ספר מצוות קטן, רמזים קנ״ד

מהדורה: עמודי הגולה, קאפוסט תק"פ

« ספר מצוות קטן Introduction ספר מצוות קטן א׳ »

154 ספר מצוות קטן פתח ↗

רמב"ם הלכות תפילין פ"א ופרק ה סמ"ג עשין כג טור י"ד רפה. לכתוב מזוזה דכתיב דברים ו׳:ט׳ וכתבתם על מזוזת ביתך וגו' פי' לקבוע דמתרגמי' ותכתבינון על מזוזין ותקבעינון בסיפי ביתך אמרו רבותי' שכותבין ב' פרש' שמע והיה אם שמוע בקלף א' זו עג"ז וכתיבתן כאשר ביארתי בתפילין רק שצריכין שירטוט בין שיטה לשיטה. א"ר חלבו חזינא ליה לרב הונא דכריך ליה מאחד כלפי שמע ועושה פרשיו' סתומות נהגו רבותינו להניח קצת חלק בסוף שמע וקצת חלק בתחל' והיה אם שמע ובין הכל שיעור חלק שלשה אותיות כדאמרינן בירושלמי פתוחה מכאן ומכאן סתומ' ומיהו אי עבדינהו פתוחות שפיר דמי ולשון פרשיותיה סתומו' משמע כדברי האומר על הארץ בסוף שיטה. ומיהו הסופרים שכותבין בתחלת השיטה אין להקפיד עליהן דאי עבדינהו פתוחות שפיר דמי בית שאין בו ד' אמות על ארבע אמות פטור מן המזוזה וכן פתחי שימאי פירוש דלית בהו שקפי או דלית להו תקרה. ובית התבן ובית הבקר ובית האוצרות זה הכלל כל שיש בו בית דירה חייב ואם לאו פטור. ובית שער חייב מדרבנן מפני שהוא פתוח לבית שיש בו דירה. וצריך מזוזה בכל הפתחים וצריך שלא יעמיק טפח במזוזה ומצוה להניחן תוך חללו של פתח בטפח הסמוך לרשות הרבים ופתח שבין שני בתים הלך אחר היכר ציר לידע מהו ימין ביאה וצריך להניחה לצד ימין ביאה. וצריך להניח' בשליש העליון של פתח. ואם הניחה כנגר פסולה פי' כיתד ופרש"י כנגר זהו מושכבת ור"ת פירש זהו מעומד ולצאת ידי שניהם טוב להניח האסתוירא פי' באלכסון וצריך לבודקה פעמים בשמיטה וב"ה ובית המדרש פטורים ממזוזה ואמרינן פרק השואל המשכיר בית לחבירו על השוכר לעשות לו מזוזה וכשיצא מביתו לא יטלנה בידו ויצא ובחוצה לארץ השוכר בית משלשים יום ואילך חייב במזוזה ויש שהיו אומרי' עיר שש בה חזירים פטורה מן המזוזה ואין זה נמצא בשום מקום בירושלמי ובתלמוד שלנו אך בכל מקום שיש טינוף סביבו טוב לכסות כל המזוזה שלא תהא נראית ובמקום טהור טוב שתהיה נראית ונהגו העולם לכתוב שדי מבחוץ כנגד חלק שבין פרשה לפרשה וגם כותבין השם היוצא מה' אלקינו ה' אחד כנגדה וזהו השם כוזו במוכסז כוזו והן האותיות של אחר השם כלו' אחר היו"ד יש כ"ף ואחר הה"יא יש וי"ו. וכן כל האחרות וטוב הוא לכותבן מבחוץ אך מבפנים אסור לכתוב שום דבר. ובעון מזוזה בניו ובנותיו של אדם מתים כשה' קטנים שנ' ירמיהו ב׳:ל״ד דם נפשות אביונים נקיים וסמיך ליה לא במחתרת מצאתים והמקיים מצוה זו מקיים שני עשה ומזכיר אהבת השם ב"ה בכל מאודו ומארכת ימים ומשמרתו כדכתי' למען ירבו ימיכם ומכלל הן אתה שומע לאו:

154 ספר מצוות גדול פתח ↗

לקבוע מזוזה שנאמר ואתחנן וכתבתם על מזוזות ביתך:

154 ספר המצוות לרס"ג פתח ↗

וּבִפְתָחֶיךָ מְזוּזָה סֶלָה.

1 לכתוב מזוזה כדכתיב וכתבתם על מזוזות שם

154 משנה תורה, מצוות עשה פתח ↗

לִקְבֹּעַ מְזוּזָה, שֶׁנֶּאֱמָר: "וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ" דברים ו ט; יא, כ.

154 ספר החינוך פתח ↗

לִקְבֹּעַ מְזוּזָה בַּפְּתָחִים – לִקְבֹּעַ מְזוּזָה בִּמְזוּזַת בֵּיתֵנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר דברים ו ט וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ. וְעִנְיַן הַמְּזוּזָה הוּא, שֶׁכּוֹתְבִין שְׁתֵּי פָּרָשִׁיּוֹת מִן הַתּוֹרָה בִּקְלָף אֶחָד, וְהֵן שְׁמַע עַד וּבִשְׁעָרֶיךָ, וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ עַד עַל הָאָרֶץ, וְקוֹבְעִין אוֹתָהּ בִּמְזוּזַת פֶּתַח הַבַּיִת. מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה לִהְיוֹת זִכָּרוֹן לָאָדָם בֶּאֱמוּנַת הַשֵּׁם בְּכָל עֵת בּוֹאוֹ לְבֵיתוֹ וְצֵאתוֹ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּעִנְיַן הַתְּפִלִּין, וּכְעִנְיָן שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמִצְוָה זוֹ מנחות, לג, א אָמַר רַבִּי זֵירָא, אָמַר רַב מַתָּנָה, אָמַר שְׁמוּאֵל מִצְוָה לְהַנִּיחָהּ בִּתְחִלַּת שְׁלִישׁ הָעֶלְיוֹן, אָמַר רַבָּה רָבָא מִצְוָה לְהַנִּיחָהּ בַּטֶּפַח הַסָּמוּךְ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, מַאי טַעְמָא? רַבָּנָן אָמְרִי כִּי הֵיכִי דְּתִפְגַּע בֵּהּ מִצְוָה מִיָּד שם ב. מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שם כח, א שֶׁשְּׁתֵּי פָּרָשִׁיּוֹת אֵלּוּ מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ, אֲפִלּוּ כְּתָב אֶחָד מְעַכְּבָן, כְּלוֹמַר, אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת שֶׁאֵינָהּ עֲשׂוּיָה כַּהֹגֶן, כְּלוֹמַר, שֶׁאֵין גְּוִיל מַקִּיף אוֹתָהּ מֵאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ מְעַכֶּבֶת בַּמְּזוּזָה. וּמָה שֶׁאָמְרוּ שם לד, א, שֶׁחִיּוּב הַמְּזוּזָה לְהַנִּיחָהּ בִּמְזוּזַת הַפֶּתַח מִיָּמִין, שֶׁנֶּאֱמַר בֵּיתֶךָ, וּמְפָרְשֵׁי יומא יא, ב לָהּ רַבָּנָן בִּיאָתֶךָ, וְכִי עָקַר אִינִישׁ רַגְלֵהּ דְּיַמִּינָא עָקַר בְּרֵישָׁא, וּמָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה יומא שם, תָּנוּ רַבָּנַן וּבִשְׁעָרֶיךָ אֶחָד שַׁעֲרֵי בָּתִּים, חֲצֵרוֹת, מְדִינוֹת, עֲיָרוֹת, רֶפֶת, לוּלִין, מַתְבֵּן, אוֹצְרוֹת יַיִן, וְאוֹצְרוֹת שֶׁמֶן, כֻּלָּן חַיָּבִין בִּמְזוּזָה, יָכֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה בֵּית שַׁעַר, אַכְסַדְרָה, וּמִרְפֶּסֶת? תַּלְמוּד לוֹמַר בַּיִת מָה בַּיִת מְיֻחָד לְדִירָה, אַף כָּל שֶׁמְּיֻחָדִין לְדִירָה, יָצְאוּ אֵלּוּ שֶׁאֵינָן מְיֻחָדִין לְדִירָה, יָכֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אַף בֵּית הַכִּסֵּא וּבֵית הַמֶּרְחָץ וּבֵית הַטְּבִילָה? תַּלְמוּד לוֹמַר בַּיִת מָה בַּיִת הֶעָשׂוּי לְכָבוֹד אַף כֹּל הֶעָשׂוּי לְכָבוֹד יָצְאוּ אֵלּוּ, יָכֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה הַר הַבַּיִת, וְהַלְּשָׁכוֹת וְהָעֲזָרוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר בַּיִת מָה בַּיִת שֶׁהוּא חֹל, אַף כֹּל שֶׁהוּא חֹל יָצְאוּ אֵלּוּ שֶׁהֵן קֹדֶשׁ, וּבֵית הַכְּנֶסֶת רמב"ם מזוזה ו ו בִּכְלַל בָּתֵּי קֹדֶשׁ הוּא, כָּל זְמַן שֶׁאֵין בָּהּ דִּירָה, אֲבָל אִם יֵשׁ בָּהּ דִּירָה, כְּגוֹן בֵּית הַכְּנֶסֶת דִּכְפָרִים דְּדַיְרִי בָּהּ אוֹרְחִים חַיֶּבֶת. וּמָה שֶׁאָמְרוּ יומא שם, שֶׁמְּזוּזַת יָחִיד נִבְדֶּקֶת פַּעֲמַיִם בַּשָּׁבוּעַ וְשֶׁל רַבִּים פַּעֲמַיִם בַּיּוֹבֵל, וּמָה שֶׁאָמְרוּ מנחות כט, ב גַּם כֵּן בַּמְּזוּזָה בְּעִנְיַן הַתָּגִין, אָמַר רָבָא רַבָּה שֶׁבַע אוֹתִיּוֹת שֶׁבַּמְּזוּזָה צְרִיכִין שְׁלֹשָׁה שְׁלֹשָׁה שְׁלֹשָׁה זֵינִין וְאֵלּוּ הֵן שַׁעַטְנֵ"ז גֵּ"ץ, כְּלוֹמַר, כָּל אוֹת שֶׁבַּמְּזוּזָה מֵאֵלּוּ צְרִיכָה שְׁלֹשָׁה תָּגִין. וּמָה שֶׁאָמְרוּ שם מד, א, שֶׁהַשּׂוֹכֵר בַּיִת בְּחוּצָה לָאָרֶץ, וְהַדָּר בְּפֻנְדָּק בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל פָּטוּר מִן הַמְּזוּזָה שְׁלשִׁים יוֹם, אֲבָל הַשּׂוֹכֵר בַּיִת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל חַיָּב בַּמְּזוּזָה מִיָּד. וְהַמַּשְׂכִּיר רמב"ם שם פ"ה הי"א בַּיִת לַחֲבֵרוֹ עַל הַשּׂוֹכֵר לְהָבִיא מְזוּזָה וְלִקְבֹּעַ אוֹתָהּ דְּחוֹבַת הַדָּר הִיא, וּכְשֶׁהוּא יוֹצֵא לֹא יִטְּלֶנָּה בְּיָדוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה הַבַּיִת שֶׁל גּוֹי. וַעֲשָׂרָה תְּנָאִים צָרִיךְ לְבַיִת קֹדֶם שֶׁיִּתְחַיֵּב בִּמְזוּזָה, וְאֵלּוּ הֵן. א שֶׁיִּהְיֶה כְּדֵי לְרַבֵּעַ בּוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת. ב וְיִהְיוּ לוֹ שְׁתֵּי מְזוּזוֹת. ג וּמַשְׁקוֹף. ד וְתִקְרָה. ה וּדְלָתוֹת. ו וְשֶׁיִּהְיֶה הַשַּׁעַר גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים אוֹ יוֹתֵר. ז וְיִהְיֶה הַבַּיִת חוֹל. ח וְשֶׁיִּהְיֶה עָשׂוּי לְדִירַת אָדָם. ט וְשֶׁיִּהְיֶה עָשׂוּי לְדִירַת כָּבוֹד. י וְשֶׁיִּהְיֶה עָשׂוּי לְדִירַת קֶבַע. בַּיִת שֶׁיֵּשׁ לוֹ פְּתָחִים הַרְבֵּה שם לד, א רמב"ם שפ פ"ו ה"י חַיָּב לִקְבֹּעַ מְזוּזָה בְּכָל אֶחָד מֵהֶן, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רָגִיל לְהִכָּנֵס בְּהַתְמָדָה, אֶלָּא בְּאֶחָד מֵהֶן, וּפֶתַח קָטָן שֶׁבֵּין בַּיִת וַעֲלִיָּה, שֶׁעוֹשִׂין בְּנֵי אָדָם לִפְעָמִים בְּרַגְלֵי סֻלָּם שֶׁעוֹלִין בּוֹ בְּנֵי אָדָם לַעֲלִיָּה חַיָּב בִּמְזוּזָה, וְחֶדֶר שֶׁבַּבַּיִת אֲפִלּוּ חֶדֶר בְּחֶדֶר חַיָּבִין בִּמְזוּזָה כֻּלָּן, שֶׁכֻּלָּם עֲשׂוּיִן לְדִירָה. וְיֶתֶר פְּרָטֵי הַמִּצְוָה, מְבֹאָרִין בְּמַסֶּכֶת מְנָחוֹת פֶּרֶק שְׁלִישִׁי יו"ד סימן רפה. וְנוֹהֶגֶת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת. וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וּבָנָה בַּיִת וְנָתַן עָלָיו תִּקְרָה וְלֹא הִנִּיחַ בָּהּ מְזוּזָה מִיָּד, אוֹ שֶׁשָּׂכַר בַּיִת בְּחוּצָה לָאָרֶץ אוֹ פֻּנְדָּק בָּאָרֶץ וְעָבְרוּ עָלָיו יוֹתֵר מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם וְלֹא הִנִּיחַ בָּהּ מְזוּזָה מִיָּד בִּטֵּל עֲשֵׂה זֶה, וְאַף עַל פִּי שֶׁעָבְרָה הַשָּׁעָה שֶׁהָיָה חַיָּב לְהַנִּיחָהּ, מֻזְהָר הוּא לְקָבְעָהּ לְעוֹלָם בְּכָל עֵת שֶׁיָּדוּר בַּבַּיִת.

« ספר מצוות קטן Introduction ספר מצוות קטן א׳ »