ספר מצוות קטן, רמזים קפ״ב

מהדורה: עמודי הגולה, קאפוסט תק"פ

« ספר מצוות קטן Introduction ספר מצוות קטן א׳ »

182 ספר מצוות קטן פתח ↗

רמב"ם הלכות נערה פ"א סמ"ג עשין סימן נד ולאוין סימן פד טור אה"ע סי' קעז לישא אנוסתו דכתיב דברים כ״ב:כ״ט ולו תהיה לאשה תחת אשר ענה פי' אם אינה אסורה לו: וסתם שדה הוי אונס וסתם עיר הוי פתוי ומה בין אונס למפתה שהמאנס נושא' בעל כרחו אפי' חגרת אפי' סומא והמפתה אינו כונס אלא מרצונו ומאנס משלם קנס עם הנשואין ומפתה לכשלא יכנוס אבל כנסה כותב לה כתובה ודיו ומאנס משלם צער ומפתה אינו משלם צער ואין חייב עדי שתהא נערה בתול' אבל בוגרת או בעולה לא: וקטנה מבת שלש שנים ויום אחד עד י"ב שנים וחצי יש לה קנס: וקנס שוה בכל אדם אבל בושת ופגם צריך אומד ב"ד: בושת הכל לפי המביי' והמתבייש ופגם רואין כאילו הית' שפחה לימכ' לאיש אחד שעש' לו עבדו קורת רוח כמה הי' נותן בה יותר אם הית' בתול' משהית' בעולה: ויתומ' יש לה קנס וקנס' לעצמה: אך אם יש לה אב קנס' לאביה וכן בושת ופגם וצער עשר בנות הן שאין להם קנס ואלו הן בוגרת והממאנת והמגורשת מן הנשואין והאילונית: והשוטה וחרשת והגיורת והשבוייה ומשוחררת: ומי שיצא עליה שם רע בילדותם שבאו ב' והעידו שתבעה אותם לזנות עמה וחייבי כריתות וחייבי מיתות ב"ד וכל השאר יש להם קנס ואין אדם משלם קנס בכל מקום בהודאות פיו אלא ע"פ עדים אבל משלם הוא בושת ופגם וצער בהודאת פיו ותנן ואלו נערות פסולות שיש להם קנס. הבא על הממזרת ועל הנתינ' ועל הכותית כדברי האומר כותיים גרי אמת הם: הבא על השבויה ועל הגיורת ועל השפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו פחותית מבנות ג' שנים ויום אחד. הבא על אחותו ועל אחות אביו ואחות אמו ואחות אשתו ואשת אחיו ואשת אחי אביו והנדה אף על פי שהם בכרת אין בהם מיתת ב"ד. ואע"ג שדיני קנסות אין נוהגי' עתה בינינו הכי הלכתא דאי תפס לא מפקינן מיניה ומ"מ גם עתה מכריחין את האונס לקחת לאשה אם היא ואביה רוצים אך שתהיה מן הכשרות לבוא בקהל ואם יש לו אשה ויש חרם באיי הים עתה שלא ליקח ב' נשים מנדין אותו עד שיתן לה נדוניא להשיאה להגון לה:

182 ספר מצוות גדול פתח ↗

שישא האונס את אנוסתו עם שאר דינים שנאמר תצא ולו תהיה לאשה:

182 ספר המצוות לרס"ג פתח ↗

וְהָאוֹנֵס

1 ואלו מצות התלוין בנישואין: לישא אנוסתו דכתיב ולו תהיה לאשה. דברים כב

182 משנה תורה, מצוות עשה פתח ↗

לישא אונס שנאמר: "ולו תהיה לאישה" דברים כב,כט.

182 ספר החינוך פתח ↗

מִצְוָה עַל הָאוֹנֵס שֶׁיִּשָּׂא אֲנוּסָתוֹ – שֶׁנִּצְטַוָּה הָאוֹנֵס נַעֲרָה בְּתוּלָה שֶׁיִּשָּׂא אוֹתָהּ לְאִשָּׁה וְשֶׁיִּתֵּן לְאָבִיהָ חֲמִשִּׁים כֶּסֶף, שֶׁנֶּאֱמַר דברים כב כט וְנָתַן הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִמָּהּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה חֲמִשִּׁים כָּסֶף. מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. כְּדֵי לְיַסֵּר הַנְּבָלִים מִן הַמַּעֲשֶׂה הָרַע הַזֶּה וְשֶׁלֹּא יִהְיוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל כְּהֶפְקֵר, שֶׁאִם יַחְשֹׁב הָאוֹנֵס לְמַלֹּאת נַפְשׁוֹ בָּהּ וְיֵלֵךְ לוֹ, יֵקַל בְּעֵינָיו לַעֲשׂוֹת כֵּן פְּעָמִים הַרְבֵּה, אֲבָל אִם בְּדַעְתּוֹ שֶׁתִּהְיֶה קְשׁוּרָה עִמּוֹ וּמֻטֶּלֶת עָלָיו כָּל יָמָיו לְחִיּוּב שְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה, וַאֲפִלּוּ אִם יָקוֹץ בָּהּ לֹא יִהְיֶה לוֹ רְשׁוּת לְגָרְשָׁהּ לְעוֹלָם, וְשֶׁיִּתְחַיֵּב לִתֵּן לְאָבִיהָ חֲמִשִּׁים כֶּסֶף, מִיָּד בֶּאֱמֶת יִכְבֹּשׁ יִצְרוֹ וְיִמָּנַע מֵעֲשׂוֹת הַנְּבָלָה עִם הַקְּנָס הַזֶּה. וְגַם יֵשׁ בָּזֶה קְצָת תַּנְחוּמִין עַל הָעֲנִיָּה הַמְּבֻיֶּשֶׁת שֶׁתִּשָּׁאֵר עִמּוֹ לְעוֹלָם, פֶּן יְבַיְּשֶׁנָּה אִישׁ אַחֵר בַּדָּבָר הָרַע שֶׁאֵרַע לָהּ, וּפִקּוּדֵי יְיָ יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב תהלים יט, ט. מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. כָּתַב הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה נערה בתולה א, ג ה כָּל הַנִּבְעֶלֶת בַּשָּׂדֶה בְּחֶזְקַת אֲנוּסָה, וְכָל הַנִּבְעֶלֶת בָּעִיר בְּחֶזְקַת פִּתּוּי, עַד שֶׁיָּעִידוּ עֵדִים שֶׁהִיא אֲנוּסָה. וְאָמְרוּ חֲכָמִים כתובות לט, ב, שֶׁהָאֲנוּסָה שֶׁלֹּא רָצְתָה הִיא אוֹ אָבִיהָ שֶׁתִּנָּשֵׂא לוֹ אֵין כּוֹפִין אוֹתָהּ, אֲבָל לֹא רָצָה הוּא כּוֹפִין אוֹתוֹ, וַאֲפִלּוּ הִיא חִגֶּרֶת אוֹ סוּמָא וּמְצֹרַעַת, וְאֵינוֹ מוֹצִיאָה לְעוֹלָם. וְלָזוֹ אֵין לָהּ כְּתֻבָּה, דְּמָה טַעַם תִּקְּנוּ חֲכָמִים כְּתֻבָּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּהֵא הָאִשָּׁה קַלָּה בְּעֵינֵי בַּעְלָהּ לְגָרְשָׁהּ, וְזוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לְגָרְשָׁהּ. הָיְתָה הָאֲנוּסָה אֲסוּרָה עָלָיו, וַאֲפִלּוּ מֵחִיּוּב עֲשֵׂה, וַאֲפִלּוּ שְׁנִיָּה הֲרֵי זוֹ לֹא יִשָּׂאֶנָּה, וְכֵן אִם נִמְצָא בָּהּ דְּבַר זִמָּה אַחַר שֶׁכְּנָסָהּ יְגָרְשֶׁנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה, אִשָּׁה הָרְאוּיָה לוֹ. וְכָתַב הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שם ה"ח שֶׁאֵין הָאוֹנֵס אוֹ הַמְּפַתֶּה חַיָּב בִּקְנָס, עַד שֶׁיָּבוֹא עָלֶיהָ כְּדַרְכָּהּ וּבְעֵדִים, וְאֵינוֹ צָרִיךְ הַתְרָאָה. וּבִכְתֻבּוֹת פֶּרֶק רְבִיעִי מו, ב נִרְאֶה הֶפֶךְ, דִּבְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, אֵין חִלּוּק בֵּין כְּדַרְכָּהּ לְשֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ לְמַכּוֹת וְלָעֳנָשִׁין אֶלָּא בְּמוֹצִיא שֵׁם רַע בִּלְבַד. וְאֵין בָּהּ חִיּוּב קְנָס עַד שֶׁתְּהֵא בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים גְּמוּרוֹת, וּמִשָּׁלֹשׁ שָׁנִים גְּמוּרוֹת עַד שֶׁתִּבְגֹּר יֵשׁ לָהּ קְנָס. וּבוֹגֶרֶת רמב"ם אישות פ"ב ה"ב נִקְרֵאת אַחַר שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים מִשֶּׁנִּרְאָה בָּהּ סִימָן הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהֵן שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, וּבְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים אֵלּוּ נִקְרֵאת נַעֲרָה, וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שם לט, א אֵין בֵּין נַעֲרוּת לְבַגְרוּת אֶלָּא שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בִּלְבַד. וְאַחַר שֶׁבָּגְרָה רמב"ם נערה בתולה פ"א ה"ח, אֵין לָהּ קְנָס, שֶׁנֶּאֱמַר נַעֲרָה בְּתוּלָה, וּבָא עָלָיו הַפֵּרוּשׁ שם לח א בְּתוּלָה וְלֹא בְּעוּלָה, נַעֲרָה וְלֹא בּוֹגֶרֶת. וּמְמָאֶנֶת וְאַיְלוֹנִית. וְעִנְיַן סִימָנֵי הָאַיְלוֹנִית, יָדוּעַ. וְכָל שֶׁלֹּא נִרְאָה בָּהּ סִימָן הַתַּחְתּוֹן וְהִיא בַּת שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהּ סִימָנֵי אַיְלוֹנִית, בְּחֶזְקַת אַיְלוֹנִית הִיא. וּבֵין שֶׁיֵּשׁ לָהּ אָב אוֹ שֶׁאֵין לָהּ אָב יֵשׁ לָהּ קְנָס. וְעֶשֶׂר נָשִׁים מָנוּ חֲכָמִים, שֶׁאֵין לָהֶן קְנָס רמב"ם נערה בתולה פ"ג הל' ט י, וְאֵלּוּ הֵן, בּוֹגֶרֶת, מְמָאֶנֶת, מְגֹרֶשֶׁת, אַיְלוֹנִית, שׁוֹטָה, חֵרֶשֶׁת, גִּיֹּרֶת, שְׁבוּיָה, מְשֻׁחְרֶרֶת, וְהַיּוֹצֵא עָלֶיהָ שֵׁם רַע, וּשְׁאָר הַבָּנוֹת יֵשׁ לָהֶן קְנָס. וְכָל שֶׁיֵּשׁ לָהּ קְנָס יֵשׁ לָהּ בֹּשֶׁת וּפְגָם אִם נִתְפַּתְּתָה, אֲבָל אִם נֶאֶנְסָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהּ קְנָס יֵשׁ לָהּ בֹּשֶׁת, דְּלָא גָּרְעָה מֵחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ, שֶׁחַיָּב עָלָיו בַּחֲמִשָּׁה דְּבָרִים. וְהָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שם פ"ב ה"י כָּתַב, דַּאֲפִילּוּ בַּאֲנוּסָה כָּל שֶׁאֵין לָהּ קְנָס אֵין לָהּ בֹּשֶׁת, וְתָמֵהַּ אֲנִי עָלָיו. וּדְמֵי דְּבָרִים אֵלּוּ הֵן שֶׁל אָב, שֶׁהַתּוֹרָה זִכְּתָה שֶׁבַח נְעוּרִים לָאָב, וְאִם אֵין לָהּ אָב, לְעַצְמָהּ. וְיֶתֶר פְּרָטֵי הַמִּצְוָה בִּכְתֻבּוֹת בְּפֶרֶק שְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי. וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ, לְעִנְיַן הֶכְרֵחַ פִּרְעוֹן הַקְּנָס, בִּזְכָרִים בִּזְמַן הַבַּיִת, שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ בְּיָדֵינוּ לָדוּן דִּינֵי קְנָסוֹת, וּלְעִנְיַן שֶׁיִּשָּׂאֶנָּה הָאוֹנֵס אַף בַּזְּמַן הַזֶּה הִיא מִצְוָה עָלָיו, שֶׁהַנִּשּׂוּאִין מִצְוָה הִיא וְלֹא קְנָס.

« ספר מצוות קטן Introduction ספר מצוות קטן א׳ »