ספר מצוות קטן, רמזים קנ״א

מהדורה: עמודי הגולה, קאפוסט תק"פ

« ספר מצוות קטן Introduction ספר מצוות קטן א׳ »

151 ספר מצוות קטן פתח ↗

רמב"ם הלכות ברכות פ"א סמג עשין סימן כ"ז טור א"ח קפד. לברך על המזון לפניו ואמרו רבותינו קל וחומר כשהוא שבע מברך כשהוא רעב לא כל שכן: וצריך לברך לפני כל דבר שאוכל: ואם לא בירך מעל מדרבנן וצריך שלא יפסיק בין ברכה לאכילה: רק בדבר אכילה כמו טול בריך או גביל לתורי וכיוצא בזה ומברכין בכל שהוא לפניו ולאחריו עד שיהא בו כזי' וכשהאוכלין מרובין והסיבו אחד מברך לכולן ואין אנו רגילין לקבוע אלא בפת ובדברי' הבאים בתוך הסעודה מחמת הסעודה שרגילי' ללפת בהן את הפת אין טעונין ברכה לא לפניהם ולא לאחריהם ומהאי טעמא לא מברכין בורא פרי האדמה כשאנו אוכלין מרור בלילי פסחים לפי שחובה לאכול אך שלא מחמת הסעודה מברכין למניהם ולא לאחריהם כגון פירות שאין אדם רגיל ללפת בהן את הפת וכשהוא רוצה ללפת פת עם הפירות טוב הוא שיאכל מעט בלא לחם ויברך לפניהם והשות' מים או שאר משקין בתוך הסעודה פסקו רבותינו מאיבר"א דאין מברכים לפניהם רק ביין לבד והכי משמע לישנא דתלמודא אי הכי יין נמי ליפטריה פת שאני יין הואיל וקובע ברכה לעצמו פירוש קידוש והבדלה משמע דדברים אחרי' פת פוטר ואם נתן לתוך היין בלא ברכה אם היא מידי דמאיס מסלקו לצד אחר: ומברך עליו ובולעו: ואם אינו מידי דמאיס פליט ליה ומברך עליו ואוכלו ואם משקין בולען ומברך: ומברכין על הפת המוציא לחם מן הארץ: וצריך בכל הברכות שם ומלכות כר' יוחנן: וכל דבר שתחלתו עיסה ואחר כך נמלך לעשותו סופגנין מברכין עליו המוציא וחייב בחלה וטעון נטילת ידים: כי השלשה דינין אלו תלויין זה בזה והיכא שתחלתו סופגנין וסופו עיסה חייב בחל' תחלתו וסופו סופגנין פטו' מן החל' הוא הדין דאין מברכין עליו המוציא והיכא דהאור עובר תחתיו בלי משקה פליגי בה רבי יוחנן וריש לקיש דר' יוחנן מחייב בחלה וריש לקיש פוטר ובמשקה כולי עלמא לא פליגי דפטור ומספקא לן אי הוי דין זה דפטור על ידי משקה בלילתן רכה דוקא כגון בינו"ץ ספינצילי בלעז או אפילו בלילתן עבה כגון פרטו"ס ורוישל"ש פרטא"ש קרישו"ני גבינ' רוייש"לש קרישונ"י בשר מצאתי הילכך אין אוכלין אותן אלא בתוך הסעוד' : חביצא פירו' פירורין שאין בהן כזית מברכין עליהם המוצי' וחביצ' הן פרורין המדובקין יחד ע"י דבש או ע"י דבר אחר בלא בישול אך אם הם מבושלים ואין הפרוסות קיימו' אין מברכין וניל"ש ניבולי בלעז היכ' דקבע סעודתיה עלייהו מברכינן המוציא: והיכא דלא קבע מברכינן בורא מני מזונות: ואין המסובים רשאי' לטעום עד שיטעום המברך אבל בנותן רשות כגון שהוא רגיל לחלק ברכ' המוציא למסובין קודם שאכל הוא או ככרו של כל אחד לפניו מותר ואין המברך רשאי לטעום עד שיכלה אמן מפי העונין וצריך לבצוע מהיכ' דקרים בישולי' דהיינו מצד התחתון לפי המנהג והיכא שיש פתיתין ושלימין מברך על השלמין ואפילו הן של פת שחור ואם שלימין של שעורים ופרוסות של חטים מניח פרוסה בתוך השלימה ובוצע משתיהן וכן בלילי פסחים מברך שתי הברכו' על אכילת מצה וברכ' המוציא על השלימה ועל הפרוס' האמצעית ובוצע משתיהן כאחת: פת נקיה טמאה ופת קיב' טהור' ר' חייא בשם ר' אחא או' מברך על איזה שירצה וכן נהגו בפת כש' קיבר ופת שאינו כשר נקי' וטוב להסיר אח' מהם: וטוב שיהיה לפניו מלח או לפתן כדי לטבול בו המוצי' כל תבשיל שיש בו מחמשת המינין מברך לפניהם בורא מיני מזונות ואחריהם על המחיה אבל אם אינו עשוי רק להיות התבשיל עב לא: והיכא שספק הוא לאדם אם בירך ברכת המוציא וכן כל הברכות אחרות שהן דרבנן אין צריך לברך אבל ברכת המזון שהיא דאורייתא צריך לברך מספק אך בברכ' אחת מעין שלש יש להסתפ' אם דאוריית' אם דרבנן ואם אכל פת במקו' אחד וחזר ואכל פת במקו' אחרצריך לחזור ולברך במקומו הראשון בהמ"ז ולכך א"צ לברך במקום שני לפניו : אבל יין ושאר כל מיני פירות אין צריך לחזו' ולברך ברכ' שלאחריהם במקום ראשון ולכך צריך לברך לפניה' במקום שני: וחבורה שהו מסובין ועקרו רגליה' ללכת לבית הכנס' או לקרא' חתן כשהניחו מקצ' החבירי' כשחוזרין אין טעונין ברכה לא למפרע ברכ' המזון ולא בתחלה ברכת המוציא מסקי' בפ' כיצד מברכין בשבתו' וי"ט דאד' קובע סעודתו על היין בירך על היין שלפני המזון פוטר את היין שלאחר המזון: אבל בימים אחרים אינו פוטר וכן כתב רבינו יוסף בכור שור ור"י פירש שיין של קידו' והבדל' פוטר היין שבתוך המזון. בא להם יין בתוך המזון כל אחד מברך לעצמו בורא פרי הגפן: בא להם יין אחר בין שהוא טוב בין שהו' גרוע מברך הטוב והמטיב בשיש אחרי' עמו ורבותי' מאי"ברא היו נוהגין שאחד פוטר את האחרים לענין הטוב והמטיב שאינו בא רק לשמחה ובשביל אחרים ומסתבר' טעמייהו והיכא שמתכוונין המסובין לפטו' עצמן אף בברכת בורא פרי הגפן יש להסתפשק אם יפטור אותן אם לא ונראה דלא כדפירש ר' אלחנן דלא פלוג רבנן: הלכות שאר ברכות שאינן בסעודה אמרינן בפר' כיצד מברכין שעל כל פירות האילן מברכין עליהם בפה"ע ולבסוף בנ"ר: חוץ מחמשת המינין הכתובים בפרש' והן ענבים תאנים ורמונים ותמרים: וזתים: שהוא מברך עליהם לבסוף ברכה אחת מעין שלש: ועל פירות הארץ כגון קטניו' וכיוצא בו: ועל הירקו' מברך תחילה בורא פרי האדמ' ולבסוף בור' נפשו' ודברים שאין גידולן מן הארץ כגון בשר: גבינה דגים ובצים: וחלב: ודבש וכן השותה מים לצמאו וכיוצא בהן בתחל' מברך שהכל: ולבסוף בורא נפשו' רבות: והשותה מים שלא לצמאו כגון שהיה לו מאכל מעוכב בגרונו: אין טעון ברכ' לא לפניו ולא לאחריו: וכן השותה מים לרפוא' שאין הנאה בשתי' כ"א מחמת רפואה: כל מי הפירות אינן כפירות: ומברכין עליהן שהכל: והיוצא מן הענבי' מברך עליהן בורא פרי הגפן כתב רבינו יודא שמברכין על כל גרעיני הפירות בורא פרי העץ כדאמרי' בפ' כיצד מברכין ושהגרעינין חייבין בערלה: פסקו רבינו חננאל והלכו' גדולות שהלכה כרב נחמן באוכל קמח חטי' מברך שהכל וכן אמר שמואל שעל דלעת חיה וקמח שעורים מברכין שהכל פסקינן בפרק המוכר פירו' אחד שכר תמרי' ואחד שכר שעורים ואחד שמרי יין שיש בהם מים מברכין עליה' שהכל: תניא על המלח ועל הזומי' מברכין עליה' שהכל ועל קור שהו' סיב דקל ועל לולבי גפני' לחים מברכין שהכל לפי שסופן להקשות ואין נוטעי' אותן לשם כך: הפלפל וזנגביל גימב"רא בלעז יבישים אין מברכין עליהם לחין בורא פרי העץ: דבש אפילו של תמרים שהכל נהיה בדברו: תרדין וכל כיוצא בזה המשתנין לעילוי' ע"י בשול בתחל' מברך שהכל נהי' בדברו נתבשלו בורא פרי האדמה ואם נשתנו לגריעות' תחל' בורא פרי האדמה נתבשלו שהכ': והיכא שנאכלין חיין כמו מבושלין מברך בורא פרי האדמ' בין חיין בין מבושלין וכלל לידע מאי קרוי עץ כל היכא שמלקט הפרי ובאותו ענף עצמו גדל פרי אחר הוא עץ ואי לאי הוי עשב: צוקר"א פסקו הלכו' גדולו' ור"ח בורא פרי העץ ולולי הקבלה הי' נראה לברך בפה"א קני"לה בפה"א: בירך על פירות האדמה בפה"ע לא יצא על פירות האילן בפה"א יצא ועל כולן אם אמר שהכל נהיה בדברו יצא ואפי' על הפת ולעניין להקדי' כשיש שני מינין לפניו בורא פרי העץ קודם לבורא פרי האדמה ובורא פרי האדמה קודם לשהכל והיכא שיש שני מינין שאין ברכותיהן שוות מברך על זה וחוזר ומברך על זה בין לפניהן בין לאחריהן ואם ברכותיהן שוות גם לפניהם אחד פוטר שאר מינין: ומקדים מין שהוא משבעת המינין לפני האחרים ואם שניהן משבעת המינים מקדימין כסדר כתיבתן בפסוק הכתוב תחילה קודם לברכה ואם אין שם משבע' המינין: החביב עליו מקדי' תחלה בין ברכותיהן שוות בין אינן שוות ואם היו כולן משבעת המינים כל הסמוך לארץ דקרא יקדים לחבירו : חטה ושעורה כשהן מעשה קדירה קודמין: וכשהן חיין מאוחרין : בוסר שהיא קטן מפול הלבן אין מברכין עליו בורא פרי העץ כי אם בורא פרי האדמה ושקדי' המרי': קטנים מברכי' עליהם בורא פרי העץ: גדולים ולא כלום: פריש"א ומ"אורש מין אילן הן פרי"שא ברונפי"ר מאורי"ש פריפ"ר בלעז אגוז מטוגן בדבש כתוב במחזו' ויטרי דהאגוז עיק' ומברך בורא פרי העץ: וחטה ושעור' כשהן מעש' קדיר' מברכין לפניהן בורא מיני מזונות ולאחריהן על המחי' ועל הכלכלה ועל ארץ חמדה טובה ורחבה שהנחלת לאבותינו לאכול מפריה ולשבוע מטוב' רחם ה' אלהינו עלינו ועל כל ישראל עמך ועל ירושלים עירך והעלינו בה ושמחינו בבנינה ונברכך עליה בקדושה ובטהר' כי אתה טוב ומטיב לכל ונודה לך על הארץ ועל המחיה ברוך אתה ה' על הארץ ועל המחיה ויש גורסין ונאכל מפריה ונשבע מטובה ולא נהירא כי אין לנו לחמוד ביאת הארץ ולהתפלל עליה רק כדי לקיים המצו' התלויו' בה: אבל כוסס חטה ושעורה בתחלה מברך בורא פרי האדמה: ולבסוף בעי הירושלמי מאי מברך ומסיק בגין דין לא אכיל ר"מ סנה כל ימיו שהיה מסופ' מברכ' שלאחרי' וכן לענין קליו' כיוצ' בו והעוש' פת מאורז ומדוחן מברך בתחל' במ"מ ולבסוף ולא כלום רק בא"י אמ"ה בורא נפשות רבות וחסרונם על כל מה שבראת להחיות בהם נפש כל חי ועל היין מברך לאחריו כמו אחר מעשה קדרה רק במקום על המחיה ועל הכלכלה יאמר על הגפן ועל פרי הגפן. ועל הפירות מז' המינין יאמר על העץ ועל פרי העץ ובחתימה יאמר על הארץ ועל הפירות: כל המריח ריח טוב אם מעץ הוא מברך בא"י אלהינו מלך העולם בורא עצי בשמים. ואם עשב הוא: בורא עשבי בשמי' ואם מסופק היא אם מין עשב או מין עץ וכן מושק"א הבא מצואת חיה מברך בורא מיני בשמי' ואם פרי עץ הוא כמו אתרוגים וחבושין: מברך אשר נתן ריח טוב בפירות: נכנס לביתו של בשם שיש שם מינין הרבה מברך בורא מיני בשמים: אם ישב שם אפי' כל היום כולו איני מברך רק פעם אחת: יצא ונכנס מברך בכל פעם: על שמן אפרסמון מברך בורא שמן ערב: בשמים של עכו"ם ושל נשים אסורים: ואין מברכין עליהם לפי שאסור להריח בהן: בשמים של מת ושל בית הכסא אין מברכין עליהן לפי שעשוין להעביר ריח רע: מוגמר שמעשנין בעשנו את הבגדים אין מברכין עליו לפי שלא נעש' להריח המוגמ' עצמו. וכן המרי' בבגדים המוגמרים אין מברכין עליהן: לפי שאין שם עיקר בשם אלא ריח בלא עיקר: אמר מר זוטרא בר טוביה אמר רבא מנין שמברכין על הריח שנאמר תלים קנ כל הנשמה תהלל יה: איזהו דבר שהנשמה נהנית ולא הגוף הוי אומר זה הריח: ברכות בקשות והודאות גרסינן בפר' הרואה הנכנס לישן אומ' ברוך אתה ה' אמ" ה המפיל חבלי שינה על עיני ומשקיע תנומה על עפעפי יהי רצון מלפניך ה' אלקי ואלקי אבותי שתשכיבני לשלום ותעמידני לשלום ותן חלקי בתירתך ותצילני מיצר הרע ומפגע רע ומחלומות והרהורים רעים ותהיה מטתי שלימה לפניך והאר עיני פן אישן המות בא"י המאיר לעולם בכבודו: ובבוקר כשנוטל ידיו בבואו מלעשו' צרכיו מברך על נט"י ואשר יצר והמחזיר נשמות וכל סדר הברכה עד גומל חסדים טובים לבריותיו ומברך לעסוק בדברי תורה וכל סדר התפלה הבונה בית חדש וקונה כלים חדשים לו אע"פ שהיו ישני' לאחרי' מברך שהחיינו לו ולביתו הטוב והמטי' ונראת דר"ל עם שהחיינו ואם נתנו לו לבדו אומר בירושלמי דמברך הטוב והמטיב ונראה לי הטעם לפי שהוא טוב לנותן שעושה צדקה ולמקבל שנהנה מהן וכתב רבינו יצחק שצריך שיהיו הבגדים חשובים שיהיה לבו שמח בהן קצת הרואה את חבירו לאח' שלשים ויום מברך שהחיינו לאחר שנים עשר חדש מברך מחיה מתים ומיירי ששמח לבו בראיתו אותו: שמע שמועות טובות לו ולאחרים מברך הטוב והמטיב וכשהן לו לבדו מברך שהחיינו: ועל שמועות רעות מברך בא"י אלהינו מלך העולם דיין האמת וצריך לקבלו מאהבה כמו שפירשתי במצות לצדק עליו את הדין: והרואה פרי חדש ונהנה מראייתו מברך שהחיינו ואם אינו נהנה רק על אכילתו אינו מברך רק על אכילתו וכן כל דבר המתחדש משנה לשנה כמו גידולי קרקע אבל דבר שאינו מתחדש אפילו יש ימים רבים שלא אכל ממנו אינו מברך: וכן כתב רבינו שרירא גאון. ברכת הגשם אינה נוהג' עתה: שמע שמת אביו והוא יורשו בתחל' מברך בא"י אלהינו מלך העולם דיין אמת ולבסוף אם יש לו אחים מברך הטוב והמטיב אין לו אחים מברך שהחיינו הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל כגון ים סוף ומעברו' הירדן מברך בא"י אלהינו מלך העולם שעשה נסים לאבותינו במקום הזה ומקום שנעשה בו נס ליחיד אותו היחיד ובנו ובן בנו מברכין שעשה לי נס או שעש' נס לאבותי ומקום שנעשה בו נס ידוע לצדיק כגון כבשן האש וגוב אריות מברך שעשה נס לצדיקים במקום הזה: הרואה חכמי ישראל מברך בא"י אלקינו מלך העולם שחלק מחכמתו ליריאיו: הרוא' חכמי אומו' העול' שחכמי' מחכמות העול' מברך בא"י אמ"ה אשר נתן מחכמתו לב"ו: הרוא' מלכי ישראל אומ' שחלק מכבודו ליריאיו: מלכי אומו' העול' שחלק מכבודו לבש' ודם: הרוא' את הכושים ואת המשוני' בצורת פניהם אומ' בא"י אלהינו מלך העול' משנה הבריו' כדאיתא בירושלמי הרואה סומים או קטועים או מוכי שחין ובוהקנים וכיוצא בהן מברך בא"י אלהינו מלך העול' דיין האמת ואם נולדו בהן מומין ממעי אמן מברך בא"י אלהינו מלך העול' משנה הבריות: הרואה בריות טובות ומפונקות ביותר ואילנות טובות אומר בירושלמי אפילו פרה נאה וחמור נאה מברך בא"י אלקינו מלך העול' שככ' לו בעולמו: היוצא לשדות ולגנות ביומי ניסן ורואה אילנות מפריחין וניצנין עולי' אומר בא"י אלקינו מ"הע שלא חסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהן בני אדם על הרוחו' שנשבו בזעם ועל הברקים ועל הרעמים מברך בא"י אלקינו מלך העולם שכחו וגבורתו מלא עולם ואמרינן בירושלמי אי בטרודין די בפעם א' ואי במוחלקין מברך על כל פעם ופעם על ההרים ועל הגבעות ועל המדברות: ועל הנהרות הגדולים: אם ראה אחד מהן לאחר שלשים יום מברך בא"י א"מ העולם עושה מעשה בראשית הרואה הים הגדול מל' יום לשלשים יום או יותר מברך בא"י אלהינו מלך העול' שעשה הים הגדול הרוא' קשת בענן מברך ברוך אתה ה' אמ"ה זוכר הברית נאמן בבריתו וקיים במאמרו ומורי כתב בשם ר"י שיאמר בא"י אמ"ה נאמן בבריתו וקיים בשבועתו וזוכר הברית וכן פי' רבינו יהודה בפי' אחד: הרואה לבנה בחדושו אומר במסכת' סנהדרין פ' היו בודקין שמברך בא"י אמ"ה אשר במאמרו ברא שחקים וברוח פיו כלצבאם חוק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם ששים ושמחים לעשו' רצון קוניהם פועל אמת שפעולתו אמת וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפאר' לעמוסי בטן שהם עתידים להתחדש כמותה ולפאר יוצרם שבשמים על שם כבוד מלכותו בא"י מחדש חדשים: ואמרינן שצריך לברך זאת הברכה מעומד שכל המברך על החדש בזמנו כאלו מקבל פני שכינ' ואם לא בירך לילה הראשון יכול לברך עד י"ו בחדש הרוא' חמה ביום תקופת ניסן של תחלת המחזור של כ"ח שהתקופ' נופלת בתחילת ליל רביעי כשרוא' אות' ביום הרביעי בבקר מברך בא"י אלקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית: וכן כשתחזור הלבנה לתחלת מזל טלה בתחלת החדש ולא תהיה נוטה לא לצפון ולא לדרום: וכן כל עת שירא' מזל טלה עולה מקצה המזרח על כל אחד מאלה מברך עושה מעשה בראשית: הרוא' קברי ישראל אומר בא"י אמ"ה אשר יצר אתכם בדין וכלכל אתכם ברחמים ולקח אתכם בדין ויודע מספר כולכם והוא עתיד להחיות אתכם בדין בא"י מחיה המתים: הנכנס לבית המרחץ אומר י"ר מלפניך ה' אלקי ואלקי אבותי שתכניסני לשלום ותוציאני לשלום ותצילני מזה ומכיוצ' בזה לעתיד לבא: וכשיצ' מבי' המרחץ אומר מודה אני לפניך ה' אלקי ואלקי אבותי שהוצאתני והצלחני מן האור: הנכנס להקיז דם אומ' יהי רצון מלפניך ה' אלקי ואלקי אבותי שיהא עסק זה לי לרפואה שלימה לחיים ולשלום כי רופא חנם אתה: הקיז דם אומר בא"י רופא חנם: ההולך למוד גורנו אומר יהי רצון מלפניך ה' אלקי ואלקי אבותי שתשלח לי ברכה בכרי הזה: מדד ואחר כך בירך הרי זו תפלת שוא: הנכנס לכרך אומר יהי רצון מלפניך ה' אלקי ואלקי אבותי שתכניסני לכרך זה לשלום נכנס אומר מודה אני לפניך ה' אלקי ואלקי אבותי שהכנסתני לכרך זה לשלום בקש לצאת אומר יהי רצון מלפניך ה' אלקי ואלקי אבותי שתוציאני מכרך זה לשלום יצא אומר מודה אני לפניך ה' אלקי ואלקי אבותי שהוצאתני מכרך זה לשלום וכשם שהוצאתני לשלום כן תוליכני לשלום: הנכנס לבית המדרש אומר יהי רצון מלפניך ה' אלקי ואלקי אבותי שלא אכשל בדבר הלכה ולא אומר על טמא טהור. ועל טהור טמא ועל אסור מותר: ועל מותר אסור ולא אכשל בדבר הלכה וישמחו בי חבירי ולא יכשלו חבירי בדבר הלכ' ואשמח אני בהם: וביציאתו מב"המד אומר מודה אני לפניך ה' אלקי ואלקי אבותי שנתת חלקי מיושבי בהמ"ד ולא נתת חלקי מיושבי קרנות שאני עמל והם עמלים אני עמל ומקבל שכר והם עמלים ומקבלי' פורענו' אני משכים והם משכימים אני משכים לדברי תורה והם משכימים לדברים בטלים אני רץ והם רצים אני רץ לחיי העולם הבא והם רצים לבאר שחת: כל הברכות פותחות בברוך וחותמות בברוך חוץ מברכות הפירות וברכת המצות וברכה הסמוכה לחברתה וברכה אחרונ' שבק"ש יש מהן שפותחות בברוך ואין חותמות : וכל המצות מברך עליהם עובר לעשייתן: חוץ מן הטבילה וכן נהגו העולם בנטיל' רק בנטילת ערב' לא מברכין שכך היה מנהג נביאים שלא לברך: נשלמו מצות יום שלישי ובע"ה אחל מצות יום רביעי כנגד זכור שהוא דיבור רביעי וכתי' לא תעשה מלאכ'

1 לברך על המזון. הלכות שאר ברכות שאינם בסעודה ברכות הריח, ברכות הבקשות וההודאות, ותכל מלאכת יום שלישי

« ספר מצוות קטן Introduction ספר מצוות קטן א׳ »