ספר מצוות קטן, רמזים קפ״א

מהדורה: עמודי הגולה, קאפוסט תק"פ

« ספר מצוות קטן Introduction ספר מצוות קטן א׳ »

181 ספר מצוות קטן פתח ↗

רמב"ם הלכות ברכות פ"ו סמג עשין סימן כז דף קיב טור א"ח סימן קנח: צונו הקב"ה לשמוע דברי חכמים שתקנו נט"י וסמכו דבריהם על הפסוק דברים ח לא תסור מן הדבר וגו' שאל אביך ויגדך ומים ראשונים מצוה ואמצעים רשות פי' ר"ח בין תבשיל לתבשיל ר"ל בין תבשיל של בשר לתבשיל של גבינה שאין הבשר בעין ולא הגבינה בעין ואין שם אלא טעם אבל בין תבשיל של בשר לגבינה שלאחריו חובה : ונטילת אלו האמצעיים אינם טעוני' ברכה שאין זה אלא הכשר אכילה כגון ניקור גיד וחלב ומליח תבשר:תנן מים שנפסלו משתיית בהמה כגון מים סרוחים או מלוחים או חמי טבריא פסולין לנטיל' ידים אם שאבו מהם בכלי אבל בקרקע במקומן טובלין בהן את הידים מקל וחומ' ומה כל גופו טובל בהם ידים לא כ"ש: אמנם אם נפסלו משתיית בהמה מחמת רבוי טיט המעורב בהם אין טובלין בהם והנוטל ידיו לפירות הרי זה מגסי הרוח תנו רבנן לחולין צריך ליטל ידיו עד פרק שלישי וזהו קשרי אצבעותיו המחוברין ליד כשמואל וכל דב' החוצץ בטבילה חוצץ בנטיל' כגון רובו אפי' אינו מקפיד או מעוטו ומקפי': וגרב יבש וגלד יבש שאינו מצטע' בנטילתו בין ביד בין תחת הצפורן חוצץ פוסק רבינא שנוטל אדם ידיו שחרית ומתנה עליהם כל היום כולו ודוקא היכא דלא שכיחי מיא ודוקא שחרית ודוק' שלא יטנפו ואין נוטלין לידים מן הכלי אלא א"כ באין מכח אדם ואין מטבילין תיך הכלי כגון צנור וכלי אחר אך אם אדם מעלה מן הנהר הכלי ושפך לתוך הצנור ואותו כלי מניקב בכונס משקה ומקלח מים בדרך אותו נקב לנהר וקילוח שני לצינור מותר להטביל ידיו לתוך הצינור אבל לא כל גופו: וצרי' להגביה ידיו: ואם נוטל כל יד ויד מרביעית אין צריך להגביה ידיו: ומרביעית נוטלין לידים לאחד או לשנים ואפילו לעשרה ואז צריך ליטול שתי פעמים כדברי המשנה דתנן בגיטין פ"ב הנוטל ידו אחת בשטיפ' אחת טהור' ואנו מוסיפין נטיל' אחר' קוד' כדי שלא יהא דבר חוצץ: מים ששרה בהם פת או ירקות שהדיח בהם את הכלי' פסולים אבל מים שהנחתום הדיח בהם את ידיו מחמת העיסה כשרים נפל בהם דיו או צבע ונשתנו מראיהן פסולין: כלי שניקב בכונס משקה אין נוטלים ממנו לידים: ואפילו ניקב למעלה מרביעית לפי שאין לו תורת כלי אבל אם יחדו לקבל זתים נוטלין ממנו לידים ובלבד שיחזיק רביעית מן הנקב ולמטה עד שינקב במוציא זית אבל במוציא משקה אם ניקב למטה מרביעית פסול ולמעלה כשר: רק שישפוך דרך הנקב: וכן כלי שאינו יושב אלא בסמיכה פסול: ושק וקופה אע"פ שהם מקבלין מים אין נוטלין מהן: לפי שאין עשויין לקבלת מים. ואדם שלא נטל ידיו אסור לאכול במפה כגון שישים מפה סביב ידו ויאכל גזר' שמא יגע: והלכתא אוכל מחמ' מאכיל כגון שמאכילין אותו צריך האוכל נטילת ידים אבל מאכיל אינו צריך נטילת ידים: הנוטל ידיו צריך לנגבן תחילה קודם שיאכל ואמר רבי אבהו בפרק קמא דסוטה כל האוכל בלי ניגו' ידים כאילו אוכל לחם טמא: ומים ראשונים נוטלים בין בחמי האור רק שלא תהא היד סולדת בהם בין בצונן בין על גבי כלי בין על גבי קרקע: אבל מים אחרונים אין נוטלין בחמין ואין נוטלין אלא על גבי כלי כדאמרינן בפרק כל הבשר: ת"ר הלכה בסעוד' אדם יוצא להשתין מים נוטל ידו אחת ונכנס. פירוש אותו יד ששפשף בו כדאמר רב אשי דמצוה לשפשף ניצוצו' שעל גבי רגליו שלא יראה ככרות שפכה דבר עם חבירו והפליג נוטל שתי ידיו ונכנס פירו' הפליג שעה או שתי'לפי שהסיח דעתו ורבינו תם פוסק שהיוצא להשתין מים אין צרי' ליטול ידיו כלל אם לא שפשף בידיו והלכתא אפי' שפשף בידיו אין טעון ברכה מידי דהוה אהיו ידיו מלוכלכות בטיט ובצואה שאין צריך לברך על נטילת ידים ורבותינו היו מברכין כשהיו רוצין לעסוק בתורה וכן נמי במלוכלכות בטיט ובצואה: אלו המצות תלויות בנשואין

1 וזו היא נטילת ידים דרבנן נטילת ידים צונו הקב"ה לשמוע דברי חכמים. וסמכו דבריהם בפסוק לא תסור מן הדבר. דברים יז

« ספר מצוות קטן Introduction ספר מצוות קטן א׳ »