ספר מצוות קטן קמ״ז:א׳-ג׳

מהדורה: עמודי הגולה, קאפוסט תק"פ

« ספר מצוות קטן קמ״ו ספר מצוות קטן קמ״ח »

1 ספר מצוות קטן פתח ↗

לזכור מעשה עמלק דכתיב זכור את אשר עשה לך עמלק. דברים כ״ה:י״ז

1 ספר המצוות פתח ↗

היא שצונו לזכור מה שעשה לנו עמלק בהקדימו להרע לנו, ולשנוא אותו בכל עת ועת ונעורר הנפשות במאמרים להלחם בו ונזרז העם לשנוא אותו עד שלא תשכח המצוה ולא תחלש שנאתו ותחסר מהנפשות עם אורך הזמן. והוא אמרו יתעלה זכור את אשר עשה לך עמלק יכול בלבבך כשהוא אומר לא תשכח הרי שכחת הלב אמור הא מה אני מקיים זכור שתהא שנאתו בפיך, הלא תראה שמואל בהתחילו לעשות המצוה הזאת איך עשה שהוא זכר תחלה מעשהו הרע ואחר כך צוה להרגו. והוא אמרו יתברך פקדתי את אשר עשה עמלק לישראל. כי תצא, הלכות מלכים פ"ה:

1 משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות פתח ↗

וְכֵן מִצְוַת עֲשֵׂה לְאַבֵּד זֵכֶר עֲמָלֵק. שֶׁנֶּאֱמַר דברים כה יט "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק". וּמִצְוַת עֲשֵׂה לִזְכֹּר תָּמִיד מַעֲשָׂיו הָרָעִים וַאֲרִיבָתוֹ. כְּדֵי לְעוֹרֵר אֵיבָתוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר דברים כה יז "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק". מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ זָכוֹר בַּפֶּה לֹא תִּשְׁכָּח בַּלֵּב. שֶׁאָסוּר לִשְׁכֹּחַ אֵיבָתוֹ וְשִׂנְאָתוֹ:

2 מגן אברהם פתח ↗

בשל"ה האריך לצדד שפרש' פרה אינה דאורייתא וכ"כ הב"ח וכ"מ בתשובת מהרי"ל סי' קפ"ב וקס"ז שלא הזכיר אלא פרשת זכור ובת"ה סי' ק"ח כתב וז"ל באשר"י פ"ו דברכות כתב דעשה דאורייתא לקרות פרש' זכור בעשרה, ובתוספות שנ"ץ כתבו דאין שום קריאה דאורייתא רק פ' זכור, ובתו' הקצרות בברכות פ"ב פי' דפ' זכור ופ' פרה חייבים לקרותן מן התורה וכו' וכן בסמ"ק כתב מ"ע זכור את אשר עשה ואם כן צריך ליזהר יותר שישמעו קריאת פרשת זכור בי' ממקרא מגילה בזמנה אלא שהעולם לא זהירי בהכי עכ"ל ול"נ ליישב מנהג העולם דאטו מי כתיב בתורה שיקראו דוקא בשבת זה אלא שחכמים תקנו בשבת זו הואיל ושכיחי רבים בבה"כ וסמוך לפורים כדי לסמוך מעשה עמלק למעשה המן כמ"ש הלבוש וא"כ כששומע בפורים פרשת ויבא עמלק נמי זוכר מעשה עמלק ויוצא י"ח וכ"ה ברא"ם סי' ב' ומשום פ' פרה ס"ל דלא הוי מדאורייתא דבאמת אין טעם בקריאת' מדאורייתא וגם לא ידענא היכא רמיזא, ול"נ שהגירס' הנכונ' כמ"ש בחי' הרשב"א וז"ל והקשו שלא מצינו קריאת ס"ת מן התורה אא"כ יאמר רש"י שתהא קריאת הפרשיות כגון פרשת פרה ופרשת זכור וכיוצא בהן מן התורה ע"כ מ"מ כל אדם יהא זהיר וזריז במצו' לבוא למנין, ובמגלה דף י"ח משמע פשטא דתלמודא דפרשת זכור דאורייתא, ומשמע שם דה"ה בפ' ויבא עמלק יצא: כתב מהרי"ל בכל ד' פרשיות אין מזכירין נשמות ואומרים צו"ץ ד"מ: יש נוהגין בשנה מעוברת לקבוע תענית בכל יום ה' מפרשת שובבי"ם ת"ת וי"א גם פרשת ויקהל ופקודי ואומרים שומר ישראל וכו':

2 כף החיים על שולחן ערוך אורח חיים פתח ↗

כח סעיף ז' י"א שפ' זכור ופ' פרה אדומה חייבים לקרותם מדאו' כ"כ ב"י בשם התו' ר"פ היה קורא. מיהו בתו' שלפנינו ליתא לא בברכות ולא במגילה י"ז ב' וכן באשר"י פ"ו דברכות ליתא אלא זכור ונסחא משובשת נזדמנה לי. ביאורי הגר"א. וכ"ה דעת הפר"ח בסי' קמ"ו דפ' פרה אינה מדאו' יעו"ש. וכן בשל"ה האריך לצדד שפ' פרה אינה דאו' וכ"כ הב"ח וכ"מ בתשו' מהרי"ל סי' קפ"ב וקס"ז שלא הזכיר אלא פ' זכור. ובתה"ד סי' ק"ח כתב דבאשר"י פ"ו דברכות כתב דעשה דאו' לקרות פ' זכור בעשרה. ובתו' שנ"ץ כתבו דאין שום קריאה דאו' רק פ' זכור. ובתו' הקצרות בברכות פ"ב פי' זכור ופ' פרה חייבין לקרותן מה"ת וכו' וכן בסמ"ק כתב מ"ע זכור את אשר עשה וכו' וא"כ צריך ליזהר יותר שישמעו קריאת פ' זכור בעשרה ממקרא מגילה בזמנה אלא שהעולם לא זהירי בהכי עכ"ל ולי נראה ליישב מנהג העולם דאטו מי כתיב בתורה שיקראו דוקא בשבת זה אלא שחכמים תיקנו בשבת זו הואיל ושכיחי רבים בבהכ"נ וסמוך לפורים כדי לסמוך מעשה עמלק למעשה המן כמ"ש הלבוש וא"כ כששומע בפורים פ' ויבא עמלק נמי זוכר מעשה עמלק ויוצא י"ח וכ"ה ברא"ם סי' ב' מ"א עי"ש. וכתב הברכ"י או' ג' דלכל הדברות ולכל האמירות פ' שקלים והחדש לאו דאו' וכ"כ בספרו מחב"ר סי' קמ"ו או' א' יעו"ש והב"ד אנן לעיל סי' קמ"ו או' טו"ב יעו"ש:

1 רמב"ם הלכות מלכים פ"א והלכות תפלה פי"ג סמג עשין סימן קטו וי"ט ולאוין סימן רכו טור א"ח סימן תרפה.

2 לזכור מעשה עמלק דכתיב דברים כה זכור את אשר עשה לך עמלק זהו בשבת שלפני פורים שמזכירין פרשת זכור:

3 הא לך מצות התלויות בזמן דרבנן

1 טור פתח ↗

סדר הפרשיות ר"ח אדר שחל להיות בשבת קורין פרשת שקלים שהיא כי תשא שהוא מענין השקלים עד ועשית כיור נחושת ומפטיר ביהוידע בן שבע שנים ומוציאין ג' ספרים בא' קורין ו' בעניינו של יום בשני קורא אחד בשל ר"ח ובשלישי קורא מפטיר בפרשת שקלים ובשבת שנייה מוציאין ב' ספרים וקורא באחד מעניינו של יום והמפטיר קורא בשני זכור את אשר עשה לך עמלק עד סוף סדרא ומפטיר כה אמר ה' פקדתי ובשבת שלישית שהוא ט"ו באדר מפסיקין ובשבת רביעית שהוא כ"ב בחדש פרשת פרה אדומה באחד קורא הסדר ובשניה קורא המפטיר פרשת פרה ומפטיר ביחזקאל וזרקתי עליכם מים טהורים ובשבת חמישית שהוא כ"ט בחודש פרשת החדש הזה לכם ומפטירין בראשון באחד לחדש. חל ר"ח אדר הסמוך לניסן בתוך ימי השבוע ואפילו בע"ש מקדימין לקרות פרשת שקלים בשבת שלפניו ומפסיקין בשנייה כדי שתהא פרשת זכור בשבת הסמוכה לפורים מלפניה ואם חל פורים בע"ש מקדימין לקרות פרשת זכור בשבת שלפניו ואז משתנה הסדר והנני מפרש הסדר לפי הימים שראוי לקבוע בהם אדר והם ד' ימים שבת ויום שני ויום רביעי ויום ששי וסימן זבד"ו ואם חל ר"ח אדר בשבת אז הסדר כמו שכתבתי לעיל ואם חל ר"ח אדר ביום השני מקדימין וקורין פרשת שקלים בשבת שעברה שהוא כ"ט בשבט ובשבת שנייה שהיא ששה באדר מפסיקין ובשבת שלישית שהיא י"ג בו פרשת זכור ובשבת הרביעית שהיא כ' בו פרשת פרה ובשבת חמישית שהיא כ"ז בו פרשת החדש ואם חל ר"ח אדר ברביעי מקדימין וקורין פרשת שקלים בשבת שעברה שהיא כ"ז בשבט ובשבת שנייה שהיא ד' באדר מפסיקין ובשבת שלישית שהוא י"א בו פרשת זכור ובשבת רביעי שהוא י"ח בו פרשת פרה ובשבת חמישי' שהיא כ"ה בו פרשת החודש ואם חל ר"ח אדר ביום ו' מקדימין וקורין פרש' שקלים בשבת שעברה שהיא כ"ה בשבט בשבת שנייה שהיא ב' באדר מפסיקין ובשלישית שהיא ט' בו פ' זכור וברביעית שהיא י"ו בו מפסיקין ובה' שהוא כ"ג בו פרשת פרה ובוי"ו שהיא ר"ח ניסן פ' החדש סי' זט"ו ב"ו ד"ד ובי"ו פירוש כשחל ר"ח אדר בשבת אז מפסיקין ט"ו בו וסי' זט"ו וכשחל ביום ב' אז מפסיקין ו' בו וסימן ב"ו וכשחל ביום ד' אז מפסיקין בד' בו וסימן ד"ד וכשחל ביום ו' אז מפסיקין ב' בו וי"ו בו וסימן ובי"ו פרשת שקלים כשחל להיות בשבת שבואתה תצוה במקום שהמפטיר עולה למנין שבעה מוציאין ספר אחד וקורין מואתה תצוה עד ועשית כיור נחושת ובמקום שאין המפטיר עולה למנין שבעה קורא מואתה תצוה עד סוף סדרא והשביעי שהוא מפטיר חוזר וקורא מכי תשא ואם חל בשבת שבכי תשא עצמה במקום שהמפטיר עולה למנין ז' קורין ו' מכי תשא עד סוף סדרא והשביעי שהוא המפטיר חוזר וקורא כי תשא עד ועשית כיור ובמקום שאין המפטיר עולה למנין ז' קורין ז' מכי תשא עד סוף הסדרא והמפטיר חוזר וקורא מכי תשא עד ועשית כיור ולפי חילוק סדרים שלנו לא יבא כך לעולם:

1 ספר מצוות גדול פתח ↗

מצות עשה א של בית הבחירה אין כאן מקומו למנותו ולא מנינו כאן אלא ב׳ מצות עשה למחות את זרעו של עמלק ולהעמיד להם מלך וכשם שמצות עשה למחות את זרעו של עמלק כך מצות עשה לזכור תמיד מעשיו הרעים ואריבתו בדרך לעורר איבתו תמיד ועברתו שמרה נצח שנאמר זכור את אשר עשה לך עמלק ותניא במגילה דף י״ח זכור בפה יכול בלב כשהוא אומר לא תשכח הרי שכחת הלב אמור הא מה אני מקיים זכור בפה:

1 ספר החינוך פתח ↗

לִזְכֹּר מָה שֶׁעָשָׂה לָנוּ עֲמָלֵק – שֶׁנִּצְטַוִּינוּ לִזְכֹּר מָה שֶׁעָשָׂה עֲמָלֵק לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁהִתְחִיל לְהִתְגָּרוֹת בָּם בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם, בְּטֶרֶם נָשָׂא גּוֹי וּמַמְלָכָה יָדוֹ עֲלֵיהֶם, וּכְעִנְיָן שֶׁכָּתוּב במדבר כד, כ רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק. וְתַרְגּוּמוֹ, רֵישׁ קְרָבַיָּא דְּיִשְׂרָאֵל הֲוָה עֲמָלֵק, שֶׁהַכֹּל הָיוּ יְרֵאִים מֵהֶם בְּשָׁמְעָם הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה לָהֶם הַשֵּׁם בְּמִצְרַיִם, וְהָעֲמָלֵקִים בְּרֹעַ לִבָּם וּבְמִזְגָּם הָרַע לֹא שָׁתוּ לִבָּם לְכָל זֶה וַיִּתְגָּרוּ בָּם, וְהֶעֱבִירוּ מִתּוֹךְ כָּךְ יִרְאָתָם הַגְּדוֹלָה מִלֵּב שְׁאָר הָאֻמּוֹת, וּכְעִנְיָן שֶׁמָּשְׁלוּ בָּזֶה רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה פסיקתא רבתי פרשה יב תנחומא כאן מָשָׁל לְיוֹרָה רוֹתַחַת שֶׁאֵין כָּל בְּרִיָּה יְכוֹלָה לֵרֵד לְתוֹכָהּ וּבָא אֶחָד וְקָפַץ וְיָרַד לְתוֹכָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁנִּכְוָה הֵקֵר אוֹתָהּ לַאֲחֵרִים. וְעַל זְכִירַת עִנְיָנָם זֶה נֶאֱמַר דברים כה יז זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. לָתֵת אֶל לִבֵּנוּ שֶׁכָּל הַמֵּצֵר לְיִשְׂרָאֵל שָׂנאוּי לִפְנֵי הַשֵּׁם בָּרוּךְ הוּא, וְכִי לְפִי רָעָתוֹ וְעָרְמַת רֹב נִזְקוֹ תִּהְיֶה מַפַּלְתּוֹ וְרָעָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה מוֹצֵא בַּעֲמָלֵק כִּי מִפְּנֵי שֶׁעָשָׂה רָעָה גְּדוֹלָה לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהִתְחִיל הוּא לְהַזִּיקָם, צִוָּנוּ בָּרוּךְ הוּא לְאַבֵּד זִכְרוֹ מִנִּי אֶרֶץ וּלְשָׁרֵשׁ אַחֲרָיו עַד כַּלֵּה עי' ספהמ"צ להרמב"ם עשה קפט. מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מגילה יח, א שֶׁחִיּוּב זְכִירָה זוֹ הִיא בַּלֵּב וּבַפֶּה עי' מצוה של, וְכֵן הוּא בְּסִפְרֵי ריש פ' בחוקותי, זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה וְגוֹ' יָכוֹל בִּלְבָבְךָ? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר לֹא תִּשְׁכָּח הֲרֵי שִׁכְחַת הַלֵּב אֲמוּרָה, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם זָכוֹר? שֶׁתְּהֵא שׁוֹנֶה בְּפִיךָ, עַד כָּאן בְּסִפְרֵי. כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁכַח הַדָּבָר, פֶּן תֶּחֱלַשׁ אֵיבָתוֹ וְתֶחְסַר מֵהַלְּבָבוֹת בְּאֹרֶךְ הַזְּמַנִּים. וְאֶל הַזְּכִירָה הַזֹּאת בַּלֵּב וּבַפֶּה, לֹא יָדַעְנוּ בָּהּ זְמַן קָבוּעַ בַּשָּׁנָה אוֹ בַּיּוֹם, כְּמוֹ שֶׁנִּצְטַוִּינוּ בִּזְכִירַת יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּכָל יוֹם וּבְכָל לַיְלָה, וְהַטַּעַם כִּי בַּזְּכִירָה הַהִיא, עִקַּר הַדָּת, וּכְמוֹ שֶׁהִרְחַבְנוּ הַדִּבּוּר עַל זֶה בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת בַּסֵּפֶר, אֲבָל טַעַם זְכִירַת מָה שֶׁעָשָׂה עֲמָלֵק, אֵינוֹ רַק שֶׁלֹּא תִּשָּׁכַח שִׂנְאָתוֹ מִלִּבֵּנוּ, וְדַי לָנוּ בָּזֶה לִזְכֹּר הָעִנְיָן פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה אוֹ בִּשְׁתֵּי שָׁנִים אוֹ שָׁלֹשׁ. וְהִנֵּה בְּכָל מְקוֹמוֹת יִשְׂרָאֵל קוֹרְאִים סֵפֶר הַתּוֹרָה בְּשָׁנָה אַחַת אוֹ בִּשְׁתַּיִם אוֹ שָׁלֹשׁ לְכָל הַפָּחוֹת, וְהִנֵּה הֵם יוֹצְאִים בְּכָךְ מִצְוָה זוֹ. וְאוּלַי נֹאמַר כִּי מִנְהָגָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּפָרָשַׁת זָכוֹר לִקְרוֹתָהּ בְּשַׁבָּת מְיֻחָד בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה תּוֹרָה הִיא, וּמִפְּנֵי מִצְוָה זוֹ הוּא שֶׁקָּבְעוּ כֵּן, וְהוּא הַשַּׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי פּוּרִים לְעוֹלָם, וְדִין יִהְיֶה לִקְרוֹתָהּ בְּיוֹם פּוּרִים, לְפִי שֶׁהוּא מֵעִנְיָנוֹ שֶׁל יוֹם, כִּי הָמָן הָרָשָׁע הָיָה מִזַּרְעוֹ, אֲבָל לְהוֹדִיעַ שֶׁקֹּדֶם נֵס זֶה נִצְטַוִּינוּ בִּזְכִירָה זוֹ קָבְעוּ הַפָּרָשָׁה קֹדֶם לְפוּרִים, אֲבָל סְמָכוּהָ לְפוּרִים עַל דֶּרֶךְ מָה שֶׁיֹּאמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ברכות כא, ב בִּמְקוֹמוֹת סְמָכוֹ עִנְיָן לוֹ. וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים, כִּי לָהֶם לַעֲשׂוֹת הַמִּלְחָמָה וְנִקְמַת הָאוֹיֵב, וְלֹא לְנָשִׁים. וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְלֹא זָכַר וְקָרָא בְּפִיו מֵעוֹלָם מָה שֶׁעָשָׂה עֲמָלֵק לְיִשְׂרָאֵל בִּטֵּל עֲשֵׂה זֶה, וְגַם עָבַר עַל לָאו שֶׁבָּא עַל זֶה, שֶׁהוּא "לֹא תִּשְׁכָּח", כְּמוֹ שֶׁנִּכְתֹּב בַּלָּאוִין מצוה תרה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם.

2 ברית משה פתח ↗

מ"ע א של בית הבחירה כו'. לכאורה ק"ל על רבינו ז"ל דבקיצור הסמ"ג שלו מנה למצות עשה קט"ז את המצות עשה לבנות בית הבחירה ולא את המצות עשה לזכור מעשה עמלק וזה דלא כמ"ש בחבורו כאן דלמצות עשה לבנות בית הבחירה אין כאן מקומו אלא לקמן מצות עשה קס"ג ויותר גדול אצלי התימא על מה שמנה בקיצור הסמ"ג שלו במ"ע קס"ג עוד הפעם את המצות עשה לבנות בית הבחירה וממ"ע לזכור מעשה עמלק לא דיבר בקיצור שלו כלום, אבל אח"כ ראיתי שכבר עמד הנתיבות עולם ז"ל על קיצור הסמ"ג במ"ע קס"ג על מה שמנה לבנות בית הבחירה גם עוד הפעם שם וכתב שהוא ט"ס ומעייל תחתיו מ"ע של הקרבת קרבנות עי"ש אבל אפי' לפי תיקונו עדיין נשארה הקו' דהיאך סילק לגמרי ממניינו בקיצור הסמ"ג שלו את המצות עשה לזכור מעשה עמלק אם לא שנ' דבקיצור שלו חזר רבינו ממ"ש בחיבורו כאן וסובר כהבה"ג ז"ל דג"כ לא מנה את המצות עשה זו כמ"ש בשמו הזהר הרקיע ז"ל מצות עשה ל"ג אות כ"ו וגם מהיראים ז"ל נראה דסובר כן אלא שנעלם ממנו טעמם וצ"ע, אבל השאר מוני מצות ז"ל מנאו כמו שמנה רבינו בחיבורו כאן הסה"מ מצות עשה קפ"ט הסמ"ק סימן קמ"ז החינוך העי"מ האה"מ המצה"ש ומהר"ש מצ' תר"ג עי' באה"מ שכתוב שנזדרז מחכמי האמת ללמוד בכל יום ד' זכירות זכירת יציאת מצרים וזכירת מעמד הר סיני וזכירת עמלק וזכירת מרים ויש שמוסיפין עוד ב' זכירות זכירת שבת וזכירת המן הזה"ר סי' הנ"ל עי"ש שכ' בשם הרמב"ן שהוסיף עוד מ"ע אחת בזכירה הפוע"צ מ"ע רמ"ב הכ"ת מ"ע רמ"ב הדה"מ שער ג' עשין פ"ד המעיי"ח דף ר"א ע"א אות ע"ז, ומ"ש רבינו לזכור תמיד כו' לעורר איבתו תמיד כו' כ"כ גם הרמב"ם הל' מלכים פ"ה הל"ה ומלשון תמיד נר' דסברו דמ"ע זו נוהגת תמיד אבל מהסמ"ק נראה דדי לזכור פעם אחת בשנה מדכ' וז"ל לזכור מעשה עמלק דכתיב זכור את אשר עשה לך עמלק זהו בשבת שלפני פורים שמזכירין פרשת זכור עכ"ל וגם זה נר' מהסמ"ק דפ' זכור דאורייתא כשי' התו' ברכות די"ג ע"א ד"ה בלשון וכ"ס הרא"ש שם וגם המג"א סי' תרפ"ה למד בדעת הסמ"ק כמו שכתבנו אלא יש שם ט"ס אבל כבר תיקן את זה היד אפרים שם אבל מהחינוך נראה דדי לזכור פעם אחת כל ימיו ועי' במעיין חכמה מ"ש עליו ולהלכה עי' טור שלחן ערוך אורח חיים סי' הנ"ל וגם עי' לעיל מל"ת רכ"ו מה שכתבנו בזה:

« ספר מצוות קטן קמ״ו ספר מצוות קטן קמ״ח »