ספר מצוות קטן, רמזים קל״ו

מהדורה: עמודי הגולה, קאפוסט תק"פ

« ספר מצוות קטן Introduction ספר מצוות קטן א׳ »

136 ספר מצוות קטן פתח ↗

רמב"ם הלכות עכו"ם פי"א סמ"ג לאוין נג טור י"ד קע"ט: שלא לעונן דכתיב ויקרא יט לא תעוננו ואמרו חכמים פרק ארבע מיתות זה האומר שעה פלונית יפה לצאת וכן כששואלין ממנו פרעון אל יאמר שחרית הוא: מוצאי שבת הוא: ראש חדש הוא: ומה שנהגו קדמונינו להתחיל המסכתות בראש חודש זהו להמתין הבחורים הבאים מחוץ לעיר ואף לסימן טוב כמו שאמרו חכמים אע"פ שאין נחש יש סימן: ובתוספתא מפר' לא תעוננו זהו האוחז את העיני' דחייב: ופטור דאמרינן התם זהו ממיתה אך לוקה הוא למאן דאמר לאו שאין בו מעשה לוקין עליו ולמאן דאמר לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו פטור מכלום:

136 ספר מצוות גדול פתח ↗

שלא לעונן שנ' לא תעוננו:

1 שלא לעונן דכתיב לא תעוננו. ויקרא יט

136 משנה תורה, מצוות לא תעשה פתח ↗

שלא לעונן, שנאמר "לא תעוננו" ויקרא יט,כו.

136 ספר החינוך פתח ↗

שֶׁלֹּא לְעוֹנֵן – שֶׁלֹּא לְעוֹנֵן, שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא יט כו וְלֹא תְעוֹנֵנוּ. וּפֵרוּשׁ הָעִנְיָן כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּסִּפְרָא ו ב שֶׁהוּא לְשׁוֹן עוֹנָה, כְּלוֹמַר, שֶׁלֹּא נִקְבַּע עוֹנוֹת לוֹמַר, שָׁעָה פְּלוֹנִית, טוֹבָה לַעֲשׂוֹת בָּהּ מַעֲשֶׂה פְּלוֹנִי, וְיַצְלִיחַ כָּל הָעוֹשֶׂה אוֹתוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וְהָעוֹשֶׂה אוֹתוֹ בְּשָׁעָה פְּלוֹנִית, לֹא יַצְלִיחַ, כְּמוֹ שֶׁיֹּאמְרוּ הַמַּהְבִּילִים בַּעֲלֵי הַכִּשּׁוּף. וְנִכְפַּל הַלָּאו בְּזֶה הָעִנְיָן בְּסֵדֶר שׁוֹפְטִים דִּכְתִיב שָׁם דברים יח י לֹא יִמָּצֵא בְךָ וְגוֹ' מְעוֹנֵן. וּבִכְלַל לָאו זֶה דִּמְעוֹנֵן אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה סנהדרין סה, ב, שֶׁהוּא מַעֲשֵׂה אֲחִיזַת עֵינַיִם שֶׁיַּעֲשׂוּ בְּנֵי אָדָם. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מְעוֹנֵן זֶה הָאוֹחֵז אֶת הָעֵינַיִם. וְעִנְיָן זֶה הוּא מִין גָּדוֹל מֵהַתַּחְבּוּלָה יְחֻבַּר אֵלֶיהָ קַלּוּת הַיָּד וּגְבוּרַת מְהִירוּתָהּ עַד שֶׁיֵּרָאֶה לִבְנֵי אָדָם שֶׁיַּעֲשֶׂה הַמְתַחְבֵּל עִנְיָנִים שֶׁל פֶּלֶא, כְּלוֹמַר שֶׁהֵם חוּץ מִן הַטֶּבַע, כְּמוֹ שֶׁיַּעֲשׂוּ תָּמִיד הַמִּשְׁתַּדְּלִים בָּזֶה, שֶׁיִּקְחוּ חֶבֶל וְיָשִׂימוּ אוֹתוֹ בִּכְנַף בִּגְדָּם לְעֵינֵי הָאֲנָשִׁים, וְאַחֲרֵי כֵן יוֹצִיאוּ נָחָשׁ, וְכֵן יַשְׁלִיכוּ טַבַּעַת בַּאֲוִיר, וְאַחַר כֵּן יוֹצִיאוּהוּ מִפִּי אֶחָד מֵהָעוֹמְדִים לִפְנֵיהֶם, וְכַיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ רַבִּים. וְכָל אֶחָד מֵהַמַּעֲשִׂים הָרָעִים אֵלּוּ, הוּא אָסוּר, וְהָעוֹשׂוֹ נִקְרָא אוֹחֵז הָעֵינַיִם, וְהוּא בִּכְלַל לָאו דִּמְעוֹנֵן וְלוֹקִין עָלָיו. וְאַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמַר מְעוֹנֵן אֵצֶל מְכַשֵּׁף בְּכָתוּב אֶחָד אֵינוֹ מִין כִּשּׁוּף מַמָּשׁ, שֶׁאִלּוּ הָיָה הָאִסּוּר בּוֹ מִשּׁוּם לָאו דִּמְכַשֵּׁף לֹא הָיִינוּ מַלְקִין עָלָיו, מִשּׁוּם דְּלָאו דִּמְכַשֵּׁף נִתָּן לְאַזְהָרַת מִיתַת בֵּית דִּין, שֶׁנֶּאֱמַר מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה. וְקַיְמָא לַן עירובין יז ב דְּכָל לָאו שֶׁנִּתָּן לְאַזְהָרַת מִיתַת בֵּית דִּין, אֵין לוֹקִין עָלָיו. מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁכָּתַבְנוּ בְּלָאו דִּמְנַחֵשׁ בְּסָמוּךְ. וְעוֹד הֶפְסֵד גָּדוֹל מְאֹד נִמְצָא בָּזֶה, לְפִי שֶׁיָּשׁוּבוּ אֵצֶל הֶהָמוֹן וְהַנָּשִׁים וְהַנְּעָרִים הָעִנְיָנִים הַנִּמְנָעִים בְּתַכְלִית הַמְּנִיעָה אֶפְשָׁרִיִּים, וְיֶעֱרַב לְדֵעוֹתָם לְקַבֵּל הַנִּמְנָע, וֶהֱיוֹתוֹ אֶפְשָׁר מִבִּלְתִּי הֱיוֹת הָעִנְיָן נֵס מֵאֵת הַבּוֹרֵא, וְאוּלַי יֵצֵא לָהֶם מִזֶּה סִבָּה רָעָה לִכְפֹּר בָּעִקָּר וְהִכָּרֵת נַפְשָׁם, וְהָבֵן זֶה. פְּרָטֵי הַמִּצְוָה שָׁם בַּסִּפְרָא וּבִמְקוֹמוֹת בַּגְּמָרָא וּבַמִּדְרָשׁוֹת ס"ו שם. וְנוֹהֶגֶת אִסּוּרָהּ זֶה בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת. וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וּמַגִּיד לִבְנֵי אָדָם עוֹנוֹת שֶׁיַּעֲשׂוּ מַעֲשֵׂיהֶם בָּהֶן כְּדֵי שֶׁיַּצְלִיחוּ, וְגַם הוּא עוֹשֶׂה מַעֲשָׂיו לְפִי הָעוֹנוֹת חַיָּב מַלְקוּת, וְהָאִישׁ הַשּׁוֹאֵל אֶל הַיּוֹדֵעַ, אֵין עָלָיו חִיּוּב מַלְקוּת בִּשְׁאֵלָה לְבַד, עַד שֶׁיְּכַוֵּן פְּעֻלָּתוֹ אֶל הָעֵת הַיָּדוּעַ וְיַעֲשֶׂה מְלַאכְתּוֹ בָּהּ, וְאָז יִלְקֶה בַּעֲבוּרוֹ מִכֵּיוָן שֶׁעָשָׂה מַעֲשֶׂה.

« ספר מצוות קטן Introduction ספר מצוות קטן א׳ »