ספר מצוות קטן, רמזים ר׳

מהדורה: עמודי הגולה, קאפוסט תק"פ

« ספר מצוות קטן Introduction ספר מצוות קטן א׳ »

200 ספר מצוות קטן פתח ↗

רמב"ם הלכות מאכלות אסורות פ"ה: סמ"ג לאוין סימן קלו טור י"ד סימן ב: שלא לאכול אבר מן החי דכתיב בראשית ט׳:ד׳ אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו ואמ' רבא צריך שיהי' בו כזית בשר גידין עצמות כזית בין הכל: דאכילה כתיב ביה: ואם אינו שלם אינו חייב: ובהמה המקשה לילד והוציא עובר את ידו לחוץ בין החזירה בין שלא החזירה ושחט האם האבר אסור כאבר מן החי אך אזהרתו משום בשדה טריפה:

200 ספר מצוות גדול פתח ↗

שלא לאכול אבר מן החי שנאמ' לא תאכל הנפש עם הבשר שם ברנו דין עובר הנמצא בבהמה לעניין חלבו וגידו ודמו.

200 ספר המצוות לרס"ג פתח ↗

טֶרֶף אֵבֶר מִן הֶחָי

1 ואלו הלאוין שלא לאכול אבר מן החי דכתיב אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו. בראשית ט

200 משנה תורה, מצוות לא תעשה פתח ↗

שלא לאכול אבר מן החי, שנאמר "לא תאכל הנפש, עם הבשר" דברים יב,כג.

200 ספר החינוך פתח ↗

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל אֵבֶר מִן הַחַי – שֶׁנִּמְנַעְנוּ שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל אֵבֶר מִן הַחַי, כְּלוֹמַר אֵבֶר שֶׁנֶּחְתַּךְ מִבַּעַל חַיִּים בְּעוֹדֶנּוּ חַי, וְעַל זֶה נֶאֱמַר דברים יב כג וְלֹא תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר, וְכֵן אָמְרוּ וְלֹא תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר זֶה אֵבֶר מִן הַחַי, וְאָמְרִינַן בְּמַסֶּכֶת חֻלִּין קב, ב אָכַל אֵבֶר מִן הַחַי וּבָשָׂר מִן הַחַי לוֹקֶה שְׁתַּיִם, לְפִי שֶׁיֵּשׁ עַל זֶה שְׁנֵי לָאוִין, הָאֶחָד זֶה שֶׁזָּכַרְנוּ, וְהַשֵּׁנִי שמות כב ל וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה שֶׁהוּא לֹא תַעֲשֶׂה בְּאוֹכֵל בָּשָׂר מִן הַחַי, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּמִצְוַת שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל הַטְּרֵפָה מצוה עג. וְנִכְפְּלָה הָאַזְהָרָה בְּאֵבֶר מִן הַחַי בְּמָקוֹם אַחֵר בְּפָרָשַׁת נֹחַ, שֶׁנֶּאֱמַר ט ד אַךְ בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ. מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. כְּדֵי שֶׁלֹּא נְלַמֵּד נַפְשֵׁנוּ בְּמִדַּת הָאַכְזָרִיּוּת, שֶׁהִיא מִדָּה מְגֻנָּה בְּיוֹתֵר, וּבֶאֱמֶת שֶׁאֵין אַכְזָרִיּוּת בָּעוֹלָם גָּדוֹל מִמִּי שֶׁיַּחְתֹּךְ אֵבֶר אוֹ בָּשָׂר מִבַּעַל חַיִּים בְּעוֹדֶנּוּ חַי לְפָנָיו וְיֹאכְלֶנּוּ. וּכְבָר כָּתַבְתִּי כַּמָּה פְּעָמִים הַתּוֹעֶלֶת הַגָּדוֹל לָנוּ בִּקְנוֹתֵנוּ הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת וְנִתְרַחֵק מִן הָרָעוֹת כִּי הַטּוֹב יִדְבַּק בְּטוֹב. וְהָאֵל הַטּוֹב חָפֵץ לְהֵטִיב, וְלָכֵן יְצַוֶּה עַמּוֹ לִבְחֹר בַּטּוֹב. זֶהוּ דַּרְכִּי בְּרֹב הַמִּצְוֹת עַל צַד הַפְּשָׁט. מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שם קא, ב שֶׁאִסּוּר אֵבֶר מִן הַחַי נוֹהֵג בִּבְהֵמָה חַיָּה וָעוֹף בִּטְהוֹרִים, אֲבָל לֹא בִּטְמֵאִים. וּמָה שֶׁאָמְרוּ רמב"ם מאכלות אסורות ה, ב ג שֶׁאֶחָד אֵבֶר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בָּשָׂר וְגִדִּים וַעֲצָמוֹת, כְּגוֹן הַיָּד וְהָרֶגֶל, וְאֶחָד אֵבֶר שֶׁאֵין בּוֹ עֶצֶם, כְּגוֹן הַלָּשׁוֹן וְהַבֵּיצִים וְהַטְּחוֹל וְהַכְּלָיוֹת וְהַלֵּב, וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן בְּאִסּוּר זֶה, אֶלָּא שֶׁהָאֵבֶר שֶׁאֵין בּוֹ עֶצֶם, בֵּין שֶׁנֶּחְתַּךְ כֻּלּוֹ, בֵּין שֶׁנֶּחְתַּךְ מִקְצָתוֹ הֲרֵי זֶה אָסוּר מִשּׁוּם אֵבֶר מִן הַחַי. וְהָאֵבֶר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֶצֶם, אֵינוֹ חַיָּב מִשּׁוּם אֵבֶר מִן הַחַי עַד שֶׁיִּפְרֹשׁ כִּבְרִיָּתוֹ, בָּשָׂר וְגִידִים וַעֲצָמוֹת, אֲבָל אִם פֵּרֵשׁ מִן הַחַי הַבָּשָׂר בִּלְבַד חַיָּב מִשּׁוּם טְרֵפָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְלֹא מִשּׁוּם אֵבֶר מִן הַחַי. הָאוֹכֵל מֵאֵבֶר מִן הַחַי כַּזַּיִת לוֹקֶה עָלָיו, וַאֲפִלּוּ אָכַל אֵבֶר שָׁלֵם אִם יֵשׁ בּוֹ כַּזַּיִת חַיָּב, פָּחוֹת מִכַּזַּיִת פָּטוּר. חָתַךְ מִן הָאֵבֶר כִּבְרִיָּתוֹ בָּשָׂר וְגִידִים וַעֲצָמוֹת כַּזַּיִת וַאֲכָלוֹ לוֹקֶה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ בָּשָׂר אֶלָּא כָּל שֶׁהוּא, אֲבָל אִם הִפְרִיד הָאֵבֶר אַחַר שֶׁתְּלָשׁוֹ מִן הַחַי, וְהִפְרִישׁ הַבָּשָׂר מִן הַגִּידִין וּמִן הָעֲצָמוֹת אֵינוֹ לוֹקֶה, עַד שֶׁיֹּאכַל כַּזַּיִת מִן הַבָּשָׂר לְבַדּוֹ, וְאֵין הָעֲצָמוֹת וְהַגִּידִין מִצְטָרְפִין בּוֹ לְכַזַּיִת, מֵאַחַר שֶׁשִּׁנָּה בְּרִיָּתוֹ. חִלְּקוֹ לְאֵבֶר זֶה וַאֲכָלוֹ מְעַט מְעַט, אִם יֵשׁ בְּמַה שֶׁאָכַל כַּזַּיִת בָּשָׂר חַיָּב, וְאִם לָאו פָּטוּר רמב"ם שם ה"ד. לָקַח כַּזַּיִת מִן הָאֵבֶר כִּבְרִיָּתוֹ בָּשָׂר גִּידִין וַעֲצָמוֹת וַאֲכָלוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁנֶּחְלַק בְּפִיו קֹדֶם שֶׁבְּלָעוֹ חַיָּב, לְפִי שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ אֲכִילָה. תָּלַשׁ אֵבֶר מִן הַחַי וְנִטְרְפָה בִּנְטִילָתוֹ וַאֲכָלוֹ, חַיָּב שְׁתַּיִם, מִשּׁוּם אֵבֶר מִן הַחַי, וּמִשּׁוּם טְרֵפָה, שֶׁהֲרֵי שְׁנֵי הָאִסּוּרִין בָּאִין כְּאֶחָד, וְכֵן הַתּוֹלֵשׁ חֵלֶב מִן הַחַי וַאֲכָלוֹ, לוֹקֶה שְׁתַּיִם, מִשּׁוּם אֵבֶר מִן הַחַי, וּמִשּׁוּם חֵלֶב. תָּלַשׁ חֵלֶב מִן הַטְּרֵפָה וַאֲכָלוֹ לוֹקֶה שָׁלֹשׁ. בָּשָׂר הַמְּדֻלְדָּל בַּבְּהֵמָה וְאֵבֶר הַמְּדֻלְדָּל בָּהּ אִם אֵינוֹ יָכוֹל לַחְזֹר וְלִחְיוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פֵּרַשׁ אֶלָּא שֶׁנִּשְׁחֲטָה, אָסוּר, וְאֵין לוֹקִין עָלָיו, וְאִם מֵתָה הַבְּהֵמָה רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִלּוּ נָפַל מֵחַיִּים, לְפִיכָךְ לוֹקִין עָלָיו מִשּׁוּם אֵבֶר מִן הַחַי, אֲבָל הַיָּכוֹל לַחְזֹר וְלִחְיוֹת, אִם נִשְׁחֲטָה הַבְּהֵמָה הֲרֵי זֶה מֻתָּר. אִם נִשְׁמַט אֵבֶר מִן הַחַי, אוֹ מִעֲכוֹ, אוֹ דָּכוּ, כְּגוֹן: הַבֵּיצִים שֶׁמִּעֵךְ אוֹתָן אוֹ נִתְּקָן הֲרֵי זֶה אֵינוֹ אָסוּר מִן הַתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ בּוֹ מִקְצָת חַיִּים, וּלְפִיכָךְ אֵין מַסְרִיחַ, וְאַף עַל פִּי כֵן, אָסוּר לְאָכְלוֹ מִמִּנְהָג שֶׁנָּהֲגוּ יִשְׂרָאֵל מִקֶּדֶם, שֶׁהֲרֵי הוּא דּוֹמֶה לְאֵבֶר מִן הַחַי. עֶצֶם שֶׁנִּשְׁבַּר, אִם הָיָה הַבָּשָׂר חוֹפֶה רֹב עָבְיוֹ שֶׁל עֶצֶם הַנִּשְׁבָּר וְרֹב הֶקֵּף הַשֶּׁבֶר הֲרֵי זֶה מֻתָּר, וְאִם יָצָא הָעֶצֶם לַחוּץ הֲרֵי הָאֵבֶר אָסוּר, וּכְשֶׁיִּשְׁחֹט הַבְּהֵמָה אוֹ הָעוֹף יַחְתֹּךְ הָאֵבֶר וּמִמָּקוֹם הַשֶּׁבֶר מְעַט וְיַשְׁלִיכֶנּוּ, וְהַשְּׁאָר מֻתָּר. נִשְׁבַּר הָעֶצֶם וְהָיָה הַבָּשָׂר חוֹפֶה אֶת רֻבּוֹ אִם הָיָה אוֹתוֹ הַבָּשָׂר מְרֻסָּס שֶׁנִּתְאַכֵּל כְּבָשָׂר שֶׁהָרוֹפֵא גּוֹרְדוֹ, אוֹ שֶׁהָיָה הַבָּשָׂר שֶׁעָלָיו נְקָבִים נְקָבִים, אוֹ שֶׁנִּסְדַּק הַבָּשָׂר, אוֹ שֶׁנִּגְרַד כְּמִין טַבַּעַת, אוֹ שֶׁנִּגְרַד הַבָּשָׂר מִלְּמַעְלָה עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאַר עַל הַבָּשָׂר אֶלָּא כִּקְלִפָּה, אוֹ שֶׁנִּתְאַכֵּל הַבָּשָׂר לְמַטָּה מִכָּל הָעֶצֶם שֶׁנִּשְׁבַּר, עַד שֶׁנִּמְצָא הַבָּשָׂר הַחוֹפֶה, אֵינוֹ נוֹגֵעַ בָּעֶצֶם, בְּכָל אֵלּוּ מוֹרִין לְאִסּוּר, עַד שֶׁיִּתְרַפֵּא הַבָּשָׂר, וְאִם אָכַל מִכָּל אֵלּוּ מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת. הַמּוֹשִׁיט יָדוֹ לִמְעֵי הַבְּהֵמָה וְחָתַךְ מִן הַטְּחוֹל וּמִן הַכְּלָיוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן וְהִנִּיחַ הַחֲתִיכוֹת תּוֹךְ מֵעֶיהָ וְאַחַר כָּךְ שְׁחָטָהּ, הֲרֵי אוֹתָן הַחֲתִיכוֹת אֲסוּרוֹת מִשּׁוּם אֵבֶר מִן הַחַי וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ. אֲבָל אִם חָתַךְ מִן הָעֻבָּר שֶׁבְּמֵעֶיהָ וְלֹא הוֹצִיאוֹ, וְאַחַר כָּךְ שְׁחָטָהּ הֲרֵי חֲתִיכוֹת הָעֻבָּר מֻתָּרוֹת, הוֹאִיל וְלֹא יָצָא. וְנוֹהֵג אִסּוּר זֶה בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת, וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְאָכַל אֵבֶר מִן הַחַי אוֹ כַּזַּיִת מִמֶּנּוּ, בָּעִנְיָן שֶׁזָּכַרְנוּ חַיָּב מַלְקוּת. וְזֹאת אַחַת מִן הַשֶּׁבַע מִצְוֹת שֶׁהֵן עַל כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם בִּכְלָל, אֲבָל מִכָּל מָקוֹם חִלּוּק יֵשׁ בִּפְרָטֵי הַמִּצְוָה בֵּין יִשְׂרָאֵל לִשְׁאָר הָאֻמּוֹת, וְהַכֹּל כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּסֵדֶר וַיִּשְׁמַע יַתְרוּ מצוה כו. וּמִן הַדּוֹמֶה, שֶׁהַחִיּוּב לִשְׁאָר הָאֻמּוֹת בְּאֵבֶר מִן הַחַי בֵּין בִּטְהוֹרִים בֵּין בִּטְמֵאִים, וְכֵן הוֹרָה זָקֵן עי' רמב"ם הל' מלכים ט יג.

« ספר מצוות קטן Introduction ספר מצוות קטן א׳ »