ספר מצוות קטן ע״ג:א׳-ב׳

מהדורה: עמודי הגולה, קאפוסט תק"פ

1 משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פתח ↗

גְּדִידָה וּשְׂרִיטָה אַחַת הִיא. וּכְשֵׁם שֶׁהָיוּ הָעַכּוּ"ם שׂוֹרְטִים בִּבְשָׂרָם עַל מֵתֵיהֶם מִפְּנֵי הַצַּעַר כָּךְ הָיוּ חוֹבְלִין בְּעַצְמָם לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁנֶּאֱמַר מלכים א יח כח "וַיִּתְגֹּדְדוּ כְּמִשְׁפָּטָם". גַּם זֶה אָסְרָה תּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר דברים יד א "לֹא תִתְגֹּדְדוּ". אֶלָּא שֶׁעַל מֵת בֵּין שָׂרַט בְּיָדוֹ בֵּין שָׂרַט בִּכְלִי לוֹקֶה. לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים בִּכְלִי חַיָּב מַלְקוֹת בְּיָדוֹ פָּטוּר:

2 הגהות חדשות על ספר מצוות קטן פתח ↗

בין העינים. בראש סמוך לפדחת:

2 ברית משה פתח ↗

נאמר א בישראל ולא תשימו קיחה כו'. לכאורה גם כאן צריך טעם דמדוע לא התחיל רבינו ז"ל במלת שלא כמו שהקשינו ריש מל"ת ס"א וביותר גדל' התימה כאן כיון שגם ברמזיו ל"כ במלת שלא וכל שאר מוני המצות ז"ל באמת התחילו גם את המל"ת זו במלת שלא הסמ"ק סי' ע"ג החינוך ואלה המצות מצוה תס"ח העיר מקלט ומצה"ש מצוה תס"ט וגם הרמב"ם בסה"מ וברמזיו ריש הרמב"ם דמדע מל"ת קע"א התחיל את המל"ת זו כדרכו בשאר מל"ת וא"כ מדוע שינה רבינו, ואפשר דבמל"ת שיש לה איזה שינוי מהשאר מל"ת שם ל"כ רבינו מלת שלא כדי לרמז על השינוי זו וגם להמל"ת זו יש שינוי דרוב מל"ת נלמדו מחד קרא אבל המל"ת זו נלמדה מתרי קראי דמולא תשימו קרחה בין עיניכם למת דכתיב בישראל פ' ראה פרשה י"ד פ"א לא הוה ידעינן אלא שמוזהרין בין עיניכם דוקא אלא כיון דכתיב בפ' אמור פ' כ"א פ"ה בכהנים לא יקרחו קרחה בראשם גמרינן בגז"ש דקרחה קרחה שגם בישראל מוזהר על כל הראש ומפסוק דכהנים גרידא לא הוה ידעינן דעל המת דוקא מוזהרין ע"כ כתיב ולא תשימו וגו' ללמוד בגז"ש דקרחה קרחה דעל המת דוקא מוזהרין כן איתא בספרא פ' אמור פ"א ובספרי פ' ראה ובגמ' קידושין ל"ו ע"א ומכות כ' ע"א וכ"כ הרמב"ם בסה"מ וז"ל ונכפלה אזהרה זו בכהנים באמרו לא יקרחו קרחה וגו' להשלים הדין הזה כו' וגם בחיבורו הל' עכו"ם פי"ב הל' ט"ו כתב וז"ל אחד ישראל ואחד כהן ששרט על המת אינו לוקה אלא אחת כו' כוונתו כיון דהפסוק שאצל כהנים איצטריך להשלים הדין של המל"ת זו וע"כ לא לקי גם בכהנים רק חדא וכ"כ הכ"מ שם ועי' בדינא דחיי מה שהאריך בקושיא ופירוקא בענין זה וגם בחינוך, וא"כ י"ל כיון דלא ידעינן את המל"ת זו רק מתרי קראי ע"כ לא התחיל רבינו במלת שלא כדי לרמז על השינוי זו וגם נ"ל ליתן תבלין לזה כיון דבכל מל"ת כשכ' רבינו שלא כו' ואח"כ כתב ע"ז שנ' י"ל דהפשט בדבריו כך דמפסוק זה מוזהרינן שלא לעבור על המל"ת זו ועיקר כוונתו לומר בזה שצריך להתרותו מפסוק זה דייקא כיון שלא מועיל לו התראה מפסוק אחר וע"כ קאמר שלא וכו' שנ' וגו' וכל זה י"ל בהני מל"ת שלמד מחד קרא אבל בהני מל"ת שלמד מתרי קראי כמו המל"ת זו כיון שגם אם התרה את הישראל מפסוק של הכהנים באמת ג"כ מועיל עי' במנ"ח שמסופק בזה ע"כ לא יוכל לומר שלא כו' שנ' וגו' כיון דלאו דוקא מפסוק זה צריך להיות ההתראה כמובן' וא"כ י"ל שרבינו באמת סובר דבמל"ת דילפינן מתרי קראי יכול להתרות מאיזה פסוק שירצה וע"כ לא התחיל את המל"ת זו במלת שלא אבל הרמב"ם ודכוותיה י"ל דסברו דאינו יכול להתרות את ישראל אלא מהפסוק שלו וע"כ התחילו הם שפיר גם את המל"ת זו כמו בהשאר מל"ת כמובן:

1 רמב"ם הלכות עכו"ם פי"ב סמ"ג לאוין ס"ג טור י"ד סימן קפ וסי' שמ"ד

2 שלא לקרוח קרחה דכתיב ויקרא כ״א:ה׳ לא יקרחו קרמה בראש'. ואיסור קרחה בין בכל הראש ובין בין העינים: ודוקא על המת: וחייב על כל קרחה וקרחה בין ביד בין בכלי ואפילו בבת אחת: ואם סך ה' אצבעות בסם שקורין נש"א והניחם בה' מקומות בראשו בהתראה אחת חייב ה': ושיעור קרחה כגריס:

1 ספר מצוות גדול פתח ↗

נאמר א בישראל ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת ונאמר בכהנים לא יקרחו קרחה בראשם ותני' ב בת"כ ובמכות דף כ' לחייב על כל קרחה וקרחה בין ביד בין בסם והוא שהתרו בו על כל קרחה וקרחה ואם בבת אחת באו כגון שהטביל חמש אצבעותיו בסם והניח בחמשה מקומות בראשו בבת אחת אע"פ שהיא התראה אחת לוקה חמש כדאיתא במכות' גרסינן ג בירושלמי דקידושין פ"ק הלכה ז' רב הונא מפקיד לחבריה פקדון לנשיכון כד יהון קיימיה על מיתיה דלא ליתלשון בשעריהון שלא יבאו לידי קרחה שנאמ' כי עם קדוש אתה דמשמע אחד אנשים ואחד נשים, ותניא ד בת"כ ובקידושין דף ל"ו הרי אתה דן קרחה קרחה לגזירה שוה מה קרחה האמור' בישראל למת דווקא אף קרחה האמור' בכהנים למת דוקא ומה קרחה האמורה בכהנים חייב על כל הראש כבין העינים אף בישראל כן, וכמה ה שיעור הקרחה אמרינן במכות ד"כ אמר רבי יוחנן משום רבי אלעזר בן שמעון כגריס פנוי בלא שיער ורבינו משה פי"ב דהלכ' ע"ז תפס שיטתו כן ולא כברייתא שאומר שתי שערות:

2 ביאור על ספר המצוות לרס"ג פתח ↗

מקרח. והקיף. והשחת. כתיב לא יקרחה קרחה בראשם. פרשת אמור וכתיב לא תשימו קרחה בין עיניכם למת. פרשת ראה. וכתיב לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך פ' קדושים. ונקט רבינו הגאון סידרא דמתניתין פ"ג דמכות. דתנן הקורח קרחה בראשו. והמקיף פאת ראשו. והמשחית פאת זקנו. והשורט שריטה אחת על המת וכו'. הכותב כתובת קעקע וכו' עיי"ש. ולהכי נקט נמי לשון השחתה סתם. אע"ג דאינו עובר אלא דוקא בגילוח בתער אבל השחתה בעלמא לא מיתסר. וכדתנן במתניתין שם ואינו חייב עד שיטלנו בתער. דלא קיי"ל כר"א דאמר התם אפי' לקטו במלקט או ברהיטני חייב. אלא נמשך אחר לישנא דמתניתין שם. והנה בקרחה יש שני לאוין. כמשכ"ל דבכהנים כתיב לא יקרחו קרחה בראשם. ובישראל כתיב לא תשימו קרחה בין עיניכם. וכתב הרמב"ם בסה"מ לאוין קע"א דהיינו טעמא דאין שני הלאוין באין במנין אלא במצוה אחת. משום דלא באו אלא להשלים דין המצוה. ומה שחסר זה גילה זה עיי"ש ובשורש תשיעי. וכ"כ הרשב"ץ בזה"ר לאוין סי' נ"ה עיי"ש. אבל לדרכו של רבינו הגאון ז"ל אין צורך לזה. דבלא"ה כיון דכהנים נמי בכלל כל האזהרות שנאמרו לישראל. א"כ הלאו האמור בישראל גם הכהנים בכלל. אלא שנאמר בכהנים לאו מיוחד בפ"ע. ובכל כיו"ב דרכו ז"ל שלא למנות רק הלאו האחד שכולל הכל. ולא הלאו שלא בא להזהיר אלא על פרט אחד שכבר הוא בכלל האזהרה הכללית. והנה הרשב"ץ ז"ל שם כתב עוד וז"ל והקרחה אינה נאסרת אלא ביד לא בכלי וכו' עכ"ל עיי"ש. והוא דבר מתמיה אצלי. ולא ידענא מנ"ל הא. וגם לא מצאתי לו חבר בכל הפוסקים. ואדרבה מסתימת דברי כולם מבואר שאין חילוק בזה כלל. ובהדיא כתב בסמ"ק סי' ע"ג דחייב על הקרחה בין ביד בין בכלי עיי"ש. והביא דבריו להלכה בארחות חיים ח"ב סי' כ"ב עיי"ש. ואולי משמע לי' הכי מלשון הרמב"ם ז"ל סו"פ י"ב מהלכות ע"ז שכתב וז"ל אחד הקורח בידו או בסם או הטביל אצבעותיו בסם והניחם וכו' עכ"ל. משמע דדוקא בכל הני גווני דמ"מ קורח בידו. אבל בכלי לא. אבל אין מזה שום הכרח כלל. דאין דרכו של הרמב"ם לכתוב דינים מדעתו. ולכן לא הזכיר דאפי' בכלי. ולא הביא אלא סם דמפורש בגמרא פ"ג דמכות כ' ע"ב עיי"ש. אבל ודאי אין חילוק בזה בין יד לכלי דאטו יד כתיב בקרא. ואכמ"ל בזה:

« ספר מצוות קטן ע״ב ספר מצוות קטן ע״ד »