ספר מצוות קטן, רמזים רס״ט

מהדורה: עמודי הגולה, קאפוסט תק"פ

« ספר מצוות קטן Introduction ספר מצוות קטן א׳ »

269 ספר מצוות קטן פתח ↗

רמב"ם הלכות מלוה ולוה פ"ג סמג לאוין סימן קצ טור ח"מ סימן צו שלא לחבול רכב דכתי' לא יחבול רחים ורכב. ומרבינן מכי נפש הוא חובל כל דבר שעושין בו אוכל נפש ודרשינן מה רחים ורכב מיוחדין שהם ב' כלים ועושים בהם מלאכה כאחד וחייב על זה בעצמו ועל זה בעצמו. אף כל כיוצא בו כמו זוגות של מספרים שגוזזין בהם הירק בתלוש מה שכמוש . וצמד של פרות ואוכל נפש עצמו פסק הר"י שמותר לחבול:

269 ספר מצוות גדול פתח ↗

קצ לא יחבול רחים ורכב בפר' המקבל מפרש שחייב על הרחים בפני עצמו ועל הרכב בפני עצמו לפיכך נמנין בב' לאוין:

269 ספר המצוות לרס"ג פתח ↗

לֹא יַחֲבֹל רֵחַיִם וָרָכֶב

1 שלא לחבול רכב דכתיב לא יחבול ריחים ורכב. שם

269 משנה תורה, מצוות לא תעשה פתח ↗

שלא לחבול כלים שעושין בהם אוכל נפש, שנאמר "לא יחבול ריחיים, ורכב" דברים כד,ו.

269 ספר החינוך פתח ↗

שֶׁלֹּא יְמַשְׁכֵּן בְּחוֹבוֹ כֵּלִים שֶׁעוֹשִׂים בָּהֶם אֹכֶל נֶפֶשׁ – שֶׁנִּמְנַעְנוּ מִלְּמַשְׁכֵּן הַכֵּלִים שֶׁהֵן סִבַּת הֲכָנַת מָזוֹן לִבְנֵי אָדָם בָּהֶן, כְּגוֹן עי' רמב"ם בסהמ"צ לאוין רמב כְּלֵי הַטְּחִינָה וּכְלֵי הַלִּישָׁה וּכְלֵי הַבִּשּׁוּל וּכְלֵי שְׁחִיטַת בַּעֲלֵי חַיִּים וְזוּלָתָם, מִמָּה שֶׁיִּכְלְלֵהוּ דָּבָר שֶׁעוֹשִׂין בּוֹ אֹכֶל נֶפֶשׁ, וְעַל זֶה נֶאֱמַר דבריס כד ו לֹא יַחֲבֹל רֵחַיִם וָרָכֶב כִּי נֶפֶשׁ הוּא חֹבֵל. וּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה ב"מ קטו, א לֹא רֵחַיִם וָרֶכֶב בִּלְבַד אָמְרוּ, אֶלָּא כָּל דָּבָר שֶׁעוֹשִׂין בּוֹ אֹכֶל נֶפֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר כִּי נֶפֶשׁ הוּא חֹבֵל. וְכָתַב הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שם וְנִשְׁאַר שֶׁנְּבָאֵר לְךָ הֵנָּה אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שם וְחַיָּב מִשּׁוּם שְׁנֵי כֵּלִים, שֶׁנֶּאֱמַר לֹא יַחֲבֹל רֵחַיִם וָרָכֶב, שֶׁזֶּה יָבִיא לַחְשֹׁב שֶׁהֵן שְׁתֵּי מִצְוֹת, וְכָל שֶׁכֵּן בְּאָמְרָם וְחַיָּבִין עַל הָרֵחַיִם בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְעַל הָרֶכֶב בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְעִנְיָן זֶה שֶׁכָּל מִי שֶׁיְּמַשְׁכֵּן כְּלִי שֶׁעוֹשִׂין בּוֹ אֹכֶל נֶפֶשׁ עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. וּמִי שֶׁמִּשְׁכֵּן כֵּלִים רַבִּים, כָּל אֶחָד מֵהֶן עוֹשִׂין בּוֹ אֹכֶל נֶפֶשׁ, חַיָּב עַל כָּל כְּלִי וּכְלִי, כְּגוֹן שֶׁיְּמַשְׁכֵּן כְּלֵי הַטְּחִינָה וּכְלֵי הַלֶּחֶם וּכְלֵי הַלִּישָׁה, וְזֶה מָה שֶׁאֵין צָרִיךְ בּוֹ לְדַבֵּר, שֶׁהוּא כְּמוֹ מִי שֶׁחָבַל בֶּגֶד אַלְמְנַת רְאוּבֵן וּבֶגֶד אַלְמְנַת שִׁמְעוֹן וּבֶגֶד אַלְמְנַת לֵוִי, שֶׁהוּא עוֹבֵר עַל כָּל בֶּגֶד וּבֶגֶד. וְאָמְנָם דִּין הַשְּׁאֵלָה בְּמִי שֶׁחָבַל שְׁנֵי כֵּלִים וּבְכֻלָּן יַעֲשֶׂה אֹכֶל נֶפֶשׁ, וְלֹא יַסְפִּיק הָאֶחָד מִבִּלְתִּי הָאַחֵר בַּעֲשִׂיַּת אֹכֶל נֶפֶשׁ, נֹאמַר, אַחַר שֶׁהָאֹכֶל אָמְנָם יִשְׁלַם בְּכֻלָּן הֵם כִּכְלִי אֶחָד, וְיִהְיֶה חַיָּב מִשּׁוּם כְּלִי אֶחָד, אוֹ נֹאמַר, אַחַר שֶׁהוּא שְׁנֵי כֵּלִים חַיָּב עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְבַדּוֹ, וּבֵאֲרוּ לָנוּ, שֶׁהוּא חַיָּב עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם שְׁנֵי כֵּלִים, וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּקִבּוּץ שְׁנֵיהֶם נַעֲשֵׂית הַמְּלָאכָה, כְּגוֹן רֵחַיִם וָרֶכֶב, שֶׁלֹּא יִטְחַן אֶחָד מֵהֶן בִּלְתִּי הָאַחֵר, שֶׁהוּא אִם חָבַל רֵחַיִם וָרֶכֶב יִהְיֶה כְּמִי שֶׁחָבַל מִשְׁאֶרֶת שֶׁל עִסָּה וְסַכִּין שְׁחִיטָה, וְהֵן שְׁנֵי כֵּלִים, כָּל אֶחָד עוֹמֵד לִמְלַאכְתּוֹ, וְזֶהוּ עִנְיַן אָמְרוֹ וְחַיָּב מִשּׁוּם שְׁנֵי כֵּלִים, לֹא שֶׁהֵן שְׁתֵּי מִצְוֹת. וְזֶה לְשׁוֹן סִפְרִי, בְּזֶה הָעִנְיָן שֶׁבֵּאַרְתִּי לְךָ, אָמְרוּ מָה רֵחַיִם וָרֶכֶב מְיֻחָדִים שְׁנֵי כֵּלִים וּמְשַׁמְּשִׁין מְלָאכָה אַחַת וְחַיָּבִים עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כָּךְ כָּל שְׁנֵי כֵּלִים שֶׁמְּשַׁמְּשִׁין מְלָאכָה אַחַת חַיָּב עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. בֵּאוּר הַדָּבָר וְעִנְיָנוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁמְּשַׁמְּשִׁין מְלָאכָה אַחַת חַיָּב עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וּכְשֶׁעָבַר וּמִשְׁכֵּן יִלָּקַח מִמֶּנּוּ וְיוּשַׁב לָאֻמָּן. שֹׁרֶשׁ מִצְוָה זוֹ יָדוּעַ, שֶׁהוּא לְתִקּוּן הָעוֹלָם וְצֹרֶךְ יִשּׁוּבוֹ. מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה רמב"ם מלוה ולוה פ"ג ה"ב שֶׁבְּעִנְיָן אִסּוּר זֶה אֵין חִלּוּק, בֵּין שֶׁמִּשְׁכְּנוֹ בְּיָדוֹ אוֹ עַל פִּי בֵּית דִּין, בְּכָל צַד חַיָּב עֲלֵיהֶן, וְאִם חָבַל מַחְזִירִין אוֹתוֹ בֵּית דִּין בְּעַל כָּרְחוֹ. וּפֵרְשׁוּ מוֹרֵינוּ יִשְׁמְרֵם אֵל, שֶׁאִסּוּר זֶה אֵינוֹ אֶלָּא כְּשֶׁמִּשְׁכֵּן הַכֵּלִים הַנִּזְכָּרִים, שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַלְוָאָה, אֲבָל בִּשְׁעַת הַלְוָאָה, וַדַּאי מֻתָּר לְמַשְׁכֵּן כָּל כֵּלִים שֶׁבָּעוֹלָם, דְּלָא גָּרַע מִמֶּכֶר, שֶׁאֵין מוֹנְעִין לוֹ לָאָדָם מִלִּמְכּוֹר כָּל כֵּלָיו אוֹ לְמַשְׁכְּנָן. וּמִפְּנֵי שֶׁטָּעוּ בָּזֶה מִגְּדוֹלֵי גְּאוֹנֵי עוֹלָם הֶאֱרַכְתִּי בּוֹ. וְהַחוֹבֵל כֵּלִים הַרְבֵּה שֶׁעוֹשִׂין בָּהֶן אֹכֶל נֶפֶשׁ וְלֹא הֶחְזִירָן עַד שֶׁנִּשְׂרְפוּ אוֹ אָבְדוּ, חַיָּב מַלְקוּת עַל כָּל אַחַת מֵהֶן, וַאֲפִלּוּ בִּשְׁנֵי כֵּלִים שֶׁעוֹשִׂין מְלָאכָה אַחַת, כְּרֵחַיִם וָרֶכֶב וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, חַיָּב שְׁתֵּי מַלְקוּיוֹת, וְהוּא שֶׁנִּשְׂרְפוּ עַד שֶׁלֹּא הֶחְזִירָן רמב"ם שם ה"ג. וְיֶתֶר פְּרָטֵי הַמִּצְוָה מְבֹאָרִין בְּפֶרֶק תְּשִׁיעִי מִמְּצִיעָא. וְנוֹהֵג אִסּוּר זֶה בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן.

« ספר מצוות קטן Introduction ספר מצוות קטן א׳ »