ספר מצוות קטן, רמזים ר״ז

מהדורה: עמודי הגולה, קאפוסט תק"פ

« ספר מצוות קטן Introduction ספר מצוות קטן א׳ »

207 ספר מצוות קטן פתח ↗

רמב"ם הלכות מאכלות פ"ב סמג לאוין קכח טור י"ד סימן פב שלא לאכול עוף טמא: דכתיב ויקרא י״א:י״ג ואת אלה תשקצו מן העוף לא יאכל כי שקץ הם. וכן יש בהם איסו' עשה דכתיב ויקרא שם כל צפור טהורה תאכלו הא טמא' לא תאכלו וסימני עוף טמא כל הדורס טמא: פירוש שאוכל העוף בעודנו חי: רש"י פירש שמניח רגלו על המאכל: ויש עוד שלשה סימני טומאה אין לו אצבע יתירה: ואין לו זפק: ואין קורקבנו נקלף ואם אנו מוצאים עוף שיש בו שלשה סימני טהרה: בידוע שהוא טהור ואינו דורס לפירוש רבינו תם אבל לפירוש הרי"בם אף כי יש בו שלשה סימני טהרה הללו אין לנו לאכול אלא אם כן אנו מכירין בו שאינו דורס אחרי שאין אנו יודעין שמות העופות הכתובי' בפרשה: ואף על פי שראינוהו אוכל בלי דריסה חיישינן שמא ידרוס פעם אחר' כאשר מצינו בגירותא דדרסה הלכך אפילו יש בו שלשה סימנים הללו אסור לאכול אותו רק במסורת: ובמסירת אוכל אותו בסי' דאינו דורס לבד: ומדאיצטריך למכתב נשר שמע מינה נשר הוא דלית ליה כלל לא תיכול: הא דאית ליה חד אכול: וביצת עוף טמא אסורין ואמרו חכמים סימנין להבחין בין זה לזה כל שכודרת ועגולגולת וראשו אחד חד וראשו אח' כד' וחלבון מבחוץ וחלמון מבפנים טהורה ואפילו הכי אין לוקחין אותם מן הגוים אלא אם כן יאמר של עוף פלוני טהור הם אבל על הסימנים אין לסמוך דאיכא דעורבא דדמיא לדיונ' דסימנין לאו דאורייתא אך עת' אין מצוין בינינו ביצי עוף טמא לפיכך הולכים אחר הרוב ואין חוששין לביצת טריפה: ולביצים שיש בהם דם: ואוכלין מפת של עכו"ם שיש בו בצים ואין לחוש לבישולי עכו"ם מפני הבצים כי הקמח עיקר אחר שנתערבו ואינן בעין אבל בפשטי"דא של דגים ודאי אסו': ולפיכך דאין מוכרים ביצים אסורות לגוים ואפי' טרופות בקערה אלא אם כן אוכלם בפנינו או יבשלם שמא יתנה לתוך הפת: כי מה שהתירו חכמים למכור בצים טרופות: היינו בימיהם שלא היו אוכלים פת של עכו"ם. ואם נתבשלו בצים דעוף טמא עם טהורים מותרים: ואם הטמאין קלופים אסורים גם האחרים: וביצה שיש בה אפרוח שנתבשלה עם אחרות לעולם אסורין כולם : וביצה שהוציאוה בכח מן התרנגולת כמו שהיא חיה מותרת ואין בה משום אבר מן החי וזו היא ששנינו גיעולי ביצים מותרין :

207 ספר מצוות גדול פתח ↗

שלא לאכול עוף טמא שנ' את אל תשקצו מן העוף לא יאכלו:

207 ספר המצוות לרס"ג פתח ↗

וְהָעוֹף

1 שלא לאכול עוף טמא דכתיב ואת אלה תשקצו מן העוף. שם

207 משנה תורה, מצוות לא תעשה פתח ↗

שלא לאכול עוף טמא, שנאמר "ואת אלה תשקצו מן העוף, לא ייאכלו" ויקרא יא,יג.

207 ספר החינוך פתח ↗

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל עוֹף טָמֵא – שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל עוֹף טָמֵא, שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא יא יג וְאֶת אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן הָעוֹף לֹא יֵאָכְלוּ וְגוֹ'. מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁכָּתַבְנוּ בְּמַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת מצוה עג, וקמז. מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה חולין נט א סִימָנֵי בְּהֵמָה וְחַיָּה נֶאֶמְרוּ מִן הַתּוֹרָה, כְּלוֹמַר שֶׁהֵן מְפֹרָשִׁין בַּתּוֹרָה, וְהֵן פַּרְסָה חֲלוּקָה לְגַמְרֵי, כְּמוֹ הַשּׁוֹר וְהַכֶּבֶשׂ, וּמַעֲלֶה גֵּרָה. וְסִימָנֵי הָעוֹף לֹא נֶאֶמְרוּ לְפִי שֶׁהַתּוֹרָה פֵּרְשָׁה לָנוּ בְּשֵׁם כָּל הַטְּמֵאִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכֵיוָן שֶׁכֵּן הוּא, אֵין צֹרֶךְ לִכְתֹּב סִימָנֵיהֶן, כִּי כָּל עוֹף הַנִּמְצָא בָּעוֹלָם חוּץ מֵהֶם, הוּא כָּשֵׁר. וּמִכָּל מָקוֹם מִפְּנֵי שֶׁכָּל אוֹתָן מִינִין שֶׁהוֹדִיעַתְנוּ הַתּוֹרָה אֵין כָּל אָדָם בָּקִי בָּהֶן, הוֹדִיעוּנוּ חֲכָמִים סִימָנִין בָּהֶם כְּדֵי שֶׁיַּכִּיר אוֹתָן כָּל אָדָם וְיוּכַל לֶאֱכֹל מִן הָעוֹפוֹת אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר אֲפִלּוּ אֶחָד מִכָּל הַמִּינִין הַטְּמֵאִים הַמְּפֹרָשִׂים בַּכָּתוּב. נִמְצָא לְפִי דְּבָרֵינוּ, שֶׁכָּל הַמַּכִּיר יָפֶה כָּל הַמְּנוּיִן בַּתּוֹרָה שֶׁהֵן עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִינִין, יָכוֹל לֶאֱכֹל מִכָּל עוֹף אַחֵר שֶׁיִּמְצָא, כֵּיוָן שֶׁאָמְרוּ שֶׁכָּל עוֹף שֶׁלֹּא נִזְכַּר בְּמִנְיָן הַטְּמֵאִים בַּתּוֹרָה, כָּשֵׁר. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שם סג ב גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁעוֹפוֹת טְהוֹרִים מְרֻבִּים עַל הַטְּמֵאִים לְפִיכָךְ פֵּרַט הַטְּמֵאִים. כְּלוֹמַר פֵּרַט כָּל הַטְּמֵאִים שֶׁבָּעוֹלָם, כֵּן הוּא הַפֵּרוּשׁ לְפִי דַּעַת רֹב הָרַבָּנִים. כִּי כָּל הַטְּמֵאִין שֶׁבָּעוֹלָם הֻזְכְּרוּ בַּתּוֹרָה. וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַכִּירָן אָמְרוּ חֲכָמִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שם נט א שֶׁאֵלּוּ סִימָנֵיהֶם כָּל עוֹף הַדּוֹרֵס, בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא מִמִּינֵי הַטְּמֵאִים שֶׁבַּתּוֹרָה וּפֵרוּשׁ דּוֹרֵס כְּלוֹמַר שֶׁנּוֹעֵץ הַצִּפָּרְנַיִם עַל עוֹף אַחֵר וּמֵטִיל בּוֹ אֶרֶס כְּמִנְהַג הַנֵּץ וּשְׁאָר הָעוֹפוֹת שֶׁצָּדִין בָּהֶן בְּנֵי אָדָם. וְיֵשׁ שֶׁאֵינוֹ דּוֹרֵס וְהוּא גַּם כֵּן מִמִּינֵי הַטְּמֵאִים. וְאָמְרוּ לָנוּ חֲכָמִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שם סב א דֶּרֶךְ כְּלָל, שֶׁכָּל שֶׁיֵּשׁ בְּגוּפוֹ שְׁלֹשָׁה סִימָנִין אֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֶצְבַּע יְתֵרָה, וְהוּא הָאֶצְבַּע הַגָּדוֹל שֶׁיּוֹצֵא יוֹתֵר מִשְּׁאָר הָאֶצְבָּעוֹת, וְזֶפֶק, הוּא מָקוֹם רָחָב בְּסוֹף הַוֶּשֶׁט, שֶׁמְּקַבֵּץ הָעוֹף שָׁם הַמַּאֲכָל בִּתְחִלַּת הָאֲכִילָה, וְקֻרְקְבָן נִקְלָף, וְהוּא הַמָּקוֹם הַטּוֹחֵן בּוֹ הָעוֹף הַמַּאֲכָל הַנִּקְרָא בְּלַעַז ונטראי, וְיֵשׁ לוֹ עוֹר דַּק בְּתוֹךְ הַבָּשָׂר לִפְנִים, וְאוֹתוֹ הָעוֹר נִקְלַף מִמִּקְצָת הָעוֹפוֹת, מִכֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ לָעוֹף שְׁלֹשָׁה סִימָנִין אֵלּוּ בְּיָדוּעַ שֶׁאֵינוֹ מִמִּין הַטְּמֵאִים וּמֻתָּר. שְׁנֵי כְּלָלִים אֵלּוּ שֶׁכָּלַלְנוּ, אֶחָד לְאִסּוּר וְאֶחָד לְהֶתֵּר כָּל עוֹף שֶׁהֵן בּוֹ אֵין צָרִיךְ שׁוּם אָדָם לִשְׁאֹל עָלָיו לְבָקִי בְּעוֹפוֹת, אֶלָּא יֶאֱסֹר הָאָסוּר וְיַתִּיר הַמֻּתָּר מִיָּד, שֶׁאֵין בָּזֶה פִּקְפּוּק. וְנִמְצָא לְפִי כְּלָל זֶה, שֶׁאַרְבָּעָה סִימָנֵי טָהֳרָה הֵן בָּעוֹפוֹת, וְאֵלּוּ הֵן אֵינוֹ דּוֹרֵס, וְאֶצְבַּע יְתֵרָה, וְזֶפֶק, וְקֻרְקְבָן נִקְלָף. וּכְבָר כָּלַלְנוּ שֶׁכָּל עוֹף שֶׁנִּמְצָא חָסֵר אֶחָד מֵהֶם וְהוּא הַמְיֻחָד שֶׁבָּהֶן, דְּהַיְנוּ אֵינוֹ דּוֹרֵס, כְּלוֹמַר שֶׁיִּהְיֶה דּוֹרֵס, שֶׁהוּא טָמֵא לְעוֹלָם וְאֵינוֹ צָרִיךְ לִבְדֹּק בּוֹ דָּבָר אַחֵר. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם חָסֵר מִכֻּלָּן. שֶׁאֵין בּוֹ אֲפִלּוּ אֶחָד מִסִּימָנֵי טָהֳרָה אֵלּוּ שֶׁאָסוּר. שֶׁהֲרֵי אֲפִלּוּ הָאֶחָד הַמְיֻחָד לְבַד יֵאָסֵר, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ כָּל שֶׁכֵּן אִם חָסֵר מִכֻּלָּן. וְהַנֶּשֶׁר הוּא גַּם כֵּן שֶׁאֵין בּוֹ אֶחָד מִכָּל סִימָנֵי טָהֳרָה. נִמְצָא עוֹף חָסֵר מִן הַשְּׁנַיִם, כְּלוֹמַר שֶׁיִּהְיוּ בּוֹ שְׁנֵי סִימָנֵי טָהֳרָה לְבַד וְיַחְסְרוּ מִמֶּנּוּ הַשְּׁנַיִם הָאֲחֵרִים. וְהָאֶחָד מִן הַשְּׁנַיִם שֶׁל טָהֳרָה שֶׁיִּמָּצְאוּ בּוֹ יִהְיֶה שֶׁאֵינוֹ דּוֹרֵס, כָּל עוֹף שֶׁהוּא כֵּן, הוּא טָהוֹר לֶאֱכֹל לְכָל מִי שֶׁמַּכִּיר עוֹרֵב וְכָל מִין עוֹרֵב, לְפִי שֶׁאֵין בְּכָל מִין הַטְּמֵאִים שֶׁיִּהְיֶה כֵּן כִּי אִם עוֹרֵב וּמִינוֹ שֶׁהוּא כֵּן שֶׁאֵינוֹ דּוֹרֵס וְיֵשׁ לוֹ סִימָן אֶחָד בְּגוּפוֹ מִסִּימָנֵי הַטָּהֳרָה, וְסִימָן זֶה שֶׁל טָהֳרָה אֵינוֹ קָבוּעַ בְּכָל מִין הָעוֹרֵב אֶלָּא יֵשׁ בְּמִין הָעוֹרֵב שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֶצְבַּע יְתֵרָה וְאֵינוֹ דּוֹרֵס, וְיֵשׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ זֶפֶק וְאֵינוֹ דּוֹרֵס, וְיֵשׁ שֶׁקֻּרְקְבָנוֹ נִקְלָף וְאֵינוֹ דּוֹרֵס. כְּלָל הַדָּבָר, כִּי בְּמִינוֹ יִמָּצְאוּ שְׁנֵי הַסִּימָנִים אֵלּוּ שֶׁל טָהֳרָה וְלֹא בְּמִין אַחֵר, כֵּן פֵּרְשׁוּ קְצָת מִן הַמְּפָרְשִׁים. וְיֵשׁ שֶׁאָמְרוּ כִּי לָעוֹרֵב שְׁנֵי סִימָנֵי טָהֳרָה בְּגוּפוֹ מִלְּבַד שֶׁאֵינוֹ דּוֹרֵס. נִמְצָא עוֹף חָסֵר הַשְּׁלֹשָׁה סִימָנֵי טָהֳרָה וְלֹא יִשָּׁאֵר לוֹ כִּי הָאֶחָד הַמְיֻחָד, וְהוּא שֶׁאֵינוֹ דּוֹרֵס, טָהוֹר לְעוֹלָם, לְפִי שֶׁאֵין בְּכָל הָעוֹפוֹת הַטְּמֵאִים, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּגוּפָם אֶחָד מִכָּל סִימָנֵי הַטָּהֳרָה אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ דּוֹרֵס חוּץ מִפֶּרֶס וְעָזְנִיָּה שֶׁהֵן כֵּן. וְהֵן אֵינָם מְצוּיִין בַּיִּשּׁוּב, וּמִכֵּיוָן שֶׁאֵינָן מְצוּיִין בַּיִּשּׁוּב, אֵין לְסַפֵּק בָּהֶן. וְיֵשׁ מִן הַמְּפָרְשִׁים שֶׁאָמְרוּ, כִּי לְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לֹא הָיוּ מְצוּיִין, אֲבָל עַכְשָׁו מְצוּיִין הֵן, וְקוֹרֵא אֲנִי עֲלֵיהֶן קהלת ז טז אַל תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה. כִּי הֵם אָמְרוּ דְּלָא שְׁכִיחִי בַּיִּשּׁוּב, כְּלוֹמַר שֶׁמַּרְחִיקִין הֵם לְעוֹלָם מִמְּקוֹמוֹת הַיִּשּׁוּב, וּמִכֵּיוָן שֶׁטִּבְעָם כֵּן, הָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת שם א ד, וְהַדִּין שָׁוֶה בְּכָל זְמַן. נִמְצְאוּ בְּגוּפוֹ שְׁלֹשָׁה סִימָנֵי הַטָּהֳרָה, וְהֵם אֶצְבַּע יְתֵרָה וְזֶפֶק וְקֻרְקְבָן נִקְלָף, בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא כָּשֵׁר, וְגַם הָרְבִיעִי הוּא בּוֹ כֵּן. כְּלוֹמַר שֶׁאֵינוֹ דּוֹרֵס, שֶׁאֵין בָּעוֹלָם עוֹף בִּשְׁלֹשָׁה סִימָנִים אֵלּוּ שֶׁיִּהְיֶה דּוֹרֵס, וְאֵין צָרִיךְ לִבְדֹּק אַחֲרָיו כְּלָל, אֶלָּא שֶׁיֹּאכְלֶנּוּ מִיָּד. אֲבָל נִמְצְאוּ בּוֹ שְׁלֹשָׁה סִימָנֵי טָהֳרָה וְיִהְיֶה אֶחָד מִן הַשְּׁלֹשָׁה שֶׁאֵינוֹ דּוֹרֵס בָּזֶה וַדַּאי יֵשׁ לְסַפֵּק, כִּי רֹב הַטְּמֵאִים הֵם כֵּן שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שְׁלֹשָׁה סִימָנֵי טָהֳרָה כָּאֵלּוּ, וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לִשְׁאֹל עַל עוֹף כָּזֶה אִם אֵינוֹ מַכִּיר כָּל הַטְּמֵאִים הַמְּנוּיִים בַּתּוֹרָה. נִמְצָא לְפִי דְּבָרֵינוּ, שֶׁכָּל עוֹף שֶׁיְּסֻפַּק עָלֵינוּ אִם טָמֵא אוֹ טָהוֹר, יִהְיֶה עַל כָּל פָּנִים בִּשְׁנֵי צְדָדִים שֶׁיִּהְיוּ לוֹ שְׁלֹשָׁה סִימָנֵי טָהֳרָה, וְהָאֶחָד מֵהֶם אֵינוֹ דּוֹרֵס, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁיֵּשׁ לְסַפְּקוֹ בְּרֹב מִינֵי הַטְּמֵאִים, אוֹ שֶׁיִּהְיוּ לוֹ שְׁנֵי סִימָנֵי טָהֳרָה וְאֶחָד מֵהֶם אֵינוֹ דּוֹרֵס שֶׁיֵּשׁ לְסַפְּקוֹ בָּעוֹרֵב וּמִינָיו, אֲבָל כָּל שְׁאָר הַצְּדָדִין אֵינוֹ בָּא לִידֵי הַסָּפֵק אֶלָּא נָדִין אוֹתוֹ אוֹ בְּטָהוֹר אוֹ בְּטָמֵא מִיָּד. שִׁית דַּעְתְּךָ בַּדָּבָר כִּי כֵן הוּא לְפִי כְּלָלֵנוּ זֶה. וּכְלָל זֶה כָּתַבְנוּ אוֹתוֹ לְפִי סְבָרַת קְצָת הַמְּפָרְשִׁים, כִּי הַרְבֵּה פֵּרוּשִׁים נִתְפָּרְשׁוּ בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ שֶׁל עוֹפוֹת, וְכָל הָעוֹפוֹת הַמְּסֻפָּקִים אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה חולין סד ב שֶׁהֵן נֶאֱכָלִים בְּמָסֹרֶת, כְּלוֹמַר שֶׁאִם קִבְּלוּ בְּנֵי הַמָּקוֹם וְנָהֲגוּ בִּפְשִׁיטוּת לְאָכְלוֹ בְּחֶזְקַת טָהוֹר, שֶׁאֵין לְפַקְפֵּק עָלָיו כְּלָל וְאֵין צָרִיךְ לְבָדְקוֹ. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ בְּפֶרֶק שְׁלִישִׁי מֵחֻלִּין י"ד סימן פ"ב. וְנוֹהֶגֶת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת. וְעוֹבֵר עָלֶיהָ וְאָכַל כַּזַּיִת מֵעוֹף טָמֵא בְּמֵזִיד לוֹקֶה, בְּשׁוֹגֵג פָּטוּר.

« ספר מצוות קטן Introduction ספר מצוות קטן א׳ »