ספר מצוות קטן, רמזים רל״ח

מהדורה: עמודי הגולה, קאפוסט תק"פ

« ספר מצוות קטן Introduction ספר מצוות קטן א׳ »

238 ספר מצוות קטן פתח ↗

רמב"ם הלכות עדות פ"א סמ"ג עשין סימן קח: טור ח"מ סימן כח: שלא לכבוש עדותו דכתיב ויקרא ה אם לא יגיד ונשא עונו: ודוקא בב"ד אבל חוץ לב"ד לא וכן אם השביע עליו וכובש עדותו שחייב קרבן דוקא בב"ד: ודוקא בראויין להעיד אבל שאינן ראוים להעיד כגון הפסולים או מלך לא ואמרינן פ' שבועת העדות האי צורבא מדרבנן דידע סהדותא לחבריה קדם דיינא דבציר מיניה לא ליזיל ה"מ לממונא אבל לאיסורא אין חכמה ואין תבונה לנגד ה': נשלם יום חמישי: תהלה למרים ראשי: ועתה מרצון נפשי אחל מצות יום ששי מצות התלויין בממון כנגד דבור לא תרצח שהוא דבור ששי לפי שרוב רציחות באות על ידי ממון כדכתיב נארבה לדם נצפנה לנקי חנם וסמיך ליה נמלא בתינו שלל:

238 ספר מצוות גדול פתח ↗

היודע עדות לחברו שיעיד לו בבית דין שנא' ויקרא והוא עד או ראה או ידע:

1 שלא לכבוש עדותו דכתיב אם לא יגיד ונשא עונו. ויקרא ה ותכל מלאכת יום חמישי:

238 משנה תורה, מצוות עשה פתח ↗

להעיד בבית דין למי שיש לו עדות, שנאמר: "והוא עד, או ראה או ידע" ויקרא ה,א.

238 ספר החינוך פתח ↗

מִצְוַת עֵדוּת – לְהַגִּיד הָעֵדוּת בִּפְנֵי בר"ד לִפְנֵי הַדַּיָּנִים. בְּכָל מָה שֶׁנֵּדָעֵהוּ, בֵּין שֶׁיִּתְחַיֵּב בָּעֵדוּת מִיתָה אוֹ מָמוֹן הַמּוּעָד עָלָיו אוֹ שֶׁיִּהְיֶה הַצָּלָתוֹ בְּמָמוֹנוֹ אוֹ בְּנַפְשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא ה א וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע אִם לֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ. בְּכָל עִנְיָן, חוֹבָה רמב"ם פ"א עדות ה"א עָלֵינוּ לְהַגִּיד הָעֵדוּת לִפְנֵי הַבֵּית דִּין ב"ק נה ב. וְאוּלָם חִלּוּק יֵשׁ בֵּין דִּינֵי מָמוֹנוֹת לְדִינֵי נְפָשׁוֹת וּשְׁאָר אִסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁבְּדִינֵי מָמוֹנוֹת אֵין אָדָם חַיָּב לְהָעִיד עֲלֵיהֶם מֵעַצְמוֹ אֶלָּא אִם כֵּן יִתְבָּעֶנּוּ בַּעַל הַדָּבָר אוֹ בֵּית דִּין, וּבְדִינֵי נְפָשׁוֹת וּשְׁאָר אִסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה, כְּגוֹן שֶׁרָאָה אֶחָד שֶׁעָבַר עַל אִסּוּר, וְכֵן בְּעֵדוּת נְפָשׁוֹת, שֶׁרָאָה מִי שֶׁהָרַג חֲבֵרוֹ, אוֹ בְּעֵדוּת מַכּוֹת, שֶׁהִכָּה הָאֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ, בְּכָל זֶה חַיָּב הָאָדָם לָבֹא מֵעַצְמוֹ וּלְהַגִּיד הָעֵדוּת לִפְנֵי הַבֵּית דִּין כְּדֵי לְבַעֵר הָרַע וּלְהַפְרִישׁ הָאָדָם מֵאִסּוּר. מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. לְפִי שֶׁיֵּשׁ בְּמִצְוָה זוֹ תּוֹעֶלֶת גְּדוֹלָה לִבְנֵי אָדָם, אֵין צָרִיךְ לְהַאֲרִיךְ בָּהֶם, כִּי יְדוּעִים הַדְּבָרִים לְכָל רוֹאֵי הַשֶּׁמֶשׁ. דִּינֵי הַמִּצְוָה. כְּגוֹן הַחִלּוּקִין שֶׁגִּלּוּ לָנוּ חֲכָמִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁהֵם בְּמִצְוָה זוֹ בֵּין אִישׁ לְאִישׁ שֶׁלֹּא כָּל הָאָדָם חַיָּב לָבֹא לִפְנֵי בֵּית דִּין לְהָעִיד לָהֶם, שֶׁאִם הָיָה הָעֵד חָכָם גָּדוֹל וְהַבֵּית דִּין פָּחוּת מִמֶּנּוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְהִמָּנַע אִם יִרְצֶה מִלְּהָעִיד לִפְנֵיהֶם, שֶׁעֲשֵׂה שֶׁל כְּבוֹד תּוֹרָה דּוֹחֶה עֲשֵׂה דְּעֵדוּת, כמבואר בשבועות לו ב. רמב"ם שם ה"ג וְכֹהֵן גָּדוֹל גַּם כֵּן אֵינוֹ חַיָּב לְהָעִיד אֶלָּא עֵדוּת שֶׁהִיא לְמֶלֶךְ בִּלְבַד, וּמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל לֹא מְעִידִין עַל אֲחֵרִים וְלֹא אֲחֵרִים עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה, כְּמוֹ שֶׁבָּא בְּסַנְהֶדְרִין פֶּרֶק כֹּהֵן גָּדוֹל סנהדרין יט א. אֲבָל מַלְכֵי בֵּית דָּוִד מְעִידִין וּמְעִידִין עֲלֵיהֶם, וְדָנִין אוֹתָם. וְאֵין שם כז ב נִמְנָעִין מִלְּקַבֵּל עֵדוּת בִּשְׁבִיל אַהֲבָה וְשִׂנְאָה, כִּי שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל לֹא יַעֲשׂוּ עַוְלָה בְּעֵדוּתָם. אֲבָל לְעִנְיַן הַדִּין אֵינוֹ כֵּן, שֶׁאֵין דָּנִין הָאוֹהֵב וְהַשּׂוֹנֵא, מִפְּנֵי שֶׁהַשּׂוֹנֵא אֵינוֹ רוֹאֶה זְכוּת, וְלֹא הָאוֹהֵב חוֹבָה. וְכָתַב הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שם פ"ג ה"ד שֶׁעִקַּר עֵדוּת שֶׁל תּוֹרָה הוּא מִפִּי הָעֵדִים וְלֹא מִפִּי כְּתָבָם, שֶׁנֶּאֱמַר דברים יז ו עַל פִּי וְגוֹ'. אֶלָּא שֶׁחֲכָמִים מִפְּנֵי תִּקּוּן הָעוֹלָם שֶׁיִּמְצְאוּ בְּנֵי אָדָם לִלְוֹת תִּקְּנוּ שֶׁנַּחְתֹּךְ הַדִּין בְּמָמוֹן עַל פִּי עֵדִים שֶׁבִּשְׁטָר כְּמוֹ מִפִּיהֶם. וְהָרַמְבַּ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בסהמ"צ בסוף השורש השני הִקְשָׁה עָלָיו בְּסֵפֶר הַמִּצְוֹת הַרְבֵּה עַל זֶה וְיֶאֱרַךְ הָעִנְיָן אִם בָּאתִי לִכְתֹּב כֻּלּוֹ. וּכְלָל הַדָּבָר, כִּי הָרַמְבַּ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה סוֹבֵר שֶׁעֵדוּת שְׁטָר דְּאוֹרָיְתָא הוּא, דִּכְתִיב ירמיהו לב מד וְכָתוֹב בַּסֵּפֶר וְחָתוֹם. וּמִדִּינֵי הַמִּצְוָה. גַּם כֵּן מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כתובות יח ב כָּל אָדָם שֶׁהִגִּיד שֶׁהֵעִיד עֲדוֹתוֹ בִּפְנֵי בֵּית דִּין וַחֲקָרוּהוּ כִּרְצוֹנָם אֵין יָכוֹל לַחְזֹר וְלִסְתֹּר דָּבָר מִכָּל מָה שֶׁהִגִּיד בִּפְנֵיהֶם וְלוֹמַר שֶׁמֻּטְעֶה אוֹ שׁוֹגֵג הָיָה אוֹ שֶׁנִּזְכַּר אַחַר כָּךְ שֶׁאֵין הַדָּבָר כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד. וַאֲפִלּוּ נָתַן טַעַם לִדְבָרָיו אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. וְכָל עֵדוּת שֶׁבִּשְׁטָר הֲרֵי הוּא כְּעֵדוּת שֶׁחֲקָרוּהוּ בֵּית דִּין כִּרְצוֹנָם וְשׁוּב אֵין הָעֵדִים יְכוֹלִים לַחְזֹר בָּהֶם בְּשׁוּם דָּבָר שֶׁבַּשְּׁטָר. וְדָנִין עַל פִּי הַחֲתוּמִין בְּכָל דָּבָר הַכָּתוּב בַּשְּׁטָר, וְהוּא שֶׁנִּהְיֶה בְּרִיאִים שֶׁאוֹתָם הַחֲתוּמִים הֵם שֶׁחֲתָמוּהוּ אוֹתוֹ שְׁטָר לָא זִיְּפָם מְזַיֵּף. וְזֹאת הַחֲקִירָה יֵשׁ לָנוּ לַעֲשׂוֹתָהּ עַל פִּי אֲנָשִׁים שֶׁהִכִּירוּ אוֹתָן חֲתִימוֹת שֶׁהֵן כְּתִיבַת אוֹתָם הָאֲנָשִׁים הַחֲתוּמִים, וּצְרִיכִין אָנוּ שְׁנֵי עֵדִים שֶׁיַּכִּירוּ שְׁתֵּי הַחֲתִימוֹת, כָּל אַחַת מֵהֶן יַכִּירוּ שְׁנֵי הָעֵדִים. וְכֵן שם כא ב אִם שְׁנַיִם מִן הַדַּיָּנִים בְּעַצְמָן מַכִּירִין אוֹתָם דַּי לָנוּ בְּכָךְ, אוֹ שם כ ב אִם הַחֲתוּמִים בְּעַצְמָם לְפָנֵינוּ וְיָעִיד כָּל אֶחָד עַל חֲתִימָתוֹ דַּי בְּכָךְ, אֲבָל הָאֶחָד אֵינוֹ יָכוֹל לְהָעִיד עַל כְּתִיבָתוֹ וְעַל כְּתִיבַת חֲבֵרוֹ. וְכֵן אִם כְּתַב יָדָם יוֹצֵא מִמָּקוֹם אַחֵר לְפָנֵינוּ מְקַיְּמִין מִמֶּנּוּ. וּמְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא שם כ א שֶׁאֵין מְקַיְּמִין שְׁטָר אֶלָּא מִשְּׁנֵי שְׁטָרוֹת שֶׁל שְׁתֵּי שָׂדוֹת שֶׁאֲכָלוּם בַּעֲלֵיהֶן שָׁלֹשׁ שָׁנִים אֲכִילָה גְּלוּיָה בְּלֹא שׁוּם יִרְאָה וּפֻחַד מִן תְּבִיעַת בְּעָלִים, אוֹ מִשְּׁנֵי שְׁטָרוֹת שֶׁל כְּתֻבּוֹת, וְהוּא שֶׁיָּצְאוּ מִתַּחַת יְדֵי אַחֵר לֹא מִתַּחַת יְדֵי זֶה הָרוֹצֶה בְּקִיּוּם, דְּחָיְשִׁינַן שֶׁמָּא הַכֹּל זִיֵּף. וְכֵן מִשְּׁטָר אַחֵר שֶׁקָּרָא עָלָיו עַרְעָר וְהֻחְזַק בְּבֵית דִּין. וּמָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה גַּם כֵּן כתובות כח א שֶׁבְּעֵדוּת שֶׁל חֲתִימָה נֶאֱמָן קָרוֹב לְהָעִיד עַל כְּתִיבַת קְרוֹבוֹ שֶׁהוּא מַכִּירָהּ, וּמִצְטָרֵף עִם אַחֵר לְקַיֵּם הַשְּׁטָר, וְשֶׁבְּעֵדוּת זֶה נֶאֱמָן אָדָם בְּגָדְלוֹ לְהָעִיד וְלוֹמַר כְּשֶׁהָיִיתִי קָטָן רָאִיתִי כְּתַב אָבִי אוֹ אָחִי, וּמַכִּירָהּ אֲנִי עַכְשָׁו שֶׁהִיא אוֹתָהּ שֶׁרָאִיתִי. וּמָה שֶׁאָמְרוּ שֶׁעֲשָׂרָה בְּרִיּוֹת פְּסוּלוֹת לְעֵדוּת מִן הַתּוֹרָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה בְּמִצְוַת מצוה עה אַל תָּשֶׁת רָשָׁע עֵד. וְכֵן וכמו קידושין מ ב מִי שֶׁאֵינוֹ בַּמִּקְרָא וְלֹא בַּמִּשְׁנָה וְלֹא בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ שֶׁהוּא פָּסוּל מִדִּבְרֵיהֶם, שֶׁחֲזָקָה עָלָיו שֶׁהוּא רָשָׁע, וַהֲרֵי כְּתִיב שמות כג א אַל תָּשֶׁת רָשָׁע עֵד. אֲבָל אִם יֵשׁ בּוֹ דֶּרֶךְ אֶרֶץ וְעוֹסֵק בִּקְצָת מִצְוֹת מְקַבְּלִין עֵדוּתוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עַם הָאָרֶץ. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר, כָּל תַּלְמִיד חָכָם בְּחֶזְקַת כָּשֵׁר עַד שֶׁיִּפָּסֵל, וְעַם הָאָרֶץ בְּחֶזְקַת פָּסוּל עַד שֶׁיֻּחְזַק עִמָּנוּ לְטוֹב. וְכֵן הָאֲנָשִׁים הַבְּזוּיִים בְּיוֹתֵר פְּסוּלִין מִדִּבְרֵיהֶם, כְּגוֹן הָאוֹכְלִין בַּשּׁוּק בִּפְנֵי הַכֹּל, וְהַהוֹלְכִים עֲרֻמִּים בַּשּׁוּק. וּמִכְּלַל הַבְּזוּיִים סנהדרין כו ב הָאוֹכְלִים צְדָקָה שֶׁל גּוֹיִם בְּפַרְהֶסְיָא. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ, מְבֹאָרִים בְּסַנְהֶדְרִין וּשְׁבוּעוֹת הלכות עדות פ"א וְנוֹהֶגֶת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים אֲבָל לֹא בְּנָשִׁים, שֶׁאֵין הַנָּשִׁים בְּתוֹרַת עֵדוּת לְקַלּוּת דַּעְתָּן. וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְלֹא הֵעִיד בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת כְּשֶׁתְּבָעוּהוּ לְעֵדוּת בַּעַל דָּבָר אוֹ בֵּית דִּין, אוֹ בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת וּמַכּוֹת וּבְאִסּוּרִין שֶׁל תּוֹרָה מֵעַצְמוֹ, בִּטֵּל עֲשֵׂה וְעָנְשׁוֹ גָּדוֹל מְאֹד, כִּי בְּכֹחַ הָעֵדוּת יִתְקַיְּמוּ הַיִּשּׁוּבִים, עַל כֵּן נִכְתַּב בּוֹ ויקרא ה א אִם לֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ. וְאִם תִּהְיֶה הָעֵדוּת אֲשֶׁר כָּבַשׁ עֵדוּת מָמוֹן וְכִחֵשׁ בָּהּ הָעֵד וְנִשְׁבַּע עָלֶיהָ, כְּלוֹמַר שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לוֹ עֵדוּת, חַיָּב לְהָבִיא קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, וּבַתְּנָאִים הַיְּדוּעִים בָּעִנְיָן, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בִּמְקוֹמוֹ בִּשְׁבוּעוֹת. ל א וְהוּא אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה קָרְבָּנוֹת הַבָּאִין בֵּין עַל שׁוֹגֵג בֵּין עַל מֵזִיד. כריתות ט א.

« ספר מצוות קטן Introduction ספר מצוות קטן א׳ »