַפֵּרוּשׁ, שֶׁיִּפְרְשׁוּ מִנְּשׁוֹתֵיהֶן סָמוּךְ לְוִסְתָּן, אֲבָל אַחַר שֶׁעָבְרָה עוֹנַת הַוֶּסֶת מֻתָּרִין לְשַׁמֵּשׁ. וְעִנְיַן הַהַרְחָקָה מִן הָאִשָּׁה שֶׁצִּוּוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שבת יא, א בְּעִנְיַן הַנִּדּוּת כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל אָדָם בַּעֲבֵרָה, וְהוּא שֶׁלֹּא יֹאכַל אָדָם עִם אִשְׁתּוֹ נִדָּה בִּקְעָרָה אַחַת, וְלֹא יוֹשִׁיט דָּבָר מִיָּדוֹ לְיָדָהּ שם יג א, וְלֹא יְדַבֵּר עִמָּהּ דְּבָרִים שֶׁל הֶרְגֵּל עֲבֵרָה, וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ. וְעִנְיַן טְבִילָתָן שֶׁהִצְרִיכוּ אוֹתָן חֲכָמִים לִטְבֹּל בַּלַּיְלָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁטְּבִילַת הַזָּבָה אֲפִילּוּ בַּיּוֹם מִדִּין תּוֹרָה, וְהֵן כֻּלָּן הַיּוֹם כְּזָבוֹת, אַף עַל פִּי כֵן אָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁטְּבִילַת כֻּלָּן בַּלַּיְלָה מִשּׁוּם סְרַךְ בִּתָּהּ, וּכְמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ הָעִנְיָן בַּגְּמָרָא נדד סז, ב. וּבִמְקוֹם דֹּחַק, כְּגוֹן שֶׁדַּלְתוֹת מְדִינָה נִנְעָלוֹת בַּלַּיְלָה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, הִתִּירוּ לִטְבֹּל אֲפִילּוּ בַּיּוֹם, וּמִכָּל מָקוֹם אֲסוּרָה לְשַׁמֵּשׁ עַד הַלַּיְלָה, שֶׁמָּא תִּרְאֶה וְתִסְתֹּר כָּל מִנְיָנָהּ וְנִמְצָא שֶׁבָּא עַל הַטְּמֵאָה, לְפִי שֶׁטָּהֳרָתָהּ תָּלָה הַכָּתוּב בְּיָמִים וּטְבִילָה. וְנוֹהֵג אִסּוּר זֶה בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן. וְעוֹבֵר עָלֶיהָ וְשָׁכַב אֶת הַנִּדָּה בְּמֵזִיד, מִכֵּיוָן שֶׁהֶעֱרָה בָּהּ חַיָּב כָּרֵת, בְּשׁוֹגֵג מֵבִיא חַטָּאת קְבוּעָה. וּבֶן הַנִּדָּה אֵינוֹ נִקְרָא מַמְזֵר אֶלָּא וָלָד פָּגוּם. וּבְלָאו דְּלֹא יָבֹא מַמְזֵר נְבָאֵר זֶה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם בְּסֵדֶר כִּי תֵצֵא מצוה תסה.

1 לפרוש מאשתו סמוך לוסת' כדי עונ' דכתיב והזרתם את בני ישראל. ויקרא יו

287 ספר מצוות קטן פתח ↗

רמב"ם הלכות אסורי ביאה פרק ו' סמ"ג לאוין סי' קי"א טור י"ד סימן קפד: לפרוש מאשתו סמוך לוסתה כדכתיב ויקר' יו והזרתם את בני ישראל מטומאתם כדי עונה וכמה עונה זהו אותו יום או אותה לילה בלבד. וכן אמרו חכמים שיש לפרוש בסוף מ' לזכר ופ' לנקבה ליל מ"א וליל פ"א. והא דאמרינן חייב אדם לפקוד אשתו בשעה שיוצא לדרך ואפי' סמוך לוסתה רוצה לומר דברי שלום ולא חיישינן שמא יבא עליה אבל ביאה ודאי אסורה: כי איך נצוה מפני דרך הרשות לעשות שום איסור אפילו מדרבנן. ואמרינן כל הפורש מאשתו סמוך לוסתה הוויין ליה בנים הראוים להוראה דכתיב ולהבדיל בין הקדש ובין החול ובין הטמא ובין הטהור וסמיך ליה ולהורות. וכל מי שאינו פורש אפילו יש לו בנים כבני אהרן מתים: שנאמר והזרתם את בני ישראל וסמיך ליה אחרי מות שני בני אהרן ואשה שאין לה וסת צריך ליזהר ממנה מאד:

287 ספר מצוות גדול פתח ↗

אל אשה בנדת טומאתה לא תקרב לגלות ערותה ארנו שם הלכות נדה וטומאתה לבעלה וטהרתה:

287 ספר המצוות לרס"ג פתח ↗

וְהַנִּדָּה

« ספר מצוות קטן Introduction ספר מצוות קטן א׳ »