1קיים בלבו. פי' בלבו ממש בלא שום תנועת שפתים קיים. הפר בלבו אינו מופר עד שיוציא בשפתיו. קיים אין יכול להפר פי' אא"כ נשאל על הקמתו בו ביום. הפר אין יכול לקיים פי' לעולם ואפילו בשאלה וחומר בהפר כדר' יוחנן דאמר נשאלין על ההקם ואין נשאלין על ההפר:2כתב רבינו ז"ל והיכא דנדרה איתתא מן מידי ואתיא חברתה ואתפיסה בנדרה כגון דאמרה ואני ואתא בעל או אב והפר לה היא שריא וחברתה אסירא אע"ג דאתפיסה בה משא"כ בחנם. פי' דכי שרייה חכם לקמייתא אשתרייא אידך מ"ט חכם מעקר עקר ליה לנדר מעיקרו וכאילו לא נדרה דמי וכי בטל נדר מעיקריה בטלה לה התפסה:3בעל מיגז גייז מכאן ולהבא. פי' ומה שהיה קודם הנדר נשאר קיים וההתפסה שהיתה באותה שעה הרי היא קיימת והיכא דאתפיס בעל גופיה בנדרא דאתתיה דענוי נפש תו לא מצי מפר לה דכמאן דקיימיה לגמרי דמי. פי' דגלויי דעתא וגמר הלב סגי בהקמה כדלעיל וכיון דאתפיס לה הא גלי דעתיה דניחא ליה בנדרה:4א"ר חנינא השותק ע"מ למקיט. כלומר כדי להכעיסה שתק ולא הפר לה כל היום מפר ואפילו מכאן ועד עשרה ימים ולית הלכתא כוותיה דאותביה עליה מכמה מתנייתא ואסקינן בכולהון תיובתא דרבי חנינא תיובתא:
