ספר מצוות קטן, רמזים ר״ל

מהדורה: עמודי הגולה, קאפוסט תק"פ

« ספר מצוות קטן Introduction ספר מצוות קטן א׳ »

230 ספר מצוות קטן פתח ↗

רמב"ם הלכות סנהדרין פ' כ"ג סמ"ג לאוין סי' רח: ח"מ סימן ט שלא ליקח שוחד דכתיב דברים ט״ז:י״ט לא תקח שוחד ושוחד הוא כל דבר: אפילו דבור יפה מצוה להסתלק מדינא כדאשכחנא כמה מעשים בפרק שני דייני גזירות גם אמרינן התם לא לידון איניש לא למאן דרחים ליה: ולא למאן דסני ליה למאן דרחים לא חזי ליה חיבה למאן דסני לא חזי ליה זכותא: ולמה נקרא שוחד: שהוא חד ואפי' לדון דין אמתי ואפי' שכר בטלה אמרינן מכוער הדיין שנוטל שכר לדון: אבל שכר בטלה דמוכח שרי:

230 ספר מצוות גדול פתח ↗

לא תקח שוחד שם בארנו עניין הדיינין שיכולין לגדור פרץ לפי שעה שלא כדין ודין הזמנת בית דין ונדוי והזמנה שלהם:

1 שלא ליקח שוחד דכתיב ולא תקח שוחד דברים יו

230 משנה תורה, מצוות לא תעשה פתח ↗

שלא ליקח שוחד, שנאמר "וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח" שמות כג, ח.

230 ספר החינוך פתח ↗

שֶׁלֹּא לִקַּח שֹׁחַד – שֶׁלֹּא יִקַּח הַדַּיָּן שֹׁחַד מִבַּעֲלֵי הַדִּין אֲפִלּוּ לָדוּן דִּין אֱמֶת, שֶׁנֶּאֱמַר שמות כג ח וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח. וְנִכְפָּל הַלָּאו בַּתּוֹרָה בְּזֶה הָעִנְיָן בְּמָקוֹם אַחֵר דברים טז יט וְכֵן אָמְרוּ בְּסִפְרֵי לֹא תִקַּח שֹׁחַד, אֲפִילּוּ לְזַכּוֹת זַכַּאי וּלְחַיֵּב חַיָּב. מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה, שֶׁנֶּאֱסַר עָלֵינוּ לִקַּח הַשֹּׁחַד אֲפִלּוּ לָדוּן אֶת הַדִּין לַאֲמִתּוֹ. כְּדֵי לְהָסִיר מִבֵּינֵינוּ הַהֶרְגֵּל הָרַע פֶּן נָבוֹא מִתּוֹךְ כָּךְ לָדוּן בְּשֹׁחַד דִּינֵי שֶׁקֶר, וְדָבָר בָּרוּר הוּא, אֵין צָרִיךְ מוֹפֵת. מִדִּינֵי הַמִּצְוָה, מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה רמב"ם סנהדרין כג א ג, שֶׁהַנּוֹתֵן וְהַמְּקַבֵּל עוֹבְרִין בְּלָאו. הַנּוֹתֵן מִשּׁוּם וְלִפְנֵי עִוֵּר ויקרא יט יד, וְהַמְּקַבְּלוֹ שֶׁהוּא בִּכְלַל אָרוּר, וְחַיָּב לְהַחְזִירוֹ, וְשֶׁאָסוּר לַדַּיָּן לְהַגְדִּיל מַעֲלָתוֹ לְכַוָּנָה כְּדֵי לְהַרְבּוֹת שָׂכָר לְסוֹפְרָיו, וְשֶׁאֲפִלּוּ שֹׁחַד דְּבָרִים אָסוּר לִקַּח, אֶלָּא יִרְאֶה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ אֵינוֹ מֵשִׂים לִבּוֹ כְּלָל אֶל הַדְּבָרִים אִם אוּלַי יְכַבְּדוּהוּ בַּעֲלֵי הַדִּין בִּדְבָרִים. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, אָסוּר לַדַּיָּן לְקַבֵּל הֲנָאָה מִבַּעֲלֵי הַדִּין כְּלָל בִּשְׁבִיל דִּינָיו, אֲבָל אִם הַדַּיָּן הוּא בַּעַל מְלָאכָה הִתִּירוּ לוֹ חֲכָמִים לִשְׁאֹל מִבַּעֲלֵי הַדִּין שְׂכַר בַּטָּלָתוֹ מִמְּלַאכְתּוֹ בְּעוֹד שֶׁיַּעֲסֹק בְּדִינָם, וְהוּא שֶׁיְּהֵא הַדָּבָר נִכָּר שֶׁהוּא שְׂכַר הַבַּטָּלָה בִּלְבַד וְלֹא יוֹתֵר, וְיִטֹּל מִשְּׁנֵיהֶם בְּשָׁוֶה, וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ בְּסַנְהֶדְרִין פכ"ג שם. וְנוֹהֶגֶת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים, שֶׁהֵם דָּנִים. וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְקִבֵּל שֹׁחַד, עָבַר עַל מִצְוַת מֶלֶךְ, וְאֵינוֹ לוֹקֶה לְפִי שֶׁנִּתָּן לְהִשָּׁבוֹן.

« ספר מצוות קטן Introduction ספר מצוות קטן א׳ »